שיתוף

"אפליה מחמת גיל היא אחד הטעמים המנויים בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שם נקבע כי מעסיק לא יפלה בין עובדיו, לרבות בכל הנוגע לפיטורים", אומרים עו"ד מוריה תם – הר שושנים, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד הרצוג, פוקס נאמן, מתמחה בייעוץ לחברות בינלאומיות וישראליות, מהמגזר הפרטי והציבורי, בתחום דיני העבודה ויחסי עבודה ועו"ד חגי ורד,  שותף במחלקת דיני עבודה של משרד הרצוג, פוקס נאמן.

מה קורה כאשר עובד מצטיין מפוטר בגלל גילו הגבוה, לכולם ברור שזאת הסיבה היחידה לפיטורים, אבל הארגון טוען שהוא פוטר מסיבות אחרות?

"לפי החוק, על המעסיק יוטל הנטל להוכיח כי הפיטורים לא היו בשל גילו את העובד, ככל שהעובד עמד בנטל הראשוני והוכיח כי לא היה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו.

"ככל שהמעסיק לא יעמוד בנטל להוכיח כי הפיטורים לא נבעו מחמת גילו של העובד, הוא חשוף לפסיקת פיצוי מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, מעבר לסעדים הרגילים שיכול בית הדין לפסוק בגין פיטורים שלא כדין".

האם עובד יכול לתבוע ארגון במהלך עבודתו בו, משום שהמנהל הישיר שלו פועל ללא לאות להכשלתו במטרה לפטרו, כאשר לכול ברור שהסיבה היחידה לרצון לפטרו היא גילו המתקדם? האם בית הדין יכול לאלץ את הארגון להמשיך להעסיק את העובד בעקבות התביעה?

"עובד יכול להגיש תביעה כנגד מעסיקו, גם במהלך תקופת עבודתו, ולהעלות טענה לפיה הוא מופלה מחמת גילו.

"אפשרות התביעה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אינה מוגבלת רק לפיטורים, אלא ניתן להגיש תביעה גם בגין הפליה בכל מה שנוגע לקבלה לעבודה, לתנאי העבודה, לקידום בעבודה ולהכשרה או השתלמות מקצועית.

"ככל שהמעסיק יבקש לפטר את העובד על רקע הגשת התביעה, יכול בית הדין להוציא צו שימנע מהמעסיק לפטר את העובד או להרע את תנאי העסקתו".  


הנושא ידון בהרחבה בכנס דיני עבודה שיתקיים ב-15 בספטמבר בכפר המכביה


בכתבה הראשונה בסדרת כתבות זו: אילו פעולות יש לנקוט כדי להימנע מתביעה בגין שימוע שלא כדין, ובכתבה השנייה בסדרה: איך עלה הצורך בשימוע לעובד ואיך יש לנהוג לגבי תפקיד חליפי לעובד הסבירו עו"ד תם-הר שושנים ועו"ד ורד את משמעותה של חובת השימוע לפני פיטורים.

"ההתייחסות לגבי חובת קיומו של שימוע בשתי הכתבות הקודמות בסדרת כתבות זו", מסבירים עו"ד תם-הר שושנים ועו"ד ורד, "התמקדה בקיומו של שימוע טרם קבלת החלטה אפשרית בדבר פיטוריו של עובד.

"אולם בהתאם לפסיקת בתי הדין, חובת השימוע קיימת לא רק במקרה בו שוקל המעסיק לסיים את העסקתו של עובד, אלא בכל מקרה בו הוא שוקל לקבל החלטה שעלולה לפגוע בעובד, כמו לדוגמה: צמצום היקף משרתו, ניודו מתפקידו הנוכחי לתפקיד אחר, וכו'".

האם על פיטורי עובדים עם מוגבלויות חלות תקנות שונות מאלו של פיטורי עובד שאינו בעל מוגבלות, והאם יש הבחנה בנושא פיטורים בין מוגבלות שכלית\נפשית למוגבלות פיזית?

"בכל הנוגע להעסקת עובדים עם מוגבלות חלות, מעבר לדין ולפסיקה בעניינו של כל עובד, גם הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

"הוראות אלה קובעות בין היתר חובת ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות במקום העבודה. במסגרת זאת, על המעסיק מוטלת חובה לבצע התאמות שונות שיאפשרו את המשך העסקתו של עובד עם מוגבלות, טרם קבלת החלטה בדבר סיום העסקתו.

