שיתוף

מאמר לקראת  סדנת "להפוך את החשיבה לויזואלית" בכנס ההדרכה השנתי שיתקיים ב-26 בנובמבר בכפר המכביה.


* מאת: עינת להב, מנחה תהליכי חשיבה וסיעורי מוחות ויזואליים בארגונים, מוסמכת להנחיית מיפוי חשיבה מטעם .Tony Buzan.


ה-25 ליוני 2009, ממש לפני עשור, היה יום מיוחד בתולדות האנושות, מסתבר.

בזמן שמלוס אנג'לס יצאה לאמצעי התקשורת הודעה דרמטית על מותו של מייקל ג'קסון, בצד השני של העולם, בועידה הבינלאומית לחשיבה, שהתקיימה באותה שנה במלזיה (ICOT- International Conference on Thinking) – כבה לפתע האור, ובספירה לאחור ובליווי תופים – שוחררה על הבמה הכרזה על פתיחתו של עידן חדש בתולדות האנושות: עידן האינטליגנציה ( Age of Intelligence), יורש העצר הרשמי של עידן הידע (Knowledge Age).

המנטרה "ידע זה כוח" חלפה מן העולם. אם במהפכות הקודמות (החקלאית, התעשייתית והטכנולוגית) בעלי הכוח והשליטה היו בעלי הנגישות למידע הרלוונטי לצרכי השעה, מובילי העידן החדש יהיו מי שייטיבו לחשוב וללמוד ביעילות. עידן האינטליגנציה מצריך מאתנו להיות הרבה יותר גמישים, מיומנים, חדי אבחנה וחיוניים, זריזי מחשבה ובעלי יכולת להפעיל יצירתיות ופתרון בעיות.

"עומס המידע, האימיילים, ההודעות, הטכנולוגיות הזמינות – יוצר הצפה. העובד הממוצע לא ממש יודע איך לנהל את עצמו, את הזמן או את המידע"- אמר באחד הראיונות עימו טוני בוזן, מפתח טכניקת מיפוי החשיבה הויזואלי (Mind Mapping) שהלך לעולמו השנה ונשא את בשורת העידן החדש שבפתח הועידה במלזיה.

בוזאן השווה את המוח לתפקיד מנהל ידע בארגון (תפקיד שהולידה המהפכה הטכנולוגית), והצביע על כך שאנחנו צריכים לדעת לנהל את מנהל הידע האישי שלנו (תפקודי המוח והחשיבה) כמו שמנהל ומעסיק טוב מצופה להוביל ולעורר השראה בעובדיו לתפקד ביעילות, להגיע להישגים ולמצות את הכישורים והפוטנציאל הגבוה שלהם.

מפות חשיבה הן כלי עבודה מוכר שנמצא בשימוש כבר עשרות שנים בכל העולם, ולכן אינו חדש או חדשני כשלעצמו. עם זאת, עם כל ההתפתחויות הטכנולוגיות, הן עמדו במבחן הזמן. הסיבה היא, שלא משנה איזה מהפכות עברו עלינו כאנושות, המוח עצמו, של האדם כפרט – המבנה, הטבע שלו ואופן פעולתו – לא השתנו.

בנאום הטד שלו, ב-2012, בוזאן פנה אל האנשים בקהל ושאל האם הם מזהים את שפת האם שלו? כולם זיהו פה אחד את האנגלית הבריטית שלו. אחר כך הוא המשיך ושאל את המשתתפים מהי שפת האם שלהם, וקיבל כצפוי בליל של תשובות ושפות.

לא, לא, לא. הוא הניף את ידו בביטול. שפת האם של כולנו היא אחת:
Associations & Imagination – המחשבות שלנו עשויות מתמונות תמונות שרצות לנו בראש בקצב אינסופי, לכן מפות חשיבה, שהופכות את הרכבת האמורפית הדוהרת של המחשבות למשהו מוחשי שאפשר לעבוד איתו, שימושיות עד היום ורלוונטיות מתמיד לרוח העידן החדש.

מעבר להיותן כלי עזר ידידותי ואפקטיבי לייצוג, קליטה ופיתוח ידע, הן גם סוג של מאמן כושר לכל מיומנויות החשיבה המדוברות והקריטיות למאה ה-21: כישורי חיים ( גמישות, מנהיגות, יוזמה, פרודוקטיביות ומיומנויות חברתיות), כישורי אוריינות (שימוש מושכל במידע ובמקורותיו) וכישורי למידה וחשיבה – המכונים ה- 4C'S שהם: Critical thinking (חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות), Criativity (יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסא), Collabration (שיתוף פעולה, יכולת לשלב מוחות ולעבוד בצוות), Communication (תקשורת ויכולת שיחה).

בעידן המוצף ורווי התוכן (שאומרים ש-90% ממנו מיותר לנו בכל רגע נתון), מפת חשיבה היא כמו ערכת ים אישית, דלי ומסננת קטנים איתם אנחנו יכולים להסתובב בחופי המידע האינסופיים, לבחור, לאסוף ולסנן את גרגרי החול והצדפים לארמון הייחודי והחד פעמי שלנו, בין אם כאנשים פרטיים או כארגונים.

מפות חשיבה הן כלי עבודה אפקטיבי להציג ולנתח מודלים וסביבות מורכבות, לצאת למסעות חשיבה וטיולים מאורגנים בעולמות הידע, להיערך לתרחישים, אתגרים ותוכניות,  לנהל סיעורי מוחות יצירתיים, לבנות מפות דרך משותפות דרך צמתים של אפשרויות ותצפיות על הלא נודע, לייצר רעיונות, לשאול שאלות, להרחיב נקודות מבט ועוד.

בסדנא בכנס ההדרכה השנתי נתנסה בעבודה עם מפות חשיבה במגוון פורמטים (ידני, דיגיטלי, אישי, צוותי)  לקידום מגוון צרכים ארגוניים ומקצועיים והובלת תהליכי חשיבה, למידה ויצירתיות.

אין תגובות

השאר תגובה