בוגרים למקצועות מדעי המחשב מרווחים הכי הרבה

בוגרים למקצועות מדעי המחשב מרווחים הכי הרבה

נתוני הסקירה השבועית של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציגים פערי שכר משמעותיים בין בוגרי תחומי הלימוד השונים, כאשר השכר הממוצע הגבוה ביותר הוא לבוגרי מדעי המחשב ואח"כ לרפואה ותחומי ההנדסה

שיתוף
גיוס בוגרי אוניברסיטאות ומכללות

גיוס בוגרי אוניברסיטאות ומכללות

הסקירה השבועית של הכלכלן הראשי במשרד האוצר, עסקה הפעם במידת התאמת הכישורים הנרכשים בתואר ראשון לצרכי שוק העבודה. בין הנתונים, שיעור בוגרי המשפטים, מדעי החברה וההנדסה בישראל גבוהים משמעותית בהשוואה למדינות ה-OECD. לעומת זאת, שיעור בוגרי המחשבים בישראל דומה, למרות שניתן היה לצפות לשיעור גבוה בהתחשב בתעשיית ההיי-טק המשגשגת.

שכר חודשי ממוצע בשנת 2014

שכר-ממוצע-לבוגרי-תואר-ראשון-לפי-תחום-לימוד

התרשים מציג את השכר החודשי הממוצע בשנת 2014 לבוגרי מקצועות הלימוד השונים, ממנו ניתן ללמוד על הפערים המשמעותיים בשכר ביניהם. השכר הממוצע הגבוה ביותר הוא לבוגרי מדעי המחשב ואח"כ לרפואה ותחומי ההנדסה. בוגרי שלושת התחומים הנ"ל מרוויחים משמעותית יותר מכל שאר הבוגרים. השכר הנמוך ביותר הוא לבוגרי תחומי האומנויות והעבודה הסוציאלית. הפער בין השכר הממוצע של בוגר מדעי המחשב לבוגר תואר באומנויות עומד על 178 אחוזים ובין בוגר מדעי המחשב לבוגר תואר בכלכלה עומד על 61 אחוזים. אין כמובן להסיק בהכרח שהסיבה להבדלי השכר נובעים רק מתחומי הלימוד, שכן יש שוני רב (בשעות העבודה, ביכולות, במוטיבציות וכדומה) בין בוגרי התחומים השונים. אולם, מהתרשים ניתן להתרשם בקלות שכישורים ספציפיים, כמו יכולות תכנות, מנבאים לרוב שכר גבוה יחסית. כלומר, הבוגרים של תחום זה משתלבים בקלות ובהצלחה רבה בשוק העבודה. הדבר נכון הן לבוגרי מכללות והן לבוגרי אוניברסיטאות.
תחומי הלימוד המועדפים על סטודנטים בישראל

שיעור-סטודנטים-לשנה-א-לפי-תחומי-לימוד

מהנתונים ניתן ללמוד על מספר מגמות בולטות: בשנים האחרונות ישנה עלייה משמעותית בשיעור המתחילים ללמוד רפואה ומקצועות עזר רפואיים (סיעוד וכו'). שיעור המתחילים ללמוד בפקולטות למדעי החברה יורד, מה שצפוי בעתיד להקטין גם את מספר הבוגרים בתחומים אלה. בשיעור המתחילים ללמוד משפטים וביולוגיה נרשמת יציבות, ובשיעור המתחילים ללמוד עסקים וניהול נרשמה עלייה חדה מאז 1998, אולם בדיקה מעמיקה יותר מראה, כי שבשנתיים האחרונות שיעור המתחילים ללמוד את התחום דווקא ירד.

נדרשת שקיפות באקדמיה

בשנים האחרונות נראה שיפור קל בהתאמת תחומי הלימוד במערכת ההשכלה הגבוהה לצרכי שוק העבודה. אך האם הסטודנטים יכולים להעריך כמה ירוויחו בשוק העבודה, בתחום הלימוד בו הם בוחרים?

על מנת להמשיך ולחזק את הקשר בין האקדמיה לשוק העבודה ניתן:

1. לפעול להסרת חסמים המקשים על "תחומי ההיי-טק" באקדמיה, בעיקר מדעי המחשב וההנדסה..

2. להגביר את השקיפות לגבי שכר הבוגרים מהתחומים השונים. השקיפות תצמצם את פערי המידע הקיימים, ובכך    תאפשר לצעירים הבוחרים מה ללמוד לקבל החלטות מושכלות יותר.

3. לעודד תכניות להקטנת שיעורי הנשירה מלימודי מדעים.

4. לעודד את המוסדות לסקור את תכניות הלימוד ואת מידת התאמתם לצרכי שוק העבודה, זאת מבלי לפגוע בעצמאות המוסדות ובחופש האקדמי של המרצים.

סדנת פרזנטציה אפקטיבית והעברת מסרים מרחוק

אין תגובות

השאר תגובה