תגית: דיני עבודה

עובד גנב מהמעסיק חומרים והשתמש ברכב של המעסיק כדי למכור אותם במהלך שעות העבודה - ביה"ד הארצי: בהיעדר הוכחת קיום הנזק הנטען או האפשרות לכמת אותו, מבוטל חיוב העובד לפצות את המעסיק בגין הנזק

ביה"ד: עצם הפגיעה בהתארגנות היא סוגייה הנוגעת לכל העובדים בחברה ויש אינטרס קבוצתי משותף של כלל העובדים לבירור המחלוקת

ביה"ד: "הסיבות לפיטורי העובד אין בהן ממש, והחברה לא הצביעה על כל סיבה אחרת"; "הליך השימוע היה פיקטיבי"; "העובד פוטר על לא עוול בכפו, ותוך שהוא חווה השפלה, עוגמת נפש, ופגיעה בשמו הטוב"

מעסיקים שמנצלים לרעה את מחלתו של עובד כבתירוץ כדי להזיז אותו מתפקידו או אף לפטר אותו, לא מקבלים את אהדת בית הדין לעבודה, ובמקרים מסויימים הם עלולים לשלם על כך פיצויים

עובד התפטר בדין מפוטר וקיבל פיצויי פיטורים, בעקבות מידע שקיבל לגבי הרעה מוחשית בתנאי העבודה שעתידה להתבצע, אף שההרעה טרם התרחשה בפועל

ביה"ד: על המעסיק היה להשוות את שכר העובדת לשכר העובד; פס"ד: המעסיק ישלם לעובדת פיצוי של כ-162 אלף שקל ובנוסף כ-20 אלף שקל הוצאות משפט

ביה"ד: פיצוי לעובד שפוטר בסכום של 50 אלף שקל בשל הוצאת לשון הרע ע"י המעסיק; שאר סכומי הפיצויים ישולמו לעובד בשל הפרת זכויות נוספות

הדילמה הפרדוקסלית החמורה ביותר, זאת שגורמת למנהלי מש"א ומעסיקים כאחד לגרד את פדחתם ביאוש, היא מה בעצם עושים עם עובדים שמסרבים להתחסן ומסרבים להציג תוצאות בדיקות

מנהלי מש"א רבים מגלים, שלמרות גלי הפיטורים הגדולים בשנת הקורונה ועל אף הוצאה לחל"ת של עובדים שכעת אינם מעוניינים לחזור למקומות העבודה הקודמים – גיוס טלנטים נותר מאתגר כשהיה

גם אם העובדת החלה לעבוד אצל המעסיק אחרי גיל 62 – גיל פרישת נשים – עדיין היא זכאית לקבל פיצויי פיטורים אם מתפטרת קרוב לגיל 67