שיתוף

פרויקט התמודדות משאבי אנוש עם נגיף הקורונה

 

בעקבות משבר הקורונה שאילץ את רוב הארגונים להעסיק יותר ויותר עובדים מביתם, נערך במכון הישראלי לדמוקרטיה דיון וירטואלי בו הציגו נציגי נציבות שירות המדינה: אלמוג שרב, ד"ר איריס נחמיה, מיכל לזרוביץ ונועה חדד, את המודלים (לעבודה מהבית) שהנציבות מנסה לקדם בשירות המדינה.

לדבריהם, בעקבות הצלחת פיילוט שמתבצע בפועל כבר כמה שנים ומתמקד בשעות נוספות שהורים, ובעיקר נשים, יכולים לעשות בעבודה מהבית, גובשו בחודשים האחרונים ארבעה מודלים שיכולים לאפשר עבודה מרחוק וגמישות.

הם ציינו, כי כל ארבעת המודלים נועדו להפוך את המדינה למעסיק אטרקטיבי עבור עובדים צעירים (דור ה-Y ודור ה-Z) שמחפשים גמישות בעבודה.

מודל אחד בדק את נושא חללי העבודה משותפים, אמנם מחוץ לבית אבל במרחק קטן מביתם של העובדים, בהם יעבדו העובדים בין יום ליומיים בשבוע.

לפי מודל זה, יהיה יום אחד קבוע במהלך השבוע, שבו כל העובדים כן יהיו מחוייבים להגיע למשרד.

מודל שני בדק את ושא הנוכחות מרחוק. מדובר ביום או יומיים של עבודה ממוקדת מהבית.

המודל מדבר על ימי שגרה כאשר הילדים בגן ובבתי הספר, שבהם מודל זה יהיה אפקטיבי יותר לעומת המצב הקיים כיום.

מודל נוסף בדק שעות ליבה במשרד: לפי מודל זה יהיו שעות ביום שהעובדים יהיו חייבים להיות בהן במשרד, כמו למשל בין 10:00 ל-14:00.

לפני שעות אלה ואחריהן יוכלו העובדים לעבוד מהבית או מרחוק.

יצויין ויודגש, כי מקומות עבודה שירצו ליישם מודל זה גם במהלך המשבר והסגר החלקי, יצטרכו לקבוע שעות ליבה אחרות לכל קבוצת עובדים

לדברי הצוות, מודל זה מאפשר להפחית את העומס על הכבישים ויש לו השלכות חשובות על כלל המשק.

בנוסף, מציינים חברי הצוות, כי הודות לאפשרות לעבודה מהבית לפחות באופן חלקי, העובדים מגיעים מאושרים יותר לעבודה, והתפוקה שלהם טובה יותר כאשר בבוקר הם יכולים לעבוד בשקט בבית. יתרה מכך, האפשרות לעבוד באופן חלקי מהבית מאפשרת יותר גמישות.

המודל הרביעי שנבחן הוא בנק שעות. מודל זה בדק למעשה מהפך בדרך למדידת שעות העבודה לשל העובד.

בימים כתיקונם, כשהעובדים עובדים מהמשרד, מספר שעות העבודה שלהם נמדד על פי היום ומספר השעות בהן עבד (לפי שעון נוכחות). מדידה זו מאפשרת גם לחשב את מספר השעות הנוספות.

לאור המעבר לעבודה מהבית, מציע המודל שיטה אחרת למדידת שעות העבודה. לפי מודל זה, במקום למדוד את מספר שעות העבודה ביום, מודדים את מספר שעות העבודה השבועיות.

באופן כזה, עובדים שיש עליהם עומס מסוים של שעות עבודה בתחילת השבוע או באמצע השבוע, יוכלו לאזן א העומס בהמשך השבוע.

יתרה מכך, אם בתחילת השבוע עובדים שעות נוספות רבות, וכבר באמצע השבוע העובד מגיע למיצוי מספר שעות העבודה המינימלי הקבוע בחוק, הוא יוכל לקחת שעות חופש או אף ימי חופשה שלמים בלי לאבד צבירה של ימי חופש.

יש לציין כי דיני העבודה אינם פוטרים את מקום העבודה מתשלום תוספת השכר המתחייבת משעות נוספות, גם אם העובד לקח חופשה בימים אחרים, בשעות רגילות.

לכן, כדי שניתן יהיה לוותר על תוספת השכר בשעות נוספות כאשר העובד לוקח חופשה בשאר השעות בשבוע (לאחר שמיצה את כל השעות השבועיות כבר בתחילת השבוע) יהיה צורך לשנות את חקיקה בנושא שעות נוספות.

בשורה התחתונה, כדי לאפשר לרוב העובדים לעבוד מהבית באופן קבוע, גם לאחר תום משבר הקורונה, ארגונים יצטרכו לפתח שיטת מדידה של תפוקות ואיכות, במקום למדוד את מספר השעות.

סדנת מנהלים בנושא דיני עבודה בצל משבר הקורונה

2 תגובות

  1. בשירות המדינה יהיה קל ליישם כל מודל.
    התשלום בכל מקרה על חשבון משלם המיסים ולכן הפיקוח אם העובד באמת עבד או לא אינו חשוב ברוב המקרים.
    באחד המאמרים כתוב שלעובד יהיה בנק שעות, איך בדיוק ידוחו השעות ואיך אפשר לפקח על זה?
    ברוב משרדי הממשלה המענה לטלפון אינו עומד בשום סטנדרט, כך שאם אפילו יהיה ניתוב שיחה לטלפונים בבית ולא יענו, לא נדע באמת אם יש עומס או העובד מטייל

  2. דבר ראשון הכתבה אינה מדבר בהכרח רק על השירות במשרדי הממשלה (או לחלופין בשירות המדינה), אלא באופן כללי על המשק. והדברים נכונים גם היום, שכן זה לא באמת עוזר שנמצאים במשרד ולא עובדים או מעבירים שעון ולא נמצאים במשרד, וזו תופעה שלא קשורה באופן ישיר רק לעבודה מהבית (או לעבודה בשירות המדינה), אלא קיימת כאתגר בכל מקום עבודה.
    שנית, אם הבעיה היא רק מנהלית – בוודאי שיש פתרונות. לדוגמה במענה בסניפי הבנקים יש מערכת שמנתרת את זמן המענה של הפקידים, אם הטלפון מצלצל ולא עונים זה נמדד, אם הקו תפוס מנותב לעובד אחר (לעיתים במוקד ולעיתים בתוך הסניף). אם הפקיד יושב עם לקוח ולא יכול לענות הוא צריך ללחוץ על כפתור בטלפון שמסמן למערכת כי הוא לא זמין, והדבר מוצלב עם מערכת CRM לוודא כי אכן באותו זמן ישב עם לקוח. ועדיין אתה בוודאי יודע כי הם עונים למרות שאתה יושב איתם ומבקשים סליחה ומנעלים שיחה וזאת משום שגם על הזמינות הזו הם נמדדים.
    וזה בדיוק אחד מכיווני הפיתרון – אם העובד יודע שהוא נמדד, אז פועל בהתאם, ואם לא – יפגע…
    וכפי שכתבת בעצמך – הבעיה כבר קיימת היום ללא האתגר של עבודה מהבית, כך שיש לפתור את בעיית השורש ולא להגיד כי לא ניתן כי הדבר יאפשר לבעיה להימשך.

השאר תגובה