שיתוף

בישראל קיימת לעובדים זכות ההתאגדות מכוח החוק. ארגון שמנסה למנוע מעובדיו להתאגד מפר בכך את החוק.

בנוסף, החוק מגדיר כמה סוגים של הפרת החוק שתומך בזכות העובדים להתאגד. על כל הפרה של זכות זו, מחייב בית הדין לעבודה את המעסיק לשלם פיצוי לעובדיו שזכותם להתאגד הופרה.

החוק מגביל את הפיצוי לסכום של 50 אלף שקלים עבור כל הפרה. עם זאת, בהפרות חמורות יותר ניתן לקבוע פיצוי ברף גבוה יותר של עד 200 אלף שקלים. כאמור, במקרים שמצדיקים זאת, תוך התחשבות בחומרת ההפרה.

שתי תקרות אלה (50 אלף שקל ו-200 אלף שקל) מתעדכנות על פי עליית מדד המחירים לצרכן. כאמור, כל אחת מהתקרות נחקקה ביחס לכל הפרה, באופן שמאפשר פסיקת פיצוי נפרד לכל הפרה, כל עוד התובעים מוכיחים כי היתה יותר מהפרה אחת של החוק.

לאחרונה פסק בית הדין האיזורי לעבודה כי חברה תשלם פיצוי בסכום של חצי מיליון שקל בעקבות חמש הפרות של הזכות להתאגד. בית הדין פסק כי כל איחור בתשלום הפיצוי יגרור הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסיקת פסק הדין.

החברה ערערה לבית הדין הארצי לעבודה. בעקבות הערעור סברו נציגי הציבור בבית הדין הארצי, בדעת מיעוט, כי בנסיבות העניין היה מקום להעמיד את סכום הפיצוי על 779 אלף שקלים.

אלא שדעת הרוב קבעה כי אף שיש מקום להגדיל את סכום הפיצוי, בית הדין הארצי ימנע מלהתערב בפסיקת בית הדין האיזורי.

בית הדין הארצי לעבודה קבע בפסיקתו, כי ראוי להבהיר מה מספר ההפרות שהוכחו. בהתאם לכך נקבעה המסגרת המקסימלית של הפיצוי.

עוד קבע בית הדין, כי קביעת שיעור הפיצוי נתונה לשיקול דעת הערכאה הדיונית, וניתן לקבוע ככלי עזר תהליך בן שלושה שלבים:

בשלב הראשון נקבעו מספר ההפרות שבגינן מגיע הפיצוי.

בשלב השני, מאחר שהחוק נוקט בשני סכומי תקרה לפיצויים, יש לקבוע ביחס לכל אירוע לאור הנסיבות המקרה וחומרתו, האם התקרה לפיצוי לכל אירוע צריכה להיות ברף הגבוה או הנמוך.

בתום שלב זה מוגדרת התקרה של סכום הפיצוי שניתן לפסוק בהליך.

בשלב השלישי נקבע שיעור הפיצוי הכולל על פי הגדרת התקרה שנקבעה בשלב השני, בהתחשב במכלול נסיבות העניין והשיקולים שנקבעו בפסיקה.

במקרה הנוכחי הוכחו חמישה אירועים של פגיעה בהתארגנות (חמש הפרות של זכות העובדים להתאגד).

אלא שלא כל אחת מההפרות הצדיקה את רף הפיצוי הגבוה, כלומר סכום של כ-223,000 שקלים לכל הפרה. 

בית הדין הארצי לעבודה קבע עוד, כי לצורך קביעת סכום הפיצוי יש לקחת בחשבון את הדברים הבאים:

1 מספר ההפרות

2 הביטוי לחומרה של שימוש באלימות פיזית שאינה מוצדקת ושהתרחשה.

3 את ההפרות התרחשו בשלב הראשוני של המעבר מהתאגדות סמויה להתאגדות גלויה.

4 את העובדה שהדרג הבכיר בחברה גיבה חלק מההפרות.

5 את גודל החברה והיקף עסקיה.

6 כמו כן יש לקחת בחשבון שהחברה לא הביאה שום ראיה על מצבה הכלכלי או נסיבות אחרות שיש בהם כדי להצדיק את הפחתת שיעור הפיצוי.

עם זאת, פסק בית הדין הארצי, כי אין להתעלם מכך שחלק מההפרות אירעו מאחר שהחברה הופתעה מפעילות ההתאגדות שהחלה לפנות בוקר, בעת שהמנהלים הבכירים של החברה לא היו במקום ולא יכלו לקבל ייעוץ משפטי בנוגע לגבולות המותר והאסור. בנוסף, יש לקחת בחשבון שפעילות ההתאגדות נמשכת (כלומר היא לא הופסקה).

לאור כל הפרטים הללו ציינה דעת הרוב בבית הדין הארצי, כי נשקל אף להעלות את שיעור הפיצוי, נוכח התקרה לפיצוי ונוכח חומרת התנהגותה של החברה.

עם זאת, מאחר שהכלל הוא שבית הדין הארצי לעבודה אינו נוטה להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האיזורי לעבודה בקביעת סכום הפיצוי, ובמטרה לעודד את המשך השיח בין הצדדים ולא להחריף את העימות, ולאפשר להם להניח את הסכסוך הזה מאחוריהם, קבעה דעת הרוב כי אין להעלות עוד יותר את סכום הפיצוי.

 

כנס גיוס איתור ומשיכה של טאלנטים - יריד משאבי אנוש HRexpo2020

אין תגובות

השאר תגובה