מבחינת מנהלי משאבי האנוש, השגת מצוינות ארגונית היא הרבה מעבר להצבת יעדים עסקיים גבוהים

ההנהלה הבכירה ומטה החברה עשויים ליצור אסטרטגיה והצהרת ערכים, אבל המנהל הישיר המקומי הוא זה שבאמת מעצב את חווית העובדים בפועל

מנהלים בדרג הביניים הם אלה שיכולים להציב את הארגון על מסלול של מימוש התרבות הארגונית, הגברת המוטיבציה של העובדים והגברת שימור עובדים

לסגנון הניהול יש השפעה עמוקה על האופן בו העובדים חווים את עבודתם, במיוחד במונחים של מוכנות לקחת על עצמם אחריות, על המוטיבציה שלהם ועל ואיכות הביצוע.

הבנת ההבדלים בין השניים הינה חיונית למנהלי משאבי אנוש שמטרתם לבנות כוח עבודה משגשג, נאמן ובעל ביצועים גבוהים

יש עובדים בעלי פוטנציאל גבוה שאין להם מספיק ביטחון עצמי כדי לממש את כישוריהם ואת הפוטנציאל שלהם

בסביבת עבודה שבה העובדים מרגישים בטוחים, שיתוף הפעולה והחדשנות פורחים

התנהגות לא נכונה של מנהל ישיר כלפי העובד עלולה לגרום לערעור הבטחון העצמי שלו, לתחושת התנתקות ולירידה בפרודוקטיביות

איתור כשלים בארגון מתמקד בדר"כ בביצועים נמוכים, ניהול גרוע, התנהגות רעילה וכו'; כמעט לא שמים לב להשפעת חוסר הבטחון העצמי של עובדים

העלות של ספק עצמי של עובד ביכולותיו היא לא רק אישית לעובד עצמו, אלא לארגון כולו