The post עיצומים בצים: העובדים משתקים את פעילות החברה first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>העובדים מתכננים להחריף את העיצומים ואת השיבושים בפעילות החברה מדי יום. הסיבות לפרוץ סכסוך העבודה הן חילוקי דעות על ניהול הקו הפסיפי למידראל להונג קונג, העברת מרכז המחשוב של החברה לגרמניה, וכמו כן קליטה של עובדים חיצוניים חדשים, ללא הוצאה של מכרזים פנימיים עבור עובדי החברה הקיימים. ההסתדרות מסרה כי התנהלות זו של צים אינה ברורה, מכיוון שההנהלה מוסרת כי בחברה יש עודף של כוח אדם ואף נוקטת במדיניות של צמצומים.
דרישות נוספות של ועד העובדים הן להפסיק את העסקתם של עובדים המועסקים באאוטסורסינג ובאמצעות חוזים אישיים, הענקת דרגות לעובדים, שתביא לתוספת שכר של 6-7 אחוזים, תשלום עבור "ותק" כפי שנעשה בשנים האחרונות ותוספת כללית בשכר של 2 אחוזים שכרגע ההנהלה החליטה לא לשלם. בנוסף דורשים העובדים הגדלה של חצי אחוז בהפרשה לפנסיה.
לדברי יושב ראש ועד העובדים שטרית, מאז פרוץ המשבר הכלכלי בשנת 2008 ויתרו העובדים על רכיבים שונים בשכר וכך חסכה החברה כ-50 מיליון שקלים. לדבריו מטרתה של ההנהלה בהתנהלות זו היא להחליש את התארגנות העובדים.
הנהלת החברה מצידה שוקלת לפנות לבית הדין לעבודה ולבקש צו מניעה נגד ההסתדרות, במטרה לשיורה לעובדים להפסיק את העיצומים ולשוב לעבודה סדירה. בינתיים החברה נערכת לבצע את העבודה מחו"ל.
בכיר בחברה מסר כי העיצומים גורמים לחברה נזק משמעותי בתקופה כה תחרותית, ולקוחות אינם יכולים להזמין שירותי הובלה והחברה אינה יכולה להתמודד על מכרזים ויפנו לחברות אחרות.
הנהלת צים מסרה בתגובה כי החברה נמצאת בתהליכי התייעלות עוד משנת 2010. במסגרת ההתייעלות קוצץ שכר המנהלים ב-10 אחוזים, ועובדים במשרדי החברה בחו"ל נאלצו לפרוש. העובדים בישראל לעומת זאת תרמו באופן מינימלי להתייעלות, ואף דרש לקבל הטבות נוספות כגון הנחות לנופשונים, תלושי קנייה והורדה של מחי ארוחת הצהריים. על כן המשך המשבר אינו מותיר ברירה אלא להתייעל. על כן קראת ההנהלה לוועד העובדים לשתף פעולה.
העובדים עומדים על דעתם ומתכננים מחר לערוך הפגנה מול משרדי החברה בחיפה.
The post עיצומים בצים: העובדים משתקים את פעילות החברה first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post ארגון עובדי צה"ל פתח בעיצומים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>הסיבה לעיצומים נעוצים בעובדה כי לאחר משא ומתן של חודשים ארוכים של ארגון עובדי צה"ל ומשרד הביטחון שבו דרשו העובדים להעלות את הסכם השכר במסגרת ההסכם הקיבוצי, הופסק המשא ומתן שלא נשא כל תוצאה.
ארגון עובדי צה"ל מייצג כ-20 אלף עובדים אזרחים וגמלאים במערכת הצבאית המועסקים בכ-300 מקצועות. הארגון טוען כי שכרם של עובדי צה"ל הנו נמוך באופן משמעותי לעומת יתר עובדי משרד הביטחון, וכי העובדים דורשים להשוות או לפחות להתקרב לשכרם של יתר העובדים במשרד הביטחון, אנשי צבא הקבע ועובדי מתקנים ביטחוניים אחרים.
משה פרידמן, יושב ראש ארגון עובדי צה"ל, כתב במכתבו לראש מרכז תעסוקת עובדי צה"ל כי הקפאת המשא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי הינה סחבת מכוונת. במשך תקופה ארוכה לא נקטו העובדים בעיצומים ולכן דבר לא התקדם.
על כן פותח ארגון העובדים בעיצומים הבאים: היום ימסרו עובדים הנדרשים לנהוג ברכבים צבאיים ללא קשר לתפקידם להחזיר למדור כוח אדם את רישיונם הצבאי.
החל מיום ראשון הקרוב לא ינהגו עובדים אלה ברכבים.
בעלי טרקטורים או מלגזות צבאיות ימשיכו להשתמש בהם, אך לא ברכבים קלים או מובילי משא.
בהמשך כתב כי הארגון שוקל לשלוח בדואר את כל הרישיונות והיתרי ההפעלה הצבאיים למשרד האוצר. זאת כדי שעובדי האגף הממונה על השכר ואגף התקציבים ינהגו ברכבים המלאים בציוד ובתחמושת מסוכנים, בגבולות המדינה, בשבילי עפר, במחנות ובמוצבים ויסכנו כך את חייהם.
עוד במכתבו ציין כי לארגון אין כל כוונה לפגוע בחיילי צה"ל הסדירים ובחיילים הלוחמים, ועל כן מינה הארגון ועדת בה ייבחנו מקרים לגופם, במסגרתם תתאפשר הנהיגה ללא שיבושים. לאור התחשבותו ומתינותו של הארגון, הוא קורא באופן רציני וברור להמשך משא ומתן בעניין חתימה על הסכם קיבוצי.
The post ארגון עובדי צה"ל פתח בעיצומים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post אחרי הפיטורים והמנכ"ל החדש: "פסגות" נקנס במאות אלפי שקלים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>הקנס נבע מביקורת שערכו נציגי הרשות בחברה, במהלכה נמצא כי פסגות לא דיווחה על פעילות בלתי רגילה בחשבונות של לקוחות אשר מנוהלים בבנקים ולא בחברה עצמה. הדיווח היה מתאפשר אילו החברה הייתה עורכת מעקב אחר הפעילות בחשבונות הללו.
בפסגות לא נותרו חייבים, והשמיעו את טיעוניהם בכתב ובעל-פה כנגד הממצאים. לאחרי כן החליטה הוועדה על הטלת עיצומים בגין ארבע הפרות של חובת הדיווח הבלתי רגיל, ובגין מספר הפרות נוספות של חובות הזיהוי, הרישום, שמירת המסמכים וקיום מאגר נתונים ממוחשב.
"נוכח חשיבותה של חובת הדיווח למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, וחומרת המקרים שנמצאו בביקורת, המעידים על כך כי אין המדובר בהפרות נקודתיות בלבד, אלא בכשל רחב יותר בהליך הבקרה, החליטה הועדה כי יש מקום להטיל עיצום כספי בגין הפרות אלה", צוין בהחלטות הוועדה.
במקור אמור היה הקנס הכספי לעמוד על סך של 825 אלף שקל, אך ברשות לניירות ערך החליטו להקל עם החברה ולהפחית 50% מגובהו. זאת מכיוון ש"החברה פעלה לתיקון הליקויים שנמצאו בביקורת ומעבר לכך נראה כי מושקעים מאמצים ומשאבים מרובים לצורך עמידתה בהוראות החוק והצווים".
לפני כשנה וחצי נקנס בית ההשקעות בסכום של 150 מיליון שקל בעקבות פרשת הרצת ניירות הערך. במרכז הפרשה עמדה תרמית באגרות חוב קונצרניות וממשלתיות שבוצעה באמצעות חשבון הנוסטרו (החשבון העצמי של בית ההשקעות ולא כספי המשקיעים) של חברת פסגות. בעקבות פרשה זו אף הודח מנכ"ל בית ההשקעות, רועי ורמוס, אם כי לא היה קשור באופן ישיר להונאה.
פסגות מצוי בשבועות האחרונים בטלטלות פרסונליות משמעותיות. לפני כחודשיים דווח על פיטורים מסתמנים של עשרות עובדים, בין השאר בגלל פיחות בהכנסות בשל הפחתת דמי ניהול קרנות הפנסיה.
יתרה מכך, בשבוע שעבר פוטר מנכ"ל בית ההשקעות רונן טוב, באופן שעורר מחלוקת בענף ובתקשורת הכלכלית. מנכ"ל פסגות גמל ופנסיה, חגי בדש (38) מונה למחליפו של טוב.
בדש, 38, מונה למנכ"ל פסגות גמל בינואר 2009 במסגרת שינויים ארגוניים שהוביל אז מנכ"ל פסגות הקודם, רועי ורמוס. עד אז שימש בדש סמנכ"ל שיווק בקרנות הנאמנות, והוא חלק משכבת המנהלים הוותיקה יותר בפסגות, שכוללת את סמנכ"ל הלקוחות, טל קדם, ומנכ"ל פסגות תעודות סל, טל ורדי. שאר המנהלים הוותיקים בפסגות עזבו או הועזבו בשנה האחרונה.
פסגות הוא בית ההשקעות הגדול בישראל. תחת ידיו מנוהלים כ-140 אלף שקלים לכ-1.3 מיליון לקוחות. 48 מיליארד שקל מתוך נכסיו מנוהלים בקופות גמל וקרנות השתלמות. פסגות מחזיק בנתח שוק של כ-16% בענף הגמל – הגוף הגדול ביותר בשדה זה.
The post אחרי הפיטורים והמנכ"ל החדש: "פסגות" נקנס במאות אלפי שקלים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post הממונה על יחסי העבודה בתמ"ת בראיון ל-HRus: "עיצומים או שביתה זה לא בלאגן" first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>בתווך, או אם תרצו – על תקן ה"בייביסיטר" הלאומי שנדרש לאשר, לפשר וללכת על ביצים, יושב (עו"ד) שלמה יצחקי, הממונה על יחסי העבודה במשרד התמ"ת. את יצחקי, כפי שהוא מכנה את עצמו בסגנונו הא-פורמלי, לא תצליחו "לדוג" בארכיונים של סכסוכי העבודה מהשנה הנוכחית, בטח לא באינפלציית האזכורים של יו"ר ההסתדרות עופר עיני. נוח לו מאחורי הקלעים, וישחקו הוועדים לפניו.
לפני כשנתיים התראיין יצחקי, גם אז תחת אותו כובע מקצועי, לאחד העיתונים הכלכליים ואמר ששנת 2010 התאפיינה בשקט תעשייתי. אלא שזמן לא רב אחר-כך הופר השקט הזה, תחילה בטיפות של איומי השבתה אשר הפכו מהר מאוד לגשם זלעפות שקיבל רוח גבית מהאווירה הציבורית הטעונה נגד בעלי ממון, שררה וחברות קפיטליסטיות המעסיקות עובדים רבים. פתאום כל אחד יודע מה זה הסכם קיבוצי ו"שקיפות", וכבר לא כזה נורא להיות צר עין על רווחיהם של אחרים ולאחוז את המעסיק בחלציו.
אבל האם ניתן, אם בכלל, לשים את האצבע על הנקודה שבה החל אותו שקט תעשייתי להתפוגג במהלך 2011? האם המחאה החברתית של הקיץ האחרון הייתה המחולל או רק הקטליזטור לכל התהליך? יצחקי מדבר על צונאמי שמתבטא אפילו בתחרות בין ועדי העובדים עצמם ,בנוסח מי מכופף יותר את הבוס הגדול.
"אפשר לשים אצבע על נקודת המפנה", משיב יצחקי. "צריך לזכור שתמיד הייתה קיימת על המעסיק חובת ניהול משא ומתן עם ארגוני עובדים במקומות עבודה. החובה הזאת נבעה מאמנות בינלאומיות ופסיקת בתי הדין מתוקף חופש ההתאגדות. אי-אפשר לחייב מעביד להגיע להסכם, בצד זאת יש עוד כמה זכויות כמו זכות השביתה וכדומה. בדיוני השולחן העגול הייתה הסכמה לתקן את החוק לחובת ניהול מו"מ, כאשר תחול סנקציה על מעביד שלא מקיים אותה.
"לכן אנחנו רואים עכשיו התארגנויות ותחרות בין ארגוני עובדים. זה לא טוב, כי אז התחרות 'יורדת למטה'. אבל נוצרה תחרות בריאה בין ארגוני עובדים דוגמת כוח לעובדים".
התחרות שאתה מדבר עליה יכולה למוטט חברות, מצד שני. תראה את הצניחה ברווחי תנובה, שנחתכו ב-90% ב-2011 וזה עוד מבלי שהזכרתי את הבלאגן שנוצר בשל התפטרותו של רודב והמאבק הארגוני של העובדים ערב פסח האחרון. רעידת אדמה.
"בסכסוך בתנובה הייתי מעורב ברקע. כשאתה רוצה לעשות שינויים מבניים… מה זה רעידת אדמה? לתנובה יש הסכמים קיבוציים מימים עברו. יש שם ועד עובדים חזק. אני לא אוהב את המילה בלאגן. ארגון עובדים רוצה לקדם את העניינים שלו. לא הייתי קורא לשביתה או לצעדים ארגוניים 'בלאגן' כל עוד זה באופן חוקי. לעובדים יש גם כן דרישות. הכוח של העובדים הוא בהתארגנות ובמימושה".
מטבע הדברים, אחד ממוקדי ההתרחשויות הקבועים במאבקים ארגוניים הוא בית הדין לעבודה, שנדרש שוב ושוב לפסוק בעד או נגד בהתחשב בצרכי העובדים ולעיתים גם הציבור הכללי. אבל בית הדין מתאים לעובדים מאורגנים. שאלה חשובה לא פחות היא מדוע עבור העובד הפשוט, שרוצה לתבוע לבדו את המעסיק על כמה אלפי שקלים נניח, לא קיימת מעין ערכאה מזורזת ללא ייצוג עורך-דין ותשלום אגרה גבוהה.
אליבא דיצחקי, אין כאן אישיו. "יש נגישות רבה מאוד לבתי הדין לעבודה וכיום יש גם סמכויות לרשמים שם, מתדיינים בעניינים האלה ופותרים את סכסוכי היחיד הללו. גם עובד קטן מגיש את ה-3,000 שקלים שלו לתביעה, אם כי אני חייב לציין שלאחרונה התקבל החוק להגברת האכיפה של חוקי העבודה. עד היום הייתה אכיפה פלילית שלנו שלא התייחסה בהיבט של ההפרה עצמה. לפי החוק, שייכנס לתוקף ביוני הקרוב, יחולו עיצומים כספיים ודאגה שהעובד יקבל את מה שמגיע לו מהמעביד. החוק מטיל אחריות על מזמין שירות כמו גם על מנכ"ל תאגיד".
אבל כמו בכל מוסד ממשלתי, הביורוקרטיה תעכב או תמסמס מהלכים ויוזמות כאלו.
"אין מה לעשות", פוסק יצחקי. "במקרה הזה הביורוקרטיה תהיה מועילה".
שאלה קצת נאיבית, אבל מדוע פועל פשוט בנמל אשדוד צריך להרוויח כ-30 אלף שקלים כשעובדים בעלי משלח יד חשוב לא פחות כמו רופאים, מורים או עובדים סוציאליים צריכים לריב על 7,000 שקלים בחודש?
"יכול להיות גם חוסר איזון כזה. מי שאמון על השאלות האלה הוא הממונה על השכר באוצר", מגלגל יצחקי את האחריות לתשובה. "אני לא בקי בסכומים של מקומות העבודה האלה. אבל אם יש לך ארגון עם 1,000 עובדים וארגון עם 130 אלף עובדים כמו המורים למשל, אז מה לעשות… למרות שגם מורים וגם עובדים סוציאליים עושים עבודה חשובה".
שלמה יצחקי הוא לא פוליטיקאי, גם לא שר התמ"ת, לא בעל תפקיד בהסתדרות ואפילו לא הממונה על השכר במשרד האוצר. במילים אחרות, בהיבט הביצועי, אין הרבה שיניים לתפקיד כמו הממונה על יחסי העבודה במשרד התמ"ת, שזה למעשה פקיד ציבור. למתוח ביקורת על בעלי תפקידים המככבים חדשות לבקרים בכותרות (עופר עיני, למשל) הוא לא יכול או לא רוצה, ולא שאין לו מה להגיד. פשוט יש לו מה להפסיד.
איך אתה תופש את התפקיד שלך? יש לך איזה ויז'ן מקצועי-חברתי עד לסוף הקדנציה?
"אנחנו פועלים מכוח שני חוקי עבודה: חוק יישוב סכסוכי עבודה וחוק הסכמים קיבוציים. על-פי אלה יש לנו את הסמכות הסטטוטורית לקבל שביתות שמוכרזות אצלנו. אנחנו מנסים להביא לפתרון הסכסוכים האלה בדרכי בוררות במגזר הפרטי.
"אשר לחוק הסכמים קיבוציים המוגשים לרישום, כשמדובר בהסכמים קיבוציים כלליים בין ארגון עובדים לארגון מעסיקים, אז אנחנו עושים את הרגולציה שקשורה להרחבה. כלומר, לשים את המעסיקים בנקודת מוצא אחידה וליצור שוויון בין כלל העובדים בענף. אנחנו מבצעים גם רגולציה של פיצויי פיטורין ופנסיה".
יש לכם סמכות להטיל וטו על שביתות?
"אין אפשרות כזאת, כל עוד הן נעשות בהתאם לחוק. בית הדין עצמו יכול להוציא צווי מניעה. אנחנו לא יכולים לכפות פתרון, אלא רק לחייב את הצדדים להגיע אלינו. הלוואי ויכולנו להתעסק בכל סכסוך". אגף יחסי העבודה בתמ"ת, אגב, מאויש ב- 14 עובדים בלבד, מתוכם שישה עורכי דין.
אמנם אין לכך הוכחות חותכות, אך צמד המילים "מכרז תפור" צף ועולה לעיתים מזומנות בקרב מתמודדים למשרות במגזר הציבורי. ממשרת דובר ועד תפקידים בכירים, מתגנב החשש שמא כל תהליך הסינון והמכרזים נעשים למראית עין וכל שנותר הוא לקוות שאף עובד לא יוצנח מלמעלה או יקבל את התפקיד על מגש של כסף. אנשי מקצוע אחרים פשוט מוותרים מראש על ההזדמנות ולא מגישים מועמדות.
בראיון לחדשות HRus שהעניקה לאחרונה, רמזה מנהלת אגף בכיר גיוס ומכרזים בנציבות שירות המדינה, גבי אשכנזי, על קיומם של מכרזים "תפורים": ""יש לחצים פוליטיים-ארגוניים בתפקיד שאני נמצאת", הודתה. "זה תפקיד מאתגר. התפקיד שלנו זה לשמור על כך. אני לא מתכופפת, אני מופיעה בבתי דין כשצריך. מכרזים תפורים? לא יכולה להגיד לך שאסגור את זה הרמטית. אבל תהליך המיון החדש ושינוי הרכב ועדות הבוחרים ששם יכולה להיות השפעה של גוף זה או אחר – נסגור את זה עד כמה שאפשר. להבטיח לך שלא יהיו מכרזים תפורים זו אוטופיה, אבל כן אנחנו הולכים לכיוון הזה".
"לא צריך להיכנע לשיטה", מתרעם יצחקי דווקא על מבקריה. "תילחם בה ותתמודד ואל תרים ידיים מראש. אני לא חושב שזה נכון. מי שיש לו נתונים טובים עשוי להיבחר. אי-אפשר ללכלך ככה בצורה גורפת".
מה דעתך על ההתמרמרות של בכירי חברות הביטוח והפנסיה כנגד הפחתת דמי הניהול?
"חיים כץ (יו"ר ועדת הפנסיה בכנסת, י"ח) נכנס לנושא הזה חזק מאוד. אני לא מצוי בפן הכלכלי של ההסדרים הפנסיוניים, אלא מכיר את זה מהצד של יחסי עבודה. גם אני משלם דמי ניהול. תמיד צריך למצוא את האיזון שלפיו יצליחו הקרנות לנהל את עצמן, לבין הרווחים.
"זה שירות", קובע יצחקי את עמדתו, "אין מה לעשות. כמו בבנק. אתה מקבל דו"חות מדי שנה. אגב, הקרנות ברובן הן חדשות. קרן חדשה, מישהו צריך לממן אותה. למה קרסו קרנות הפנסיה הוותיקות?".
לאחרונה התראיינו אצלנו כמה בכירים ברשתות בתי מלון גדולות בישראל, שסיפרו בדאגה על נסיגה משנה לשנה במספר המתעניינים בעבודות בענף המלונאות. וזה למרות ההטבות הנלוות אליהן. האם אתה ער לעניין הזה? התמ"ת מסייע לענף?
"אני שומע מהם את הבעיות. זה ענף מאוד מוסדר. יש הסכם קיבוצי כללי ויש התארגנות. המדינה מסייעת בכוח אדם. רוב העובדים בבית המלון מקבלים סבסוד לעבודה. גם בשוק העבודה זה עניין של היצע וביקוש. אני יודע את המצוקות ביחס למדינות אחרות, שם אין חובה ל-150% שכר בסופי שבוע ואין חובה לארנונה על חדרים ועל מציל בבריכה".
The post הממונה על יחסי העבודה בתמ"ת בראיון ל-HRus: "עיצומים או שביתה זה לא בלאגן" first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post עיצומי עובדים ב"סנמינה", המייצרת רכיבים אלקטרוניים ל"כיפת ברזל" first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>ועד העובדים במפעל הכריז על סכסוך עבודה עוד לפני חג הפורים השנה, ואמש מנע את כניסתם של עובדי משמרת הלילה למפעל.
על-פי טענות העובדים, המחלוקת נובעת מכוונת ההנהלה להעביר את המפעל מהעיר לוד למעלות. פירושו של דבר הוא פיטורים של כ-500 מעובדי המפעל. בוועד דורשים פיצויים בסך 55 מיליון שקל בתמורה לאיוש המעבר.
אולם לדבריהם, נמסר להם רשמית מהנהלת המפעל מסר כללי ולפיו "כל האפשרויות פתוחות".
מפעל סנמינה נמצא בבעלות סנמינה האמריקאית ולה מפעלים ברחבי העולם. בנוסף ליצור הכרטיסים החכמים לכיפת ברזל, בסנמינה מחלקה המייצרת אנטנות סלולריות לסלקום, פלאפון ופרטנר. מכירות החברה ברבעון השני של 2012 יסתכמו בכ-25 מיליון דולר, כמעט כפול ממכירות הרבעון הראשון.
ברפא"ל, המספקת את מערכות כיפת ברזל לצבא ועובדים בצמוד לסנמינה, ערים לעיצומים הללו אך לדבריהם העובדים צפויים לשוב לעבודה ביום ראשון הקרוב ומבחינתם אין עיכוב בתכניות העבודה.
רפאל פיתחה את מערכת כיפת ברזל בזמן שיא של כשנתיים וחצי, סיפקה עד כה שלוש מערכות כאלה ותספק נוספות בעתיד. במערכת מורכב מכ"ם של אלתא. עלות כל מערכת נאמדת בסכום של 80-100 אלף דולר. כיום מפעיל צה"ל סוללות של כיפת ברזל, בבאר שבע, אשקלון ואשדוד. מערכת הביטחון השקיעה 900 מיליון שקל בפרויקט.
The post עיצומי עובדים ב"סנמינה", המייצרת רכיבים אלקטרוניים ל"כיפת ברזל" first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post עובדי תנובה לא יחדשו את העיצומים. "הפערים ניתנים לגישור" first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>העובדים הודיעו במהלך חול המועד, שלא יחדשו את עיצומיהם בהם פתחו לפני החג, וכללו בין היתר מניעת אספקת מוצרים בסיסיים של תנובה כמו קוטג', שוקו ויוגורט "יופלה".
הטלטלה המורכבת שעובדת החברה הישראלית הוותיקה החלה כבר לפני כשלושה חודשים, אז הכריזה החברה על שינויים ארגוניים מרחיקי לכת, בהם סגירת תשלובת החלב, איחוד מחלקות, פיטורי עובדים עתידיים וצעדי התייעלות וחיסכון שונים.
אלא שוועד העובדים המרכזי סירב להשלים עם השלכות הצעדים, בדגש על מהלכי הפיטורים במקביל לסירוב ההנהלה לתוספות שכר בסך 5%. החברה הסכימו ל-3% בלבד, והעימות גלש לאיומים בהשבתה כללית של האספקה לרשתות השיווק ולחנויות הפרטיות. העיצומים, שהיו באישורה של ההסתדרות, הסבו לתנובה נזקים שנאמדו ב-15-17 מיליון שקלים.
וכאילו לא די באלה, בעיצומו של סכסוך העבודה הודיע יו"ר תנובה החדש, שלמה רודב, כי הוא מסיים את תפקידו באופן מידי, על רקע חילוקי דעות עם בעלת השליטה בחברה – קבוצת אייפקס. בהסתמך על הערכות שעלו בעיתונות הכלכלית, בקבוצה לא היו שבעי רצון ממהלכי ההתייעלות שהנהיג רודב, וביקשו להתמקד באפיקי רווח אחרים תוך החלת דפוסי עבודה קפדניים שלא הלמו את אופי העבודה של היו"ר שנכנס לתפקידו אך לפני חצי שנה.
אולם במהלך החג התברר שדווקא עזיבתו של רודב האיצה את המשא ומתן של העובדים מול ההנהלה וצמצמה את הפערים בין הצדדים. "חילופי הגברי בהנהלת תנובה, המתבטאים בעזיבתו של היו"ר רודב והאצלת סמכויות למנכ"ל אריק שור, אינם קרקע מתאימה לשיבושים ולשביתות", נימק יו"ר ועד העובדים אחיאב שמחי בתגובה לעיתון דה מרקר. "פערי העמדות אינם גדולים והם ניתנים לגישור. רודב עשה כמה דברים טובים לתנובה, אך מבחינת העובדים הוא הציב מכשולים בפני שיתוף פעולה עמנו. למשל, התעקשותו לגמישות ניהולית והרצון שלו לנהל את החברה בלי התחשבות בעמדות הוועד היוו בעיה. הוא טען כל הזמן שהוועד מפריע לו לבצע מהלכים בחברה, וזה לא נכון. הרי במשך שנים רבות ההנהלה והוועד פועלים תוך שיתוף מלא, ויחסי העבודה בחברה היו מהטובים במשק, בלי שום שיבושים".
ועד עובדי תנובה דורש, כאמור תוספת שכר של 5%, אך בנוסף גם העברת עובדי דור ב' ששכרם נמוך יחסית, למעמד עובדי דור א'; הוספת רכיבי שכר לצורך חישוב הפנסיה וביטול הרפורמה בשיטת חלוקת המוצרים לחנויות.
The post עובדי תנובה לא יחדשו את העיצומים. "הפערים ניתנים לגישור" first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post ביד חזקה: הנהלת תנובה נכתה אלפי שקלים משכר העובדים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>מדובר בכ-50 עובדים, שהנהלת החברה הודיעה להם לא להגיע לעבודה בעקבות הפסקת ייצור הקוטג' ועד לחידוש הייצור. סמנכ"ל משאבי האנוש של תנובה, עצמון ליפשיץ, הודיע במכתב ליושב ראש ועד העובדים כי העובדים לא יהיו זכאים לשכר עבודה.
יושב ראש ועד העובדים, אחיאב שמחי, נתן הוראה לעובדים כן להגיע ולהשתלב בפעילות אחרת של המחלבה או במרכז הלוגיסטי. נטען שאחת הסיבות שהם אינם זכאים לשכר היא שמדובר בהשבתת מגן, שבאה כמענה לשיבוש העבודה על ידי העובדים, ונועדה להתגונן מפני נזקי השביתה.
פרקליטם של עובדי תנובה, עורך הדין בני כהן, אמר שלא מדובר בהשבתת מגן ושעל החברה לנהוג על פי המתחייב בחוק. לטענתו מטרת המכתב שהוציא סמנכ"ל משאבי האנוש הוא להפחיד את העובדים ולעורר בהם את החשש מפני השתתפות במחאה, והדבר נוגד את החוק. הוא הוסיף שאם ההנהלה היתה חושבת שמדובר בהשבתת מגן, היה עליה לתת הודעה על כך כדין.
כהן אמר: "הנהלת תנובה לא מבינה כנראה שהפסקת פעילות המחאה בשבוע האחרון היא מחווה כלפי הציבור לקראת החג ולא סיום הסכסוך. כדאי להנהלה המנכה משכרם של עובדים, במיוחד ערב חג הפסח, לשנן ולהבין במהלך ליל הסדר את משמעות הפסוק בהגדה: "ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמורא גדול ובאותות ובמופתים" – כי זה מה שמצפה לאחר החג, למי שנוהג כך ערב החג".
בעקבות הניכוי משכרם של העובדים, ועד העובדים החליט לערוך מגבית לקראת החג ולאסוף כסף בקרב עובדי החברה עבור אלה ששכרם נוכה.
לפני כשבוע החליט ועד העובדים להקפיא את העיצומים באספקת המוצרים של החברה לחנויות, וחזור ולספק לקראת החג קוטג', יופלה ושוקו לחנויות. גם נציגי העובדים אמרו שמדובר במחווה כלפי הציבור לקראת החג ובהחלט לא בסיומו של הסכסוך.
The post ביד חזקה: הנהלת תנובה נכתה אלפי שקלים משכר העובדים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post עובדים המשתכרים שכר שעתי באונ' תל-אביב מאיימים בעיצומים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>כעת מדובר על כ-400 עובדים המועסקים לפי בסיס שעתי באוניברסיטת תל-אביב. הללו פתחו במאבק ארגוני שעלול להוביל גם הוא לעיצומים או לשביתה.
הם דורשים להצטרף למסגרת ההסכם הקיבוצי המוחל באוניברסיטה על כלל העובדים המנהליים הקבועים.
כצפוי, קיבלו מאות העובדים גיבוי מיו"ר ההסתדרות עופר עיני, בכדי שיינקטו "כל המהלכים הנחוצים" לשם שיפור מצבם התעסוקתי. תמיכה נוספת מקבלים העובדים ממזכ"ל הסתדרות הפקידים במרחב תל-אביב, עמיר שפטל ויו"ר ועד עובדי אוניברסיטת תל-אביב, אבלין מילוא.
לדברי שפטל, העובדים לפי שעות נשכרו לעבודה כמענה לצורך של האוניברסיטה בעבודה זולה. חלק ממשרות אלה אינן דורשות הכשרה מקצועית, וחלקן דורשות הכשרה בתחום הנהלת חשבונות, מזכירות או תמיכה טכנית.
"עובדי הניקיון והשמירה זכו באחרונה להסכם שנחתם בין ההסתדרות לבין המעסיק הציבורי, המיטיב את תנאיהם בתחום הפנסיה, קרן ההשתלמות, דמי החופשה וימי ההבראה", אמר שפטל. "לעומת זאת, העובדים המועסקים לפי שעות, בכלל זה אלה המועסקים באוניברסיטת תל אביב, אינם נהנים מקידום בדרגות, תוספות השכר של המגזר הציבורי אינן חלות עליהם – אף שהם עובדים ישירים של מעסיק ציבורי – התנאים הסוציאליים המשולמים להם פחותים לעומת אלה של העובדים שמשכורתם חודשית, ואין להם מנגנון הגנה מפני פיטורים החל על כלל עובדי המגזר הציבורי. כמו כן, הם אינם מקבלים שכר עבור ימים שבהם האוניברסיטה סגורה, למשל בחג הפסח, בניגוד לכלל המועסקים במוסד המקבלים שכר רגיל גם עבור הימים שבהם הם אינם מתייצבים לעבודה.
"להנהלת האוניברסיטה שמורה 'גמישות ניהולית' רחבה ביחס לעובדים אלה: אפשר לפטר אותם בהתראה קצרה וללא מעורבות של ועד העובדים או ההסתדרות. השכר של עובדים אלה הוא בסביבות שכר המינימום. אנו חוששים שההעסקה של עובדים לפי שעות, בתנאים מינימליים, תגלוש גם לעובדים שבצורת העסקה רגילה. עבודה זולה זו עלולה למשוך כלפי מטה את השכר הכלכלי באוניברסיטה וההנהלה תתפתה להחליף בהדרגה עוד ועוד תפקידים של עובדים קבועים בעובדי השעות הזולים, שאפשר לפטר בכל עת", דברי שפטל.
בהנהלת האוניברסיטה אמרו בתגובה כי "דלתה של ההנהלה פתוחה תמיד בפני נציגי העובדים".
The post עובדים המשתכרים שכר שעתי באונ' תל-אביב מאיימים בעיצומים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post הקוטג' והשוקו חוזרים למדפים: עובדי תנובה הקפיאו העיצומים עד לאחר הפסח first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>אך כלל לא בטוח שבהנהלה יכולים לנשום לרווחה, בטח לא לטווח הארוך. בשבועיים האחרונים הסב הוועד לחברה נזק מצטבר אדיר בגובה של כמה מיליוני שקלים מדי יום, שלא לדבר על הנזק התדמיתי בהיעדרם של מוצרי יסוד כמו קוטג', שוקו, יוגורט יופלה ומוצרים נוספים המזוהים עם המותג.
על פי ההערכות, ההחלטה בנדון התקבלה לאחר התקדמות מסוימת שחלה במהלך יום האתמול מול הנהלת החברה, בראשותו של המנכ"ל אריק שור. אך בוועד עדיין לא נחפזים ומגדירים את הקפאת העיצומים כ"מחווה" לצרכנים לרגל החג.
בוועד דורשים תוספת שכר לעובדים בגובה 5%, ואילו בתנובה מסכימים על 3%. כאילו לא די בכך, אמש (ד') פתחו עובדי דור ב', אותם אלו שהוועד דורש להשוות את תנאיהם לדור א', בשביתת אזהרה בת 24 שעות בכל מרכזי ההפצה של החברה. צעד זה גרר שיבוש משמעותי של אספקת כלל מוצרי החלב למאות נקודות מכירה, לרבות גבינות וחלב טרי. 74 קווי חלוקה בדרום הארץ הושבתו, 18 קווים במרכז ועוד 12 בצפון הארץ.
אבל למרות האופטימיות הזהירה שיכולה להשתמע מהפסקת העיצומים הזמנית, בתוך הארגון מתנהל קרב הורדות ידיים והעובדים מקבלים הוראות סותרות מההנהלה ומהוועד. בהנהלה הבהירו לחלק מהעובדים כי אין בכוונת החברה לשלם להם שכר נוכח העיצומים, והמליצה להם שלא להתייצב לעבודה.
מנגד, בוועד הורו לכלל העובדים להגיע לעבודה חרף הודעת ההנהלה, והסבירו כי מי שהחליט על הפסקה או צמצום הייצור היא ההנהלה ולא העובדים.
במגעים בין המנכ"ל שור לוועד העובדים נדונו דרישות הוועד: תוספת שכר של 5% בכל שנה, העברת עובדי דור ב', שתנאי העסקתם ירודים יחסית, למעמד של עובדי דור א' וזאת לאחר שבע שנות ותק בעבודה, הגדלת רכיבי השכר המחושבים לפנסיה, כגון פרמיות המשולמות לנהגי משאיות החלוקה של החברה וכן ביטול התוכנית לפטר 220-300 מעובדי החברה שפריונם מוגדר נמוך מהממוצע והחלפת הפיטורים בתוכנית לפרישת עובדים מרצון תמורת פיצויים מוגדלים.
הוועד גם מתנגד לרפורמה המקיפה בשיטת החלוקה של מוצרי תנובה לחנויות ולרשתות שיו"ר תנובה, שלמה רודב, יזם לדברי הוועד ללא היוועצות עמו. לטענת העובדים, ישום הרפורמה, שיש לה השלכות על אופן העסקתם, חייב להיות מתואם עמם.
יו"ר הוועד אחיאב שמחי, הדגיש ש"העובדים רוצים להתפרנס בכבוד, וראוי שההנהלה תבין זאת. אנו קוראים להנהלה לחזור בה מדבריה ולשבת אתנו למשא-ומתן ענייני בנושא הסכם השכר. אנחנו מייצרים את מוצרים, אנחנו מייצרים את הרווחים, ומן הראוי שנזכה לכבוד ולהתייחסות הראויים לנו כעובדים מסורים".
זמן קצר לפני הודעת עובדי תנובה פורסמו נתונים מתוך הדו"ח השנתי של תנובה. הרווח הנקי הסתכם ב-2011 בכ-50.5 מיליון שקל בלבד, צניחה של כ-90% לעומת הרווח ב-2010. הכנסות תנובה,גדלו בשנה שעברה ב-4.8% לרמה של 7.51 מיליארד שקל.
The post הקוטג' והשוקו חוזרים למדפים: עובדי תנובה הקפיאו העיצומים עד לאחר הפסח first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post שביתה בנתב"ג לקראת פסח? 200 עובדי רש"ת נוקטים עיצומים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>האקדמאים ברשות שדות התעופה (רש"ת) החלו בנקיטת עיצומים השבוע, במחאה על מה שהם מגדירים סחבת מצד ההנהלה במשא ומתן על הסכם שכר חדש.
נכון לעכשיו, עוד אין פגיעה בציבור הנוגעים אלא שיבושי עבודה "בלבד", בעיקר מול גורמי חוץ. אולם בוועד האקדמאים איימו להחריף את המאבק עד כדי פגיעה בתנועת הנוסעים לקראת החג.
כ-200 אקדמאים עובדים ברשות שדות התעופה, אם כי מרביתם נמנים על שדרת הניהול של הארגון. לטענתם, ההנהלה מסרבת להשוות את תנאי שכרם לאלו של ועד הטכנאים, המהנדסים וההנדסאים.
לפיכך הוחלט על ניתוק הקשר עם גורמי חוץ הקשורים למערכת בידוק המזוודות, ואי ביצוע ישיבות עם גורמים מחוץ לרשות. במקביל, האקדמאים לא מופיעים לישיבותיהן של ועדות בארגון ומחוצה לו, אינם חותמים על המחאות, העברות בנקאיות או חילוט ערבויות; אינם חותמים גם על חוזים ופקודות עבודה; לא משתתפים בישיבות ההנהלה של רשות שדות התעופה וכן לא בישיבות הנהלת נתב"ג.
יושבת ראש ועד האקדמאים, לאה גנות, אמרה כי "למרות שסכסוך עבודה הוכרז כדין כבר בנובמבר, ועד האקדמאים ועובדיו גילו אחריות וסובלנות רחבה, במשך כמעט חמישה חודשים ולא נקטו בעיצומים. אנו מקווים, כי הנהלת רש"ת תשכיל להיכנס איתנו למשא ומתן מזורז ובתום לב; להגיע להסכם עוד השבוע כדי למנוע את הצורך בהרחבת העיצומים ולהחזיר את העבודה לפסים תקינים".
"הנהלת רשות שדות התעופה גורסת כי אין שום הצדקה לעיצומים הננקטים ללא התראה ע"י ועד האקדמאים וקוראת להם להפסיקם לאלתר", אומרים מנגד ברש"ת. "הנהלת רש"ת מצפה מהוועד להמשיך ולנהל מו"מ כדי להגיע להסכם".
לפני עשרה ימים אישרה הממשלה פה אחד את מינויו של יעקב גנות, מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, לתפקיד מנכ"ל רשות שדות התעופה .
גנות, שייכנס לתפקיד ב-1 באפריל (יום ראשון הקרוב), יחליף את קובי מור שכיהן בתפקיד בארבע השנים האחרונות וביקש לסיים את תפקידו.
בשבוע שעבר אישרה ועדת ברנר למינוי בכירים בשירות הציבורי את מינויו של גנות. שר התחבורה ישראל כץ הביא את המלצתו בנדון לממשלה וזו אישרה אותה הבוקר, כאמור.
גנות יעבור תקופת חפיפה מול מור, כאשר אחד הנושאים הבוערים שיצטרך לטפל בהם הוא מינוי של מנהל חדש לנתב"ג.
כיום ממלא את התפקיד בפועל, שמואל זכאי, סמנכ"ל מסופי גבול ושדות תעופה פנים ארציים, לאחר מותו של מנהל נתב"ג הקודם, שמואל קנדל, לפני כמה חודשים.
The post שביתה בנתב"ג לקראת פסח? 200 עובדי רש"ת נוקטים עיצומים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>