תהליכים מסודרים של ניהול עובדים החלו שנים אחדות לאחר המהפכה התעשייתית. המצאת מנוע הקיטור אפשרה מעבר לייצור המוני של מוצרים באמצעות פסי ייצור המופעלים על ידי עשרות עובדים. בתקופה זו היה תפקידם של העובדים חד גוני והסתכם בביצוע פעולה אחת או מספר קטן של פעולות בפס הייצור. ביטוי קולנועי לתקופה זו ניתן למצוא בסרטו של צ'ארלי צ'פלין "זמנים מודרנים". הזמנים השתנו ופסי הייצור הולכים ונעלמים מהתעשייה במדינות מפותחות. את מקומה של התעשייה הסדרתית החליפה תעשייה מתוחכמת יותר –כזו המתאימה מוצר כמעט לכל לקוח.
הגל השלישי החל לפני כשלושה עשורים עם פיתוח טכנולוגיית המחשב והנגזרות שלה, שחלחלו למרבית הענפים בכלכלה המודרנית. המחשוב והידיגטליזציה העלו את קרנו של ההון האנושי. הצורך במומחים שיפעילו את המערכות האלו הלך וגבר והצורך במומחים שיפתחו את המערכות האלו התעצם שבעתיים. אלוגריתמטיקה היא כיום מקצוע מבוקש בכל תחום בו למחשוב דריסת רגל. בחברות הייטק כמו גם בבורסות בבנקים ובשוק ההון.
[adrotate banner="27"] מוחו של האדם היוצר אינו ניתן לכימות ותהליך היצירה אינו נמדד בשעות או בשכר המשולם לפי שעה. הצורך שגבר במומחים שינה מן היסוד את הדפוסים המקובלים של ניהול משאבי ודרכים חדשות לחלוטין תפסו את מקומם. אם בתחילת הגל השלישי ה-Talent Management (ניהול כישרונות) אפיין רק את הבולטים והמוכשרים ביותר בארגון, הרי כיום יותר ויותר ארגונים החלו לנהל את כלל העובדים שלהם על פי שיטה זו.
ניהול כישרונות אינו עוד תחום השמור למעטים, הוא נוהל עבודה שהפך כמעט לשגרתי בחברות הרוצות לטפח את ההון האנושי. התחרות על עובדים מיומנים וצמיחתו של דור צעיר בעל התנהלות שונה מזה של קודמו, האיצו את התהליכים האלו. דור ה-Y ההולך ומשתלב בשוק העבודה, מסרב להיות בורג במכונה אחת גדולה, הוא רואה עצמו כאינדיבידואל בעל צרכים אישיים ורצון גבוה באוטונומיה. הוא גם בעל מיומנות מחשוב גבוהות במיוחד וכישורים טכניים, העולים עשרות מונים על אלו של הוריו או עמיתיו המבוגרים ממנו גם בכמה שנים. כך Talent Management הפך לדבר שבשגרה.
