הביטוח הלאומי דואג לחלשים, אבל מי ידאג למוסד עצמו בדורות הבאים?

הביטוח הלאומי דואג לחלשים, אבל מי ידאג למוסד עצמו בדורות הבאים?

המלצות הוועדה לאיתנות הפיננסית של ביטוח לאומי יוגשו לממשלה בקרוב. לפיהן, עד 2050 יוחמר מאוד מצבו. הוועדה מציעה צעדי מנע המוגדרים כ"מהפכה חברתית"

שיתוף
ביטוח לאומי
ביטוח לאומי

דו"ח הוועדה לבחינת האיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי עתיד להיחתם בימים הקרובים, והמלצותיו יוגשו לממשלה לאישור עקרוני על-ידי שר הרווחה והתקשורת משה כחלון ושר האוצר יובל שטייניץ.

מדובר במהלך מרחיק לכת בחשיבותו, שכן הוא מעגן את הבטחת תשלום קצבאות הביטוח הלאומי לדורות הבאים. במשרדי הממשלה יש מי שמגדיר אותו כ"מהפכה חברתית מהגדולות שביצעה ישראל", על-ידי הבטחת קיומה של מדינת רווחה גם לעשרות השנים הבאות בזכות איזונו של המוסד.

בין המלצות הוועדה: החזר חוב בסך 180 מיליארד שקל של משרד האוצר לביטוח הלאומי ב-40 השנים הבאות, והשתת חובה על כל החלטת ממשלה או חקיקה של הכנסת, לעמוד בכללי איזון של הביטוח הלאומי.

השר שטייניץ אישר בעבר את הקמת הוועדה שנוסדה ב-2009 ביוזמתה של המנכ"ל הפורשת של הביטוח הלאומי אסתר דומיניסיני. יישום המלצותיה מופקד נכון לעכשיו בידי שר הרווחה הנוכחי, משה כחלון.

בראש הוועדה עמדו ראש אגף התקציבים הקודם באוצר, אודי ניסן ומנכ"ל ביטוח לאומי היוצאת דומיניסיני. חברים נוספים בוועד הם המשנה לנגיד בנק ישראל, קרנית פלוג; נציג משרד האוצר אוהד רייפן; ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל; פרופ' איתן ששינסקי ופרופ' אפרים צדקה.

בתחילה היו מי שסברו שהמלצותיה יגובשו בתוך שלושה חודשים, אך תוך כדי העבודה התבדו ההערכות במהרה וחברי הוועדה קיימו מאות ישיבות עבודה והתייעצויות עם מומחי אקדמיה מישראל ומה-OECD. לראשונה נערכה גם בדיקה אקטוארית מקצועית של ההתחייבויות העתידיות של הביטוח הלאומי.

תוצאותיה של הבדיקה העלו כי היה ולא יבוצע שינוי במבנה ההכנסות וההוצאות של הביטוח הלאומי, הוא עתיד להיכנס לגירעון בתוך כ-30 שנה. המשמעות היא שכל בני ה-40 ומטה כיום עלולים להיפגע, מאחר ויתכן ולא יהיה למוסד את הכסף הדרוש לתשלום קצבאות נכות, הבטחת הכנסה ובעיקר קצבאות זקנה.

 

הסיבות להידרדרות

להחמרה הצפויה במצב הביטוח הלאומי כמה סיבות, ובראשן הדמוגרפיה המקומית והתרחבות תוחלת החיים במקביל לגידול בילודה דווקא בקרב אוכלוסיות שאינן עובדות – חרדים וערבים. 

כתוצאה מכך, היחס בין מספר העובדים המשלמים דמי ביטוח לאומי לבין שיעור הגמלאים עתיד להידרדר עד שנת 2050.

סיבה נוספת היא היעדר כללים מחייבים לאיזון של הביטוח הלאומי. המדינה מקבלת לעיתים מזומנות החלטות בעלות השלכה על עתידו של המוסד, מבלי שאיש בוחן את ההשלכות הללו. בין היתר, מדובר בחקיקה פרטית בכנסת, בהחלטות הממשלה להקטין את תשלומי המעסיקים לביטוח הלאומי או בהגדלת קצבאות הזקנה, הסיעוד והילדים.

נוסף על כך, קרן העודפים של הביטוח הלאומי נכנסת לתקציב המדינה, מה שמערער את תפקידה ככרית ביטחון של המוסד. קרן העודפים היא עודפי ההכנסות שיש לביטוח לאומי כיום. היא עתידה לשמש את המוסד בעתיד, כשהיחס בין ההוצאות להכנסות שלו יורע. חמור מכך, מעמדה כקרן עודפים עלול להתרופף בעתיד, שכן כיום משתמש האוצר בכספים המופקדים בקרן לתקציב השוטף. משמע: הקרן למעשה ריקה, ואין בה נכסים שניתן יהיה למשוך בשעת חירום. בנוסף, העובדה שהקרן היא חלק מתקציב המדינה, חושפת את הביטוח הלאומי ללחצי תקציב בטווח הקצר.

המלצה נוספת של הוועדה היא ביצוע תיקונים בהכנסות הביטוח הלאומי כבר בטווח הנראה לעין, ובין היתר להעלות מחדש את דמי הביטוח הלאומי למעסיקים שהוקטנו ב-2005 על-פי החלטת ממשלה. דמי ביטוח לאומי למעסיקים בישראל כיום הם מהנמוכים ביותר בעולם.

 

המנכ"ל החדש של הביטוח הלאומי – שלמה מור-יוסף

אין תגובות

השאר תגובה