סקר מקיף: עד כמה נפוצה הלוואת כסף מהמעביד בישראל?

סקר מקיף: עד כמה נפוצה הלוואת כסף מהמעביד בישראל?

נבדקו כ-14 אלף תלושי שכר של עובדים המועסקים ב-325 חברות קטנות ובינוניות במשק. משתכרי "מעמד הביניים" לוקחים יותר הלוואות

שיתוף
תמריצי עובדים

לא אחת קורה שעובד נקלע לקשיים כלכליים או אפילו לתזרים מזומנים מוגבל. יש מי שמעדיף להתמודד עם המינוס בשקט, אחרים טומנים את הראש בחול או מבקשים עזרה מההורים או מהבנק, ויש מי שהם בעלי תושייה ומנצלים את זכויותיהם במקום העבודה כדי לבקש הלוואה ללא ריבית מהמעסיק.

מקרים כגון זה האחרון נפוצים בכל השנה, אך שיעורם עולה במידת מה לאחר תקופות החגים שבהן גדלות באופן ניכר הוצאות התא המשפחתי והאישי.

הריביות שגובים הבנקים וחברות האשראי תמורת אותן הלוואות, דוחקות בעובדים לפנות למעביד כדי ליהנות מתנאי החזר נוחים ועדיפים עשרות מונים.

כדי לרכז את הנתונים ביצעה חברת עוקץ מערכות בתחילת מאי הנוכחי סקר מקיף. השאלות שהוגדרו בתחילה היו – אחת, האם חל שינוי בשיעור העובדים שנטלו הלוואה בחג הפסח האחרון, לעומת החג המקביל ב-2011. שתיים, גובה ההלוואה שנלקחה תוך בחינת התפלגות שכר הנוטל. שלישית, בחינת שיעור העובדים נוטלי הלוואות לפי ענפים. וארבע, נכונות המעסיקים לתת הלוואות בהשוואה לאפריל אשתקד.

במסגרת הסקר, נבדקו כ-14 אלף תלושי שכר של עובדים המועסקים ב-325 חברות קטנות ובינוניות במשק. בבדיקה נערכה השוואה של הנתונים שהופיעו במסגרת התלושים שהתייחסו לאפריל 2012 ובהשוואה לנתוני אפריל 2011. כמו כן, נעשה סקר טלפוני במסגרתו נתבקשו מנכ"לי החברות או החשבים להשיב על שאלות שנוגעות לנכונותם להעניק הלוואות.

 

יותר הלוואות בסכומים גבוהים

ולנתונים בהרחבה: בפסח האחרון חלה ירידה משמעותית בשיעור של כ-21% במספר ההלוואות שניטלו על-ידי עובדים ששכרם הוא עד 4,500 שקלים, בהשוואה לאפריל 2011.

המגמה הפוכה בקרב העובדים ששכרם נע בין 4,500 ל-9,000 שקל. מנתוני הסקר התבררה עלייה ניכרת בשיעור נטילת ההלוואות בפלח הזה – מ-57.6% ב-2011 ל-67.6% מסך כל מקבלי ההלוואות השנה. העלייה בולטת יותר דווקא ברמות השכר הגבוהות בקטגוריה הזאת.

בקרב העובדים ששכרם גבוה מ-9,500 שקל, עולים דפוסי ביקוש נמוכים יותר להלוואות ונמצאה ירידה בשיעור של כ-25% בקטגוריה זו בהשוואה לשנה שעברה.

עוד נמצא כי ב-2012 הייתה עלייה מהותית בגובה ההלוואה שביקשו עובדים, ואצל מרוויחי השכר הגבוה יחסית (7,501 – 9,000 שקלים בחודש) נרשמה עלייה של כ-21% בגובה ההלוואה – עד 11,300 שקלים.

עלייה מתונה נרשמה גם בקרב קבוצת מקבלי השכר שנע בין 15,001 ל-19,500 שקל, בשיעור של כ-14.6%, כאשר לשם ההשוואה, בקרב מקבלי השכר שנע בין 19,501 – 27 אלף שקל, נרשמה עלייה בשיעור של כ-19.3%.

 

הבנקים מקשים

"קיימות כמה סיבות שבעטיין פונים העובדים למעביד לשם קבלת הלוואה", מתרגם עמי ברגמן את הממצאים. ברגמן הוא מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות. הסיבה הראשונה, להבנתו, היא "מדיניות ניהול הסיכונים של הבנק או חברות האשראי. הלקוח אינו עומד בקריטריונים שלהם או לחילופין, הלוואות קודמות שנטלו לא מאפשרים לו ליטול הלוואה חדשה. בצד זאת, המעביד בדרך-כלל אינו מבקש מהעובד לגבות את ההלוואה בהצגת ביטחונות או ערבים".

סיבות אחרות בהן נוקב ברגמן היא "ההליך הפרוצדורלי הפשוט יותר אצל המעביד. הריבית נמוכה משמעותית והתנאים נוחים יותר להחזר בסך-הכל".

היבט מעניין נוסף שנבחן בסקר קשור באופי המעסיק והשתייכותו לתעשייה או קטגוריית גופים מסוימת. מניתוח התשובות התברר שבענפי התעשייה, האבטחה והשמירה, המסחר והקמעונות ישנה ירידה בנכונות המעסיקים "לחלק" הלוואות לעובדים. ברגמן מנמק: ""קיים מתאם בין יכולתם של המעסיקים להעניק הלוואות לבין האשראי שמוענק להם ע"י הבנקים, שגובהו בחלק מהמקרים, ירד באופן ניכר במהלך השנה האחרונה – תולדה של שינוי במדיניותם כלפי פלח לקוחות זה".

לבד מהאשראי הניתן להם על-ידי הבנקים, המחאה החברתית לא הוסיפה (בלשון המעטה) למידת הנזילות הפיננסית שלהם ויכולתם להקצות משאבים לאפיק ההלוואות לעובדים.

יצוין, עם זאת, כי בענפים אחרים לא היה שינוי בנכונות המעסיקים להעניק הלוואות לעובדיהם.

 

הפרש הריבית כמוהו כהכנסה

כיום אין בישראל חוק המגדיר קריטריונים ותנאים להלוואה המתקבלת ממעסיק לעובד. תנאי ההלוואה, לרבות גובה הריבית ותקופת ההחזר, נקבעים שרירותית על-ידי הנותן תוך ניסיון לבוא לקראת העובד עד כמה שניתן.

ההיבט היחיד שאליו מתייחס החוק בהקשר זה הוא המיסוי בגין אותה הלוואה. במקרה כזה, נכתב בסעיף 3 לפקודת מס הכנסה כי בהינתן וההלוואה היא ללא ריבית או בריבית נמוכה מזו שקבע שר האוצר, ייחשב ההפרש כהכנסת עבודה בידי העובד. הפרש הריבית הינו ההפרש בין הריבית שנצברה בפועל על יתרת ההלוואה לבין הריבית שהיתה נצברת אילו חושבה לפי שיעור הריבית שקבע שר האוצר כאמור.

יריד משאבי אנוש 2022 - ריבוע

אין תגובות

השאר תגובה