מן הפסיקה
מן הפסיקה

גישה לפסיקות דיני עבודה, מעניקה קווים מנחים להתנהלות בתרחישים ביחסי עבודה, מורכבים ורגישים ככל שיהיו.
בישראל קיימת מערכת בתי דין ייחודית לדיני עבודה מתוקף חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט 1969. המערכת הינה ערכאת שפיטה בלתי תלויה, המתמחה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, ביטוח ממלכתי ועוד).
בית הדין לעבודה אוצר ארבעה תחומים:
- תביעות אזרחיות (ללא רף סכום), הנוגעות לסכסוכי עובד-מעביד, או משא ומתן בקבלה לעבודה. משמעותן בפועל של תביעות אזרחיות, הינן מימוש זכויות היחיד ביחסי עובד מעביד.
- ענייני הציבור – התאגדות עובדים, יחסי עבודה במשק, שביתות, צווי הרחבה ודיני עבודה ציבוריים. ההליכים מתייחסים לפרשנות ומימוש הסכמים קיבוציים במערכת יחסים קיבוצית. כמו כן משויכים ההליכים למסגרת משפט העבודה הארגוני: הליכים בין ארגוני עובדים לחבריהם, הליכים בין ארגוני עובדים לארגוני עובדים אחרים או הליכים בין מעבידים לבין עצמם.
- ערעורים – כדוגמת ערעור על החלטת אוטוריטה בנושא עבודה (למשל החלטת גורם מוסמך בביטוח לאומי).
- עבירות פליליות קלות בענייני עבודה- הליכים המפורטים בתוספת לחוק בית הדין לעבודה.
מאמרים בתחום:
עובד הוכר כמפוטר אף שנטש ביוזמתו את מקום העבודה
ביה"ד: עובד לא יכול לטעון שפוטר ע"י הודעה למעסיק כי אם לא יבצע דברים מסויימים הוא יראה עצמו מפוטר; המעסיק לא יכול לטעון שהעובד התפטר רק משום שהתנהג בצורה מסוימת
פיצוי של כ-50 אלף שקל לעובד שנערך לו שימוע רק כדי לצאת ידי חובה
המעסיק ישלם פיצוי של 42 אלף שקלים והוצאות משפט בסכום של 8,000 שקלים, משום שהשימוע בוצע שלא כדין: לא נמסרה לעובד הסיבה האמיתית לפיטוריו ולא היתה התייחסות עניינית לטענותיו במהלך השימוע
למעסיק בפועל שמזמין שירות מקבלן כ"א אסור להפלות את עובד הקבלן
ביה"ד: החברה שהזמינה את השירות מהקבלן תשלם פיצוי 50 אלף שקל בגלל אפליה על רקע מוצא
עובדת בחרה בביטוח מנהלים ללא אבדן כושר עבודה ותבעה את המעסיק כשחלתה
בית הדין: העובדת היא זו שבחרה במסלול ללא אובדן כושר עבודה; מעסיק שמסרב לבצע הנחיית העובד לבטחו בביטוח מנהלים שאין בו רכיב אובדן כושר עבודה, עלול להיות מואשם בעבירה פלילית
מעסיק שלא שילם זכויות סוציאליות, יפצה 4 עובדים ביותר מ-2 מיליון שקל
בעלי חברה שהעבירו את פעילות החברה לחברה אחרת, במטרה להימנע מתשלום זכויות סוציאליות מארבעה מהעובדים, ישלמו לכל הארבעה סכום כולל של כ-2.05 מיליון שקלים ובנוסף הוצאות משפט בסכום 120 אלף שקלים
שכיר שעבד גם כעצמאי הוכר כשכיר בלבד ויקבל פיצויים בעשרות אלפי ש"ח
ביה"ד: אין הבדל בין אופי עבודתו כעצמאי לאופי עבודתו כשכיר, למעט בנושא התמורה; פעילותו כעצמאי היתה חלק מהפעילות השוטפת; פעילות זו בוצעה גם ע"י שכירים בחברה
המעסיק לא תבע את הדברים הנכונים ולכן לא יפוצה על גניבה ע"י העובד
עובד גנב מהמעסיק חומרים והשתמש ברכב של המעסיק כדי למכור אותם במהלך שעות העבודה - ביה"ד הארצי: בהיעדר הוכחת קיום הנזק הנטען או האפשרות לכמת אותו, מבוטל חיוב העובד לפצות את המעסיק בגין הנזק
בוטלו פיטורי עובד שפוטר בשל התארגנות במקום העבודה
ביה"ד: עצם הפגיעה בהתארגנות היא סוגייה הנוגעת לכל העובדים בחברה ויש אינטרס קבוצתי משותף של כלל העובדים לבירור המחלוקת
102 אלף שקל פיצוי על פיטורים שלא כדין שימוע שלא כדין ופגמים נוספים
ביה"ד: "הסיבות לפיטורי העובד אין בהן ממש, והחברה לא הצביעה על כל סיבה אחרת"; "הליך השימוע היה פיקטיבי"; "העובד פוטר על לא עוול בכפו, ותוך שהוא חווה השפלה, עוגמת נפש, ופגיעה בשמו הטוב"
פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר בשל הרעה שהוא צופה שתתרחש בתנאי העבודה
עובד התפטר בדין מפוטר וקיבל פיצויי פיטורים, בעקבות מידע שקיבל לגבי הרעה מוחשית בתנאי העבודה שעתידה להתבצע, אף שההרעה טרם התרחשה בפועל










