הקלות הבלתי נסבלת שבה מועמד יכול להגיש מועמדות לתפקיד, כל תפקיד ואפילו כמה פעמים לאותו תפקיד, עושה לנו את החיים קשים. הקלות שבה מועמדים יכולים להגיע למשרות דרושים – חינם אין כסף – דרך מודעות דרושים ברשתות החברתיות, אתרי דרושים, אתרי קריירות וכמובן דרך הסלולר, הופכת את חייו של המגייס להרבה יותר מורכבים.
אז יש לנו תוכנות חכמות לסינון קורות חיים והן יודעות למפות את הלא רלוונטיים בעליל ואת אלה שמקבלים ציון עובר אבל… למי מאתנו אין את התחושה הזו שזה עדיין לא זה? שאנחנו עדיין עוברים על קורות חיים לא רלוונטיים פעם אחר פעם…?
אחת הדרכים לפתור את הבעיה הזו (שעולה לארגון ביוקר כי היא מאריכה את ה-time-to-recruit) היא דרך המבחן: כן או לא. מאמר שפורסם לאחרונה באתר Recruiting Buzz מציג את מודל המבחן הקצר, בשיטת שאלות ותשובות אמריקאיות (כן או לא) שאותו המגייסים מצרפים לכל משרה כשלב אחד לפני שהמועמד יכול ללחוץ על כפתור השלח ולשגר עוד קורות חיים מיותרים.
איך זה עובד?
פשוט מאוד, מנהל הגיוס יחד עם המנהל המגייס ממפים את שאלות המפתח הקריטיות ביותר לתפקיד ויחד הם יוצרים שאלה או קבוצת שאלות שהמועמד יכול להשיב עליהן בשתי אפשרויות בלבד: כן או לא.
האם יש לך ניסיון בתוכנת Java? כן או לא
האם יש לך ניסיון של שנה לפחות בשיווק בינלאומי בחברת תרופות? כן או לא
האם הנך בוגר תואר שני במנהל עסקים MBA מאוניברסיטה? כן או לא
רק מי שעבר את המבחן יוכל לשלוח קורות חיים ואילו מי שלא עבר יקבל הודעה שהוא לא עומד בתנאי הסף.
מועמדים רבים עובדים בשיטת המצליח. הם שולחים קורות חיים. מה כבר יקרה? ברור שהם לא שולחים קורות חיים לתפקיד שלא קשור לתחום העיסוק שלהם כלומר מעצבת גרפית לא תגיש קורות חיים למשרת מנהל הוראה בעמותה בתחום החינוך התורני. זו לא הבעיה של המגייסים. הבעיה היא שמעצבת גרפית כן תשלח קורות חיים לתפקיד של מעצבת גרפית רק ש… היא לא בדיוק עובדת על תוכנה X אלא על תוכנה Y… והיא לא בדיוק עבדה במשרד פרסום אלא במחלקת פרסום במפעל מזון… או שאין לה תואר או הסמכה אבל זה בסדר, היא למדה לבד באינטרנט והגיעה לאיזה כנס מקצועי שנה שעברה…
במהלך הראיונות המתישים אנחנו המגייסים נתקלים לא מעט בתשובות "מתחמקות". גרפיקאית שנתקלת בשאלה האם את מכירה את התוכנה X בגרסת האחרונה עלולה להשיב "במקום העבודה האחרון עבדנו על תוכנה מקבילה מסוג Y אבל זה בסדר, אין הרבה הבדל ואני לומדת מהר…". שאלון אמריקאי קצר, המכיל כמה שאלות בודדות, יכול לחסוך מכם משאבים רבים של ריאיון מועמד ואולי אף קליטת מועמד שאין לו בדיוק את כישורי המפתח, את הניסיון המקצועי הנדרש, את התארים והתעודות או כל קריטריון אחר שאתם החלטתם שהוא מאסט. בהרבה מקרים, אותה מעצבת שלא בדיוק מכירה את התוכנה, תוכל לפצות בכל כך הרבה דרכים. כך למשל היא נחמדה, היא חכמה, היא מסתדרת מצוין עם העמיתים, היא קיבלה המלצות מצוינות…. והיא אכן עושה עליכם רושם טוב אבל היא לא אמורה להיות ברשימת הפייבוריטים שלכם כי היא לא אמורה להיות ברשימת המועמדים הרלוונטיים כי אין לה את דרישות הסף!
אז לסיכום, בואו תענו לעצמכם על שאלה אחת: האם אתם רוצים עוד כלי שיסייע לכם לקבל אך ורק מועמדים רלוונטיים – כן או לא?
