מן הפסיקה
מן הפסיקה

גישה לפסיקות דיני עבודה, מעניקה קווים מנחים להתנהלות בתרחישים ביחסי עבודה, מורכבים ורגישים ככל שיהיו.
בישראל קיימת מערכת בתי דין ייחודית לדיני עבודה מתוקף חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט 1969. המערכת הינה ערכאת שפיטה בלתי תלויה, המתמחה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, ביטוח ממלכתי ועוד).
בית הדין לעבודה אוצר ארבעה תחומים:
- תביעות אזרחיות (ללא רף סכום), הנוגעות לסכסוכי עובד-מעביד, או משא ומתן בקבלה לעבודה. משמעותן בפועל של תביעות אזרחיות, הינן מימוש זכויות היחיד ביחסי עובד מעביד.
- ענייני הציבור – התאגדות עובדים, יחסי עבודה במשק, שביתות, צווי הרחבה ודיני עבודה ציבוריים. ההליכים מתייחסים לפרשנות ומימוש הסכמים קיבוציים במערכת יחסים קיבוצית. כמו כן משויכים ההליכים למסגרת משפט העבודה הארגוני: הליכים בין ארגוני עובדים לחבריהם, הליכים בין ארגוני עובדים לארגוני עובדים אחרים או הליכים בין מעבידים לבין עצמם.
- ערעורים – כדוגמת ערעור על החלטת אוטוריטה בנושא עבודה (למשל החלטת גורם מוסמך בביטוח לאומי).
- עבירות פליליות קלות בענייני עבודה- הליכים המפורטים בתוספת לחוק בית הדין לעבודה.
מאמרים בתחום:
מעסיק חויב באופן אישי בתשלום 200 אלף שקל לעובדת
ביה"ד האזורי לעבודה בת"א חייב בשבוע שעבר באופן אישי את המעסיק, שהיה בזמנו בעל המניות היחיד בחברה, בתשלום בגובה 200 אלף שקל לעובדת | "בנסיבות המקרה, שוכנענו כי השימוש של שגב בזהותן המשפטית הנפרדת של שתי החברות נעשה בחוסר תום לב, ותוך ניצול לרעה של עקרון האישיות המשפטית הנפרדת, באופן שיש בו כדי לקפח את זכויות התובעת כנושה ומצדיק את הרמת מסך ההתאגדות"
"חובות המעסיק מכוח החוק למניעת הטרדה מינית הן חובות עצמאיות"
ביה"ד הארצי לעבודה קבע כי חובות המעסיק מכוח החוק למניעת הטרדה מינית הן חובות עצמאיות, ואינן תלויות בשאלה אם הוכחו הטרדה מינית או התנכלות.
ביה"ד לעבודה חייב מעסיקה לשלם לעובד דמי מחלה בגובה 21,000 שקל
העובד היה מעורב בתאונת דרכים ונקלע למצב של אי כושר עבודה למשך 3 חודשים. ביה"ד חייב את המעסיקה לשלם לו את דמי המחלה וציין כי התנהלותה לא היתה ראויה.
בג"ץ אישר הגשת תובענה ייצוגית נגד מעסיק חרף קיומו של הסכם קיבוצי
בג"ץ דחה עתירות שהוגשו נגד פסיקות ביה"ד הארצי לעבודה המאשרות הגשת תובענות ייצוגיות נגד מעסיקים שהפרו זכויות עובדים, על אף קיומם של הסכמים קיבוציים עמם.
העובד חויב בפיצוי בגובה 200 אלף שקל לאחר שהוכח כי מעל בכספי החברה
ביה"ד לעבודה קבע כי מאחר שהעובד מעל בכספי החברה בהיקף של כ-200 אלף שקל, הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת.
המעסיקה לעובדת בנימוק הפיטורים: "נדפקתי מזה שאת בהיריון"
ביה"ד האזורי לעבודה בת"א פסק פיצויים בסך 80 אלף שקל בשל פיטוריה של עובדת בשל היותה בהיריון, על אף שהועסקה למשך פחות ממחצית השנה.
כשלושה חודשים לאחר תחילת עבודתה כאשת שיווק הודיעה לחברה כי היא בהיריון, ויומיים לאחר מכן נשלח לעובדת מכתב בו פירוט מלא של כל הנימוקים שבגינם החברה אינה שבעת רצון לכאורה מעבודתה.
ביה"ד לעבודה: המורה פוטרה מתפקידה בשל היותה אישה
לאחר 24 שנות הוראה בישיבת השומרון, התבשרה מורה לאנגלית - יחד עם עוד כמה מורות ותיקות - כי היא מפוטרת מסיבות עמומות שסירבו לפרטן בפניה. ניסוח מודעת הדרושים וגיוס גברים צעירים תחתן הביא את ביה"ד לעבודה למסקנה כי מדובר במקרה מובהק של אפליה.
העובד לא קיבל הצעת עבודה חלופית, ביה"ד חייב את המעסיק בכ-40,000 שקל
בפסיקה נקבע כי עם הודעת ההתפטרות בעקבות מחלה עדיין פתוחה בפני המעסיק הדרך להציע לעובד עבודה חלופית ולשנות את תנאי העבודה, כך שיתאימו למצבו הרפואי וייתרו את הצורך בהתפטרותו. משלא עשה כן - זכאי העובד לפיצויי פיטורים מלאים בהתאם לחוק.
ביה"ד לעבודה: פיצויי פיטורים לעובדת שהתפטרה בשל עומס העבודה
דרישה לעבוד 7 ימים בשבוע, לעתים 20 שעות ביממה, כמעט ללא שינה ובתנאים קשים ביותר - זהו הבסיס לפסיקה ביה"ד לעבודה לפיה התנהלות המסעדה נחשבת להרעה בתנאים, וקבע כי העובדת זכאית לפיצויי פיטורים על אף התפטרותה.
פיצויים בסך 70,000 שקל לאישה שלא התקבלה לעבודה בשל ההיריון
לאחר חילוקי מעסיקים נפגשה עובדת עם נציגת המעסיק החדש והוסכם על המשך העסקתה ועל תנאי השכר. משגילתה הנציגה כי העובדת בהיריון הודיעה לה כי אין צורך בעובדים נוספים | ביה"ד לעבודה פסק פיצויים בסך 50,000 שקל בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ופיצוי בסך 20,000 שקל בשל עוגמת הנפש שנגרמה לה כתוצאה מהמקרה.










