שיתוף

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע כי חובה לשמור על כבוד העובד, על צרכיו ועל סביבת עבודה ראויה עבורו. כלומר, הזכות לתנאי עבודה ראויים נגזרת מהחובה החוקתית המוטלת על כל מעסיק.

חברה שלא מאפשרת לעובדיה (או אפילו לעובד אחד בלבד) תנאים פיזיים הולמים, עלולה להיתבע בבית הדין לעבודה. מחסור בתנאים פיזיים מינימליים כפי שקובע החוק, מהווה נסיבות המצדיקות התפטרות העובד בגדר מפוטר.

במקרה של תביעה, בית הדין לעבודה עלול להטיל על המעסיק לשלם לעובד פיצויי פיטורים ואף פיצויים בשל תנאי עבודה לא נאותים. בנוסף, יאלץ המעסיק לשלם לעובד את כל הזכויות המגיעות לו בעת פיטורים.

במקרים מסוימים יכולים עובדים שתנאי העבודה שלהם אינם הולמים, להגיש כנגד המעסיק תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.

שימו לב, אם החלטתם לפטר עובד, אבל אתם רוצים לגרום לו להתפטר כדי לחסוך את תשלום הפיצויים, ולכן אילצתם אותו לעבוד בתנאים שאינם הולמים, בית הדין יראה בכך התפטרות בדין מפוטר, והמעסיק יאלץ לשלם פיצויים גבוהים בהרבה מאלו שהיה צריך לשלם בעת פיטורים כדין. בנוסף, יאלץ המעסיק לשלם גם הוצאות משפט בסכומים הנעים בין 5000 ל-15 אלף שקל.

לדוגמה, בית הדין האזורי לעבודה פסק כי רשת קמעונאית גדולה תשלם פיצוי בסכום של 10 אלפים שקלים על פי חוק הזכות לעבודה בישיבה. או במילים אחרות, משום שתנאי עבודתה הפיזיים לא עמדו בדרישות החוק.

העובדת במקרה זה נדרשה לעבוד בעמידה בלבד. לאחר פניות מרובות למעסיק הוא אמנם סיפק לה כיסא, אבל התברר שהכיסא שבור והיא לא יכלה להשתמש בו.

למרות הפצרותיה החוזרות ונשנות, לא הוחלף הכיסא והיא נאלצה לבצע עבודתה בעמידה, כאשר לפעמים נעזרה בכמה ארגזים עליהם ישבה מידי פעם.

במקרה אחר שהתרחש לפני כשנה וחצי, חייב בית הדין האזורי לעבודה מעסיק לשלם לעובדת שלו פיצויים בסכום של 50 אלף שקלים בגלל עוגמת נפש שנגרמה לה בעקבות העסקתה בתנאים פיזיים בלתי הולמים.

המבנה שבו עבדה אותה עובדת לא היה מחובר לחשמל, וכתוצאה מכך היא נאלצה לעבוד ללא אמצעי קירור בקיץ וללא חימום בחורף, לא היתה לה הגנה מספקת מפני השמש הקופחת בקיץ והגשמים והקור בחורף.

ואם בכך לא די, אז במבנה בו עבדה גם לא היתה תאורה ראויה, דבר שאילץ אותה לעבוד בשעות הערב לאור פנסים שסיפק לה המעסיק.

זאת ועוד, המבנה בו עבדה העובדת לא היה מחובר למים, ולא היתה בו גישה למי שתייה. מכיוון שכך, נאלצה העובדת ואף נדרשה, להביא עמה בקבוק מים מהבית כדי לשתות.

אלא שבכך לא הסתיימה עוגמת הנפש של אותה עובד. במבנה בו עבדה לא היה חדר שירותים במרחק סביר, והיא נאלצה לעבור שני כבישים בכל פעם בו רצתה להגיע לחדר השירותים.

בשל כל התנאים הבלתי סבירים הללו פסק בית הדין לעבודה כי על המעסיק לשלם לה כאמור 50,000 שקלים כפיצוי בגין עוגמת נפש.

אם כן, אילו תנאים פיזיים חייב כל מעסיק לספק לעובדיו:

1 חיבור לחשמל:

תאורה נאותה, חימום והגנה מהגשם בחורף וקירור והגנה מהשמש בקיץ.

2 חיבור למים:

חובה על כל מעסיק להתקין במקום העבודה נקודות מים ולספק לעובדים מים ראויים לשתייה. וכן מים זורמים בחדר השירותים.

3 גישה נוחה לשירותים:

חוק שעות עבודה ומנוחה מחייב כל מעסיק לוודא שבמקום העבודה או בקרבתו קיים חדר שירותים תקין וראוי לשימוש העובדים.

זאת ועוד, על פי פקודת הבטיחות בעבודה חייב המעסיק לא רק להתקין שירותים נאותים אלא גם להחזיק אותם במצב נקי ולנקוט אמצעי תאורה יעילים בהם.

4 כיסאות ישיבה והזכות לשבת:  

חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים מחייב כל מעסיק להעמיד לרשות העובדים מקומות ישיבה נוחים, ולאפשר להם לעבוד בישיבה.

5 הגבלת רעש:

מעסיק במקום עבודה שידוע שהוא רועש או שמקרבת מקום מגיע רעש הנחשב לרעש ברמות מזיקות, חייב לנקוט אמצעי זהירות להגנה על בריאותם של העובדים.

6 איסור לעשן במקום העבודה:

על המעסיק עצמו, ועל בעל הבניין שבו נמצאים משרדי החברה מוטלת האחריות לנקוט אמצעים סבירים למניעת העישון במקום העבודה, פרט לחדר סגור שמיועד לעישון ושאינו מפריע לאזורים האחרים.

בנוסף, מוטלת על המעסיק ועל בעל הבניין האחריות להציב במקום העבודה שלטים המורים על איסור העישון.

הזכות לתנאים פיזיים סבירים הינה זכות אוטומטית של כל עובד. במקרים בהם אחת מזכויות אלה הופרו, יכולים העובדים להגיש תביעה לפיצויים מהמעסיק, לרבות פיצוי בגין עוגמת נפש.

כנס מצוינות במשאבי אנוש באנר

אין תגובות

השאר תגובה