ככל שהבינה המלאכותית הופכת ל'טייס משנה' חכם ויעיל יותר, כך גדל הסיכון שה'טייס' האנושי ירדם בשמירה, או גרוע מכך, יפסיק לרצות לנסוק למחוזות חדשים.
אם כן, איך ניתן להתגבר על פרדוקס הצורך ביצירת חדשנות, בעידן הטכנולוגיה המואצת. כלומר, איך משמרים יזמות אנושית בעידן הבינה המלאכותית כשהכול אוטומטי.
במילים אחרות, איך ניתן לשמר את היצירתית והיזמות האנושית בעידן הבינה המלאכותית שיוצרת אוטומציה מחשבתית.
בימים אלה, הסוגייה הבוערת היא כבר לא מה הבינה המלאכותית יכולה לעשות עבור העובדים, אלא מה נשאר לעובדים לעשות כשהבינה המלאכותית עושה כמעט הכול.
כלי הבינה המלאכותית הפכו לנגישים וליעילים כל כך, שהם יצרו מלכודת נוחות מסוכנת.
עובדים רבים מוצאים את עצמם נשענים על הבינה המלאכותית לא רק לביצוע משימות, אלא גם לחשיבה המקורית עצמה.
התוצאה היא לעיתים קרובות תוצרים 'נכונים' אלא שהם נטולי 'נשמה', יזמות או פריצת דרך.
מחקר שנערך לאחרונה על ידי חברת המחקרים גרטנר לגבי השנה הנוכחית מצביע על תופעה מדאיגה: בעוד שהפרודוקטיביות של העובדים עלתה בכ-40% בזכות הבינה המלאכותית, הרי שרמת החדשנות פורצת הדרך בארגונים חוותה ירידה של כ-15%.
הסיבה לכך היא הנטייה של מודלי שפה להפיק את התוצאה הסבירה ביותר. כלומר, הממוצע של הידע הקיים. יזמות, לעומת זאת, נולדת תמיד מהבלתי-סביר, מהחריג ומהמאתגר.
נתונים של חברת המחקרים מקינזי מחזקים קביעה זו. מהמחקר של מקינזי עולה, כי הארגונים שיצליחו ויובילו בתקופה הקרובה יהיו אלה שייצרו הפרדה ברורה בין אוטומציה של ביצוע לבין התגברות הרעיונות החדשניים והמקוריים.
האתגר של מנהלי משאבי אנוש הוא למנוע מצב שבו הבינה המלאכותית הופכת לקביים מנטליים שמובילים לניוון יצירתי.
אם כן, איך ניתן לעודד יזמות בתוך הנוחות שמספקת הבינה המלאכותית.
להלן 3 אסטרטגיות אקטיביות שעל הארגונים לאמץ כדי לשמור על הבעירה היזמית:
1 חוק עשר הדקות של הדף החלק:
יש לעודד עובדים להקדיש את עשר הדקות הראשונות של כל פרויקט או סיעור המוחות, לחשיבה עצמאית, ללא עזרת הבינה המלאכותית.
היכולת לנסח את הבעיה, להרגיש את הבעיה שיש לפתור עבור הלקוח ולדמיין פתרון פרוע לפני שמתייעצים עם המכונה, היא יכולת קריטית לשמירה על יכולת אישית לייצר הברקות. הבינה המלאכותית צריכה להגיע כעורכת או כמרחיבה, לא כיוזמת.
2 תגמול על חריגות מהממוצע:
בתרבות ארגונית שבה הבינה המלאכותית מייצרת תוצרים סטנדרטיים בשניות, הערך של הזווית האנושית עולה.
מחקר של דלויט מדגיש, כי ארגונים שהסתמנו כמובילים הם אלה שהחלו לתגמל עובדים לא על התוצאה הסופית בלבד, אלא על הביקורתיות שהפגינו מול פלט הבינה המלאכותית.
יזמות בימים אלה היא היכולת להגיד למכונה: זה פתרון טוב, אבל הוא צפוי מדי. בואי ננסה משהו אחר לגמרי.
3 הבינה המלאכותית כמעבדה, לא כסמכות:
יש לחנך את העובדים להתייחס לבינה המלאכותית כאל מתמחה מבריק אך חסר דימיון.
יש לעודד אותם להשתמש בבינה המלאכותית כדי לבחון היפותזות מהירות, לבנות אבות-טיפוס ולהיכשל מהר (כלומר בלי לבזבז הרבה זמן על הניסויים).
היזמות נשמרת כשהעובד מרגיש שהוא המדען והבינה המלאכותית היא המעבדה שלו.
בסיכומו של דבר, האדם הוא בעל החזון. הסכנה הגדולה ביותר בתקופה הנוכחית היא לא שהבינה המלאכותית תחליף את בני האדם, אלא שבני האדם יהפכו להיות דומים מדי לבינה המלאכותית. כלומר, צפויים, ממוצעים ויעילים מדי.
יזמות ויצירתיות דורשות חיכוך, ספק ואינטואיציה. מדובר בתכונות שטרם עברו אוטומציה.
תפקיד המנהלים כיום הוא להזכיר לעובדים שהבינה המלאכותית היא מנוע אדיר וחשוב, אבל הם אלו שאוחזים בהגה וקובעים את מסלול הנסיעה.
