אם אתם עדיין לא מתרגלים דמוקרטיה במקום העבודה, הדרך הטובה והחשובה ביותר להתחיל בכך, היא בבחירת המנכ"ל.
בחירת מנכ"ל ומנהיגים נוספים לחברה בצורה דמוקרטית, מספקת לכם 3 יתרונות מרכזיים:
דמוקרטיה במקום העבודה מייצרת שקיפות ומוציאה החוצה את כל "הסודות" שעדיף שלא לשמור אותם בחדרי חדרים. מדיניות שקופה מגדילה את מעורבות העובדים ומגבירה פרודוקטיביות, כל שכולם מרוויחים מכך.
דמוקרטיה במקום העבודה מבטיחה שהשינוי בתוך הארגון יהיה בהתאמה לשינוי בעולם החיצוני, שבו חיים העובדים, הלקוחות, השותפים והמתחרים.
חברות הפועלות על פי עקרונות הדמוקרטיה במקום העבודה נהנות מעובדים בעלי מוטיבציה גבוהה יותר, מחויבים ומעורבים.
מנכ"לים אשר צריכים לעמוד לבחירה מחדש מדי שנה ע"י עמיתיהם, יודעים כי הם אכן מוכיחים את עצמם בתפקיד ונבחרים לו שוב מתוך בחירה ולא מתוך כפיה של אדם חיצוני או פנימי.
מה מרוויחים ארגונים שבוחרים את מנהיגיהם בשיטה דמוקרטית?
ההבדל המהותי בין "מנהלים" ו"מנהיגים"
למנהלים יש עובדים. למנהיגים יש חסידים. ההנהלה מתייחסת לניהול עבודה ספציפית, המנהיגות לעומת זאת, עוסקת ביצירת שינוי פרודוקטיבי שיכול להשיג עבור הארגון דברים שלא חשבו עליהם אפילו. דמוקרטיה במקום העבודה מציעה למנהיגים מעוררי השראה הזדמנות להיות מוכרים כמנהיגים, מתוך בחירות של אנשים שