ביה"ד האזורי לעבודה בת"א חייב לאחרונה מעסיק בסך כ-40,000 שקל, לאחר שזה סרב לשלם פיצויי פיטורים לעובד שנאלץ להודיע על הפסקת עבודתו בעקבות מחלת כבד, ומעולם לא קיבל הצעת עבודה חלופית המתאימה למצבו הרפואי.
העובד הועסק במשך כשש וחצי שנים בחברה. במהלך תקופת העבודה הוא לקה במחלת הפטיטיס C, הפוגעת בכבד וגורמת לחולשה ועייפות. לאחר ששהה בחופשת מחלה במשך חודשיים, הגיש העובד מכתב התפטרות לחברה, בו ביקש לקבל פיצויי פיטורים ודמי הבראה. למכתב צורפה חוות דעת של רופא תעסוקתי, בה נקבע כי הוא אינו מסוגל להמשיך בעבודתו. החברה סירבה לבקשתו, על אף שהעובד החל לקבל לאחר מכן דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, אשר הכיר בהתפטרותו ככזו המזכה בדמי אבטלה לאור מצבו הבריאותי.
לטענת החברה, העובד מנע ממנה את האפשרות לבדוק לאשורן את המגבלות הרפואיות החלות עליו, ובהתאם לכך להציע לו עבודה חלופית. בנוסף נטען כי החברה הבהירה לעובד את רצונה להמשיך ולהעסיקו בעבודה התואמת את מגבלותיו, ופנתה לרופא התעסוקתי על מנת לברר מהן ההגבלות החלות על העובד לצורך כך.
בפני ביה"ד הוצגו תשובותיו של הרופא התעסוקתי, בהן הובהר כי העובד אינו מסוגל להמשיך בעבודה בחברה, גם לא במשרה חלקית. מאחר שהעובד כבר התחיל לקבל דמי אבטלה בזמן חילופי מכתבים אלה – הפנה הרופא התעסוקתי את החברה לגורמים מחוץ לקופת החולים על מנת לקבוע את כושר העבודה שלו לגבי עבודה אחרת. זהו למעשה הבסיס לטענת החברה כי היא אינה חבה בתשלום פיצויי פיטורים, מאחר שלא ניתנה לה לכאורה הזדמנות נאותה עוד לפני סיום העבודה להתאים לעובד תפקיד אחר בחברה.
עיכוב לגיטימי
העובד הגיש את התיעוד הרפואי של הרופא התעסוקתי זמן מה לאחר קבלתו, אולם ביה"ד קבע כי אין בכך פסול מאחר שהוא היה מעוניין בתום לב לבחון את מצבו הרפואי בתום תקופת המחלה העומדת לזכותו מתוך תקווה וציפייה לשוב לעבודתו. גם מנהל החברה הסביר כי לא פנה באופן מיידי לרופא התעסוקתי כדי לבדוק אם ייתכן שבתוך חודש-חודשיים הוא יחלים ויחזור לעבודה, בשל שביעות הרצון מעבודתו.
ביה"ד מציין כי בפסיקה נקבעה זכאות לפיצויי פיטורים גם בנסיבות שבהן העובד הודיע למעסיקו על מצבו הרפואי בד בבד עם התפטרותו, מאחר שעם הודעת ההתפטרות עדיין פתוחה בפני המעסיק הדרך להציע לעובד עבודה חלופית ולשנות את תנאי העבודה, כך שיתאימו למצבו הרפואי וייתרו את הצורך בהתפטרותו. למרות שהעובד אינו מחויב להיענות לכל הצעת עבודה שמציע המעסיק במקרה כזה, הרי שבהיעדר תגובה ושיתוף פעולה מצדו הוא אינו זכאי לקבל פיצויי פיטורים משלא אפשר למעסיקו לשנות את נסיבות עבודתו כך שיתאימו למצבו הרפואי. עם זאת, מהעדויות עולה כי החברה לא פנתה אל העובד בסמוך למועד התפטרותו על מנת להציע לו עבודה חלופית בהתאם למצבו הרפואי, וכך פסק ביה"ד כי עליה לשלם לעובד פיצויי פיטורים מלאים בתוספת ריבית והצמדה, בתוספת 7,000 שקל בגין הוצאות משפט.
[ס"ע 17521-08-11 אנונימי נ' חברת בן עמי שאול]
