לטענת הסטודנטים, התכנים האקדמיים תאורטיים מדי ואינם מספקים ידע מעשי מספק למקצועות בשוק העבודה.
את הסקר בו השתתפו 400 סטודנטים ובוגרים ישראלים ממאפיינים דמוגרפיים שונים, יזם יואב מלמד, מנהל קבוצת חיפוש העבודה בפייסבוק "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון", במטרה לבחון את הקשר בין השכלה גבוהה ועבודה.
על פי ממצאי הסקר, 50% מהסטודנטים טוענים כי התכנים האקדמיים אינם מעשיים מספיק לצורך עבודה. 39% מהסטודנטים שנסקרו טוענים כי אינם מקבלים הכוונה תעסוקתית מהמוסד האקדמי בו הם לומדים ו-31% נוספים דיווחו כי לטענתם לא ניתן כמעט סיוע מקצועי. עם זאת, למעלה ממחצית מהנסקרים מאמינים כי ההשכלה הגבוהה תסייע להם להתקבל לעבודה, אך הידע שלמדו ישמש אותם באופן חלקי בלבד.
במסגרת הסקר המקוון שיזם מלמד, מילאו המשיבים באופן עצמאי ואנונימי שאלון שהכיל חמש שאלות עם ארבע אפשרויות בחירה לכל אחת. כל שאלה התמקדה באלמנט אחר בקשר שבין השכלה גבוהה לעבודה רלוונטית.
יואב מלמד אומר: "מדי קיץ שוק העבודה מוצף ברבבות אקדמאים טריים עם עודף ביטחון עצמי וחוסר הזדמנויות ראויות. בתקופה קשה זו של אחוז מובטלים דו ספרתי שעולה בהרבה על נתוני הלמ"ס, היה לי חשוב לבדוק איך סטודנטים ובוגרים מתייחסים לזיקה בין ההווה הלימודי שלהם לעתיד המקצועי שלהם".
החדשות הטובות: 51% מהמשתתפים קבעו כי הם רואים במידה רבה קשר בין תחום לימודיהם לבין התחום בו הם מחפשים כרגע תעסוקה. כמו כן, 55% מהמשיבים, העידו כי הם מאמינים שעצם ההחלטה לרכוש השכלה אקדמית כלשהי במידה רבה תעזור להם להתקבל למשרה. כלומר, משילוב של שני הנתונים עולה כי הסטודנטים והבוגרים אופטימיים לגבי כדאיות התואר הראשון באופן כללי, ושלוש עד ארבע שנות לימודיהם לא גרמו להם להתחרט על החוגים שבחרו ככיוון תעסוקתי. יחד עם זאת, הקורסים המסוימים שהם לומדים במהלך התקופה במשך אלפי שעות נתפסים בעיניהם כפחות רלוונטיים להצלחה בקריירה. 50% ממשתתפי הסקר העריכו כי רק במידה חלקית יעשו שימוש בידע שרכשו בזמן הלימודים גם לאחר שיתחילו לקבל משכורת חודשית. הדבר מתקשר לטענות רווחות על כך שהתכנים האקדמיים תיאורטיים מדי ופחות מעשיים למקצוע העתידי.
וכאן לא מסתיימת מורת הרוח של הנשאלים מהקמפוסים האקדמיים בהם בחרו. אחת השאלות בסקר בחנה האם לתחושתם קיבלו ממוסד הלימודים הכוונה תעסוקתית ראויה. הדבר התייחס להכשרה לקראת מיונים מול גורמי משאבי אנוש ומנהלים מגייסים ולהפנייה למשרות רלוונטיות לכישוריהם והשכלתם. 70% מהמשתתפים הפגינו בתשובותיהם אכזבה מוחלטת מכמות ואיכות העזרה שקיבלו ממרכז הקריירה של הקמפוס. 39% טענו כי לא קיבלו שום הכוונה תעסוקתית, בעוד 31% טענו שכמעט ולא קיבלו סיוע מקצועי מהסוג הזה. "חיפוש עבודה הולך ונהיה קשה ותחרותי יותר, בטח אם אינך שייך לקומץ בוגרים מצטיינים של תואר הנדסי מאוניברסיטה מובילה", מסביר מלמד. "חבל מאוד שמוסדות אקדמיים רבים מדי, ובפרט הגדולים שבהם, אינם מחוברים למציאות. לא מספיק להכשיר סטודנט לתחום עיסוק מסויים. חייבים ללמד אותו בקורס ממוקד או לפחות בסדנה איך מחפשים עבודה. וזה כולל כתיבת קורות חיים, ניסוח מייל מקדים, התנהלות מול מראיינים ועוד. זו הרי תורה שלמה".
השאלה האחרונה בסקר התייחסה להמשך לימודים לאחר סיום כל הבחינות ועבודות ההגשה. המשתתפים נשאלו מה יבחרו לעשות לצורך שיפור סיכוייהם ביחס למועמדים אחרים, אשר סיימו תואר ראשון זהה לשלהם. באופן מפתיע משהו, לאחר שנים של עלייה מתמדת במספר הנרשמים לתארים מתקדמים, אופציית התואר השני קיבלה רק כ-24% מההצבעות, אפילו פחות מאפשרות הקורסים המקצועיים (28% מהמשתתפים). הבחירה הכי פופולרית הייתה לימוד עצמי מקוון, שזכתה למספר כפול של בוחרים: כ-48% מכלל המשתתפים. אין ספק שהמהפכה הדיגיטלית והקלות הגוברת להיחשף לתכנים מקצועיים עדכניים הורגשו כאן היטב. ותעודת הנדסאי, כך מסתבר, זוכה לזלזול מופגן מבעלי תארים אקדמיים. רק חצי אחוז מכלל המשיבים בחרו בה כמתאימה להקניית יתרון יחסי על פני מועמדים מתחרים עם רקע דומה.
