פרדוקס אבטחת הסייבר: בשנים 2026-2027 צפויים ארגונים בכל העולם להשקיע הרבה יותר כספים באבטחת סייבר לעומת היקף ההשקעות הקיים.
אלא שבה בעת, מחקרים שבוצעו בנושא צופים יותר פגיעות על ידי איומי סייבר בגלל התגברות השימוש בבינה מלאכותית.
ממחקרי שוק שבוצעו לצורך תחזיות לקראת השנים 2026-2027 עולה תמונה ברורה למדי, אבל פרדוקסלית:
הארגונים מגדילים אמנם דרמטית את השקעותיהם באבטחת הסייבר, אבל עלייה זו בהוצאות אבטחת הסייבר מתקשה להתמודד עם התחכום והנפח המואצים של איומי הסייבר, המונעים בעיקר על ידי בינה מלאכותית.
הארגונים מגיבים להתגברות איומי הסייבר תוך הגברת התחייבויות פיננסיות חזקות להשקעות באמצעי הגנה מפני תקיפות סייבר.
ממחקרים שבוצעו בעולם על היערכות הארגונים לקראת עלייה באיומי הסייבר בשנתיים הקרובות עולה, כי סך ההוצאה הכלל עולמית על מוצרים ושירותי אבטחת סייבר צפויה לעלות ליותר מ-520 מיליארד דולר בשנה, עד סוף השנה הנוכחית או במהלך 2026.
מדובר בעלייה של כ-100 אחוזים לעומת הוצאות בהיקף של כ-260 מיליארד דולר בשנת 2021.
שוק שירותי אבטחת הסייבר הרחב יותר, צפוי להגיע לכ-178 מיליארד דולר עד 2027, עם קצב צמיחה שנתי מצטבר גבוה.
צמיחה זו מונעת על ידי טרנספורמציה דיגיטלית, התפשטות מכשירי IoT (האינטרנט של הדברים) ואימוץ סביבות מרובות עננים, שכולם מרחיבים את משטח התקיפה.
ההוצאות על אבטחת סייבר מתמקדות יותר ויותר בפתרונות מהדור הבא. התחומים בהם ניתן לראות את הצמיחה המהירה ביותר (של הוצאות על אבטחת סייבר), כוללים אבטחת ענן, ניהול אירועי אבטחה מנוהלים (SIEM), ופתרונות הממנפים בינה מלאכותית ולמידת מכונה לגילוי ותגובה אוטומטיים לאיומים.
עוד עולה ממחקרי השוק, כי כ-53% מהארגונים נותנים עדיפות לכלי בינה מלאכותית כדי לסגור פערים קיימים ביכולות.
ארכיטקטורת אפס אמון (ZTA) צפויה לעבור עד סוף השנה הנוכחית משיטות עבודה מומלצות, לדרישה רגולטורית עבור מגזרים רבים, מה שמאלץ שיפוץ מקיף של מערכות ניהול זהויות וגישה.
אלא שלמרות ההשקעה העצומה, העלייה אמיתית בהגנה מפני תקיפות סייבר נותרה חמקמקה, ויוצרת את פרדוקס אבטחת הסייבר.
ההפסדים שנגרמים לארגונים בעולם כתוצאה מפשעי סייבר ממשיכים לזנק, ועד סוף השנה הנוכחית הם צפויים להגיע לכ-10.5 טריליון דולר בכל העולם.
הדבר מצביע על כך שהעלייה בהוצאות על אבטחת סייבר דומה כעת לקצב העלייה של העלויות הנובעות מההתקפות, או מפגרת מעט אחריהן.
האתגר העיקרי שניצב בפני הארגונים הוא הפיכת הבינה המלאכותית לנשק בידי גורמי האיום.
מהירויות ההתקפות צפויות לעלות עד פי 100 כאשר האקרים ימנפו בינה מלאכותית גנרטיבית לצורך זיופים עמוקים משכנעים ביותר וחדירות אוטומטיות למערכות הארגונים, מה שיהפוך הגנות מסורתיות, המפותחות במהירות אך על ידי בני אנוש, למיושנות.
מומחים צופים ששנת 2026 תסומן כשנת פרצת האבטחה הקיברנטית הגדולה הראשונה המונעת על ידי בינה מלאכותית.
פגיעות בולטת נמשכת בניהול הטכנולוגיה החדשה. אימוץ הבינה המלאכותית על ידי הארגונים אמנם הולך ונעשה יותר ויותר נפוץ, אבל מחקרים מצביעים על כך שרק כששה אחוזים מהארגונים מחזיקים באסטרטגיית אבטחה מתקדמת של בינה מלאכותית.
פער משמעותי זה פירושו שעצם הטכנולוגיה שנועדה להגביר את ההגנות, מציגה בו זמנית סיכונים חדשים ומורכבים.
בסיכומו של דבר, התחזיות לשנים 2026-2027 היא של עימות מחריף בין ההאקרים לארגונים המתגוננים.
הארגונים מחזקים את הגנותיהם עם השקעות שיא בבינה מלאכותית ואבטחת ענן.
עם זאת, גל הגנתי זה נתקל בשימוש עוין בבינה המלאכותית ובצורך ארגוני דחוף לסגור את פער המיומנויות, מה שגורם לרמת ההגנה התאגידית נטו להיות חסרת יציבות באופן מסוכן.
