המעבר מגיוס מבוסס תארים אקדמיים או תעודות הסמכה ממוסדות לימודים על תיכוניים, לגיוס מבוסס מיומנויות צובר תאוצה משמעותית בקרב חברות ישראליות. עם זאת, הוא מתקדם בקצבים שמשתנים בין תעשייה לתעשייה ובין ענף לענף.
בעבר, התואר האקדמי נחשב אמנם לתו תקן הכרחי, דרישת יסוד. אבל נתונים שעולים ממחקרי שוק שבוצעו בשנתיים האחרונות (2024-2025) מצביעים על שינוי עמוק בתפיסת המנהלים בחברות ישראליות לגבי הקשר החד-חד ערכי, בין השכלה פורמלית לביצועים בפועל.
היקף התופעה בישראל:
מסקרים שנערכו בקרב מנהלי משאבי אנוש ומנכ"לים בישראל, על ידי גופים כמו עמותת Start-Up Nation Central ונתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה התמונה הבאה:
מגזר ההייטק:
כ-60%-65% מהחברות מדווחות כי הפחיתו את חשיבות התואר האקדמי בתהליך המיון הראשוני של מועמדים לתפקידי פיתוח וטכנולוגיה.
בחברות אלה, המוקד עבר למבחני קידוד, פרויקטים ב-GitHub והערכת יכולות למידה עצמית.
מגזר השירותים והניהול:
בקרב חברות שאינן טכנולוגיות טהורות, כ-35%-40% מהמעסיקים החלו להסיר דרישות לתואר אקדמי ממודעות הדרושים עבור תפקידים זוטרים ודרג הביניים, תוך העדפת ניסיון מעשי או הסמכות מקצועיות ממוקדות.
המגזר הציבורי ותעשיות מסורתיות:
כאן המגמה איטית בהרבה, ורק כ-15%-20% מהארגונים מדווחים על גמישות בדרישות ההשכלה האקדמית או העל-תיכונית, בדרך כלל בגלל חסמים רגולטוריים ותנאי סף נוקשים.
הסיבה המרכזית לירידה בחשיבות התואר האקדמי בישראל נובעת מהפער בין האקדמיה לשוק העבודה.
מהירות השינוי הטכנולוגי:
מעסיקים ישראלים מציינים, כי קצב עדכון הידע בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית והדאטה, מהיר בהרבה מתוכניות הלימוד האוניברסיטאיות.
מועמד שעבר 'בוטקאמפ' אינטנסיבי לאחרונה, עשוי להיות בעל כלים רלוונטיים יותר מאשר בוגר תואר אקדמי שסיים לפני שלוש שנים.
צורך הולך וגובר במיומנויות רכות:
מחקרי שוק בישראל מראים כי מנהלים מייחסים חשיבות עליונה ליכולת פתרון בעיות, עבודת צוות, חוסן נפשי כמו גם אג'יליות, שהן תכונות שתואר אקדמי אינו מודד או מבטיח.
מבחני ביצוע ודוגמאות עבודה:
כיום, כ-75% מחברות ההייטק בישראל משלבות במבחני ההתאמה, מטלות בית או סימולציות כחלק מהליך הגיוס.
המסקנה של המעסיקים היא שביצועים בסימולציה מנבאים הצלחה בשיעור של פי שלושה לעומת בחינה של גיליון ציונים, גבוהים ככל שיהיו.
התחזית לשנים 2026-2028:
הצפי הוא שעד שנת 2028, יותר מ-80% מחברות הטכנולוגיה וכ-50% מהחברות האחרות במשק הישראלי, יאמצו מודל לפיו יש העדפה למיומנויות שנרכשו ולמהירות למידת מיומנויות חדשות על פני תואר אקדמי.
השאלה המובילה בראיונות עבודה כבר לא תהיה איפה למדת, אלא היא תהיה: מה בנית או מה פיתחת לאחרונה.
ארגונים שלא יתאימו את עצמם למגמה זו יתקשו למשוך כישרונות מגוונים המגיעים ממסלולי למידה לא קונבנציונליים.