"בפסיקה שניתנה בהקשר זה עמד בית הדין לעבודה על מהותן של ההתאמות שעל המעסיק לערוך, לרבות התאמות פיזיות של מקום העבודה להמשך העסקתו של העובד, וכן ביצוע התאמות בסידור העבודה, לרבות אפשרות העסקתו של עובד עם מוגבלות במשרה חלקית.

"אין בהקשר זה הבחנה בין מוגבלות פיזית למוגבלות נפשית, כאשר בהתאם לחוק, אדם עם מוגבלות מוגדר כמי שיש לו לקות פיזית, נפשית או שכלית, קבועה או זמנית, המגבילה את תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים".

מהי תקופת ההתישנות על תביעות בשל אי הפקדה לביטוח פנסיוני?

"תקופת ההתיישנות בהקשר זה היא שבע שנים מהמועד בו נוצרה העילה. כנגד המעסיק נוצרת העילה במועד בו היה נדרש לבצע את ההפקדה, בכפוף לחריג ביחס להתיישנות שלא מדעת (כפי שמפורט בתשובה לשאלה הבאה).

"לעומת זאת, תביעה המוגשת כנגד קרן הפנסיה, שעילתה קשורה לחישוב הפנסיה, ושאיננה קשורה בנתוניו האישיים של העמית, היא תביעה שעילתה מתחדשת מדי חודש".

דוגמה לסוגייה בנושאי התיישנות תביעות לגבי ביטוח פנסיוני: יש עובדים שהחלו לעבוד בארגון מסוים לפני שנת 2008, כלומר לפני שהיה חוק פנסיה חובה, ופוטרו כ-10-15 שנים לאחר תחילת עבודתם.

מה יכול לעשות עובד שרק לאחר פיטוריו, גילה כי הביטוח הפנסיוני נפתח עבורו באיחור של כמעט שנה מהמועד שבו סוכם בחוזה העבודה על פתיחת הביטוח הפנסיוני.

במילים אחרות, העובד החל לעבוד לפני שנת 2008 וכאשר פוטר (שנים רבות לאחר תחילת עבודתו), גילה שחסרה לו כשנה בביטוח הפנסיוני. האם החוק עומד לצידו במקרים כאלה למרות השנים הרבות שחלפו? האם הוא יכול לתבוע את מקום העבודה על כך שלא הפקידו עבורו לביטוח פנסיוני במהלך שנת עבודתו הראשונה על אף האמור בחוזה?

"בהתאם לפסיקתו של בית הדין הארצי בכל הנוגע לאפשרות תביעה של עובד כנגד מעסיקו לשעבר, בגין אי הפקדת כספים להסדר ביטוח פנסיוני, הרי שאפשרות זו מוגבלת לתביעה בגין הפקדות שבוצעו או לא בוצעו שבע שנים טרם מועד הגשת התביעה.

"עם זאת, בחוק ההתיישנות קיים חריג, לפיו ככל שהעובדות הנוגעות לעילת התביעה לא היו ידועות לתובע ולא היו יכולות להיות ידועות לו ב'זמן אמת' באופן סביר, הרי שתקופת ההתיישנות תחל להימנות רק מהמועד בו נודעו העובדות שעומדות ביסוד התביעה.

"בנוסף, במקרים מסויימים, קיימת לעובד אפשרות לתבוע את המעסיק ככל שנגרם לו נזק בגין אי ההפקדה".

האמור בכתבה זו הנו בגדר מידע כללי בלבד ואין לראות בו יעוץ משפטי קונקרטי ביחס לאיזו מהשאלות. 


תוכלו לשמוע עוד על נושא זה בכנס דיני עבודה שיתקיים ב-15 בספטמבר בכפר המכביה.

 לכתבה הראשונה בסדרה: אילו פעולות יש לנקוט כדי להימנע מתביעה בגין שימוע שלא כדין

לכתבה השנייה בסדרה: איך עלה הצורך בשימוע לעובד ואיך יש לנהוג לגבי תפקיד חליפי לעובד

אין תגובות

השאר תגובה