בישראל נכנסים לכיתת הדרכה. בחו"ל נכנסים למובייל

בישראל נכנסים לכיתת הדרכה. בחו"ל נכנסים למובייל

כיצד משפיעה הטכנולוגיה על ההדרכה בארגון? מדוע בתחום זה ישראל משתרכת אחר מדינות אחרות בעולם? תמיר גבעתי הציג את התשובות בכנס ההדרכה השנתי

שיתוף
תמיר גבעתי

תמיר גבעתי

תמיר גבעתי, ראש תחום טכנולוגיות למידה בשירותי בריאות כללית, נשא הרצאה בכנס ההדרכה השנתי בשם "הדרכה וטכנולוגיה – עושים סדר בבלגן". גבעתי הקדיש את הרצאתו לכלים ומתודות חדשות בעידן הטכנולוגי, תוך השוואה בין שיטות ההדרכה הנפוצות בישראל מול אלה הנפוצות כיום בעולם.

גבעתי פתח בשאלה: "זוכרים את נחמה ליבוביץ (המורה לתנ"ך שכתבה את גיליונות פרשת השבוע)? זוכרים את הטלוויזיה החינוכית?", וסיפר שבעבר הילדים היו צופים בטלוויזיה בתוכניות כמו "גבי ודבי" וכך למדו אנגלית. בהמשך גלי צה"ל הקימה את האוניברסיטה המשודרת, ובשלב הבא הוקמה האוניברסיטה הפתוחה. כמה תלמידים רשומים כיום לאוניברסיטה הפתוחה? 40,000! המחשב הביא לשינוי דרמטי, כניסת האינטרנט אפשרה פריצת גבולות. לאחר מכן הגיע דור האפליקציות והלמידה במובייל. "בהחלט ניתן לומר שעשינו דרך ארוכה מ"פרשת השבוע". סיכם גבעתי.

כך החלה הלמידה מרחוק. לאן היא הגיעה בארץ ובעולם ומה צפוי לנו בעתיד?נותני חסות כנס הדרכה

כדי לנסות לצייר תמונת מצב מהימנה, הציג גבעתי נתונים סטטיסטיים על פילוח שיטות למידה מהארץ ומהעולם:

פילוח שיטות למידה בישראל

שיעור פרונטלי 82%

למידה מתוקשבת / למידה עצמית 8%

למידה באמצעות וידיאו 2%

למידה בקצב עצמי שלא באמצעות טכנולוגיה (חוברות וכיו"ב)  5%

למידה 2.0 באמצעות בלוגים, ויקיפדיה, קבוצות דיון, רשתות חברתיות  1%

שיעור סינכרוני וירטואלי 1%

פילוח שיטות למידה בעולם

שיעור פרונטלי 59%

למידה סינכרונית באמצעות מנחה 9%

למידה א-סינכרונית בליווי מנחה 5%

לימוד עצמי מתוקשב 17%

למידה במובייל 2%

למידה שלא באמצעות מחשב 4%

מתוך הנתונים הסטטיסטיים המתייחסים לעת האחרונה ניתן לראות בוודאות כי בישראל יש עדיין העדפה ברורה לכיתות הלימוד על חשבון למידה מתוקשבת, למידה דרך סרטונים, למידה סינכרונית או למידה במובייל לדבריו של גבעתי, בארץ יש אולי ארבעה ארגונים שעושים שימוש מיטבי במובייל ככלי הדרכה.

לשם השוואה: בישראל 82% משתמשים בלמידה פרונטלית, בעולם 63% בלבד.

בישראל 18% משתמשים בלמידה מתוקשבת, בעולם 37% בלבד.

תמיר גבעתי: "שיעור הלמידה הפרונטלית יורד בעולם באחוז ניכר. למידה מבוססת טכנולוגיה תופסת תאוצה. אנו מדברים הרבה על טכנולוגיות אבל האמת היא שישראל משתרכת מאחור מהבחינה הזאת"

מהם הכלים הנפוצים בלמידה מתוקשבת בארץ?

לומדה

לדברי גבעתי, הלומדה היא אחד המוצרים המבוקשים ביותר. גבעתי: "אני פוגש לקוחות שבאים ומבקשים קודם כל לומדה. זה התחום הראשון שנכנסים אליו. הלומדה היא כלי בעייתי כי היא יקרה מאוד לפיתוח וגם נדרש זמן רב יחסית לפתח אותה. לאחר הפיתוח, קשה לעשות בלומדה שינויים משמעותיים. לכן זהו כלי הדרכה נפוץ יחסית אבל יש לו לא מעט מגבלות."

LMS  מערכת ניהול למידה

LMS  נחשבת ל"מפלצת ארגונית" מורכבת וקשה להטמעה. באקדמיה ובארגונים גדולים פונים לפלטפורמות כמו קורסירה, האתר שמאגד בתוכו קורסים של האוניברסיטאות המובילות בעולם. הקורסים הם בחינם.

סרטוני וידיאו

נכנסו חזק לארגז כלי ההדרכה מאחר שכיום פשוט יותר ליצור סרטים באמצעות סמרטפון ומצלמות זולות.

טרנדים נוספים הבולטים בענף ההדרכה בשוק המקומי הם: סמינרים מקוונים (webinars), למידה סנכרונית ומשחקים.

הדבר הגדול הבא בעולם ההדרכה

למידה במובייל

המובייל הוא כלי שיכול לפצות בקלות על היעדר טכנולוגיה אחרת. גבעתי: "בארגון שלנו ישנם 1,600 מרפאות ו-14 בתי חולים. רק ל-30% אחוז מהעובדים יש גישה למחשב. לכל אחד יש פלאפון."

אז מדוע ההדרכה במובייל אינה תופסת תאוצה בארץ? לדבריו של גבעתי, קיימים חסמים כגון החשש להגנת מידע והמובייל עדיין לא מתממשק למערכות ארגונית.

רוב יחידות ההדרכה עדיין לא פיצחו את מודל ההדרכה במובייל. המובייל הוא שונה היות שהתצורה שלו היא אחרת. חומרי ההדרכה הקיימים בארגונים הם טקסטואליים דבר שאינו מתאים לטכנולוגיה הסלולארית. צריך ליצור שינוי במודל הלמידה כדי להתאים את החומרים לפלטפורמה הסלולארית.

Social Learning – למידה חברתית   

מדובר בטרנד חזק בחו"ל אך עדיין לא בארץ. מדוע? בישראל יש שימוש רחב מאוד בחיי היום יום ביוטיוב, בפייסבוק ובלינקדאין, אך לא לצורך הדרכה. הלמידה החברתית לא נכנסה לארגון, מהסיבות הבאות:

  • הגנת מידע. ארגון חושש מלמידה חברתית ברשת כי הוא לא יכול לפקח עליה באותה מידה שבה הוא מפקח על למידה מסורתית.
  • אין מערכת שבודקת אם העובדים למדו או לא.
  • ארגונים חוששים להשתמש במערכת למידה א-פורמלית.
  • קושי בפיקוח של ההנהלות על תהליך הלמידה
  • מודל אחר של למידה
  • חשש להיתפס כמי שלא יודע ומתייעץ
  • חשש משיפוטיות של מנהלים
  • אין תהליך ארכוב

מדוע חייבים לשלב טכנולוגיה בתהליך ההדרכה?

יש את הסיבות הקלאסיות המוכרות כגון: חיסכון בעלויות, למידה בכל זמן ובכל מקום, למידה בקצב אישי וסגנון אישי ובקרה על מערך הלמידה הן הסיבות הקלסיות, אך גבעתי התמקד דווקא בסיבות שעלו בשנים האחרונות:

Time to market

תפקיד העובד משתנה בתדירות גבוהה. הארגון מתמודד עם שינוי בתפקידים, הכנסת מידע חדש, שינוי רגולציה ועוד. העובדים בארגון היום מבוזרים, אי אפשר לכנס אותם בכיתה אחת להדרכה וצריך לבצע הדרכה כמה שיותר מהר כדי שזו תהיה רלוונטית.

התקדמות הטכנולוגיה

עולם ההדרכה לא יכול להתעלם ממה שקורה סביבו. הטכנולוגיה דוהרת קדימה והדבר אמור לגעת גם בעולם ההדרכה.

זו השפה היום

זו השפה שבה אנו מדברים כיום. ילדים, נוער ובוגרים, כולנו מדברים בשפה טכנולוגית.

מה צופן לנו העתיד?

שלושה טרנדים מרכזיים מאפיינים את עולם ההדרכה העתידי:

מציאות רבודה: שילוב אלמנטים וירטואליים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת ובאופן אינטראקטיבי, למשל: אם בעבר אדם היה רוצה לתקן מנוע, הוא היה מחפש חוברות הדרכה עם הוראות מלוות תרשימי זרימה והסבר מילולי. בעתיד הוא פשוט יניח את הסמארטפון שלו על המנוע ויקבל מדריך וירטואלי מוחשי ותלת מימד, שיסביר לו בפירוט וינחה אותו במדויק איזה חלק עליו להחליף וכיצד לפעול.

מדפסות תלת מימד: יצירת מודלים של תלת מימד שניתן יהיה לעבוד עליהם באופן מוחשי. סימולציות יהיו שימושיות יותר ויותר והדבר יתרום למערך ההדרכה באופן ניכר.

טכנולוגיות בכיתת ההדרכה: יצירת סימולציות ומצבי אמת כפלטפורמות לאימון בסביבת העבודה ומעבר מלמידה לינארית ללמידה מרחבית.

כנס משאבי אנוש שנתי 2022

אין תגובות

השאר תגובה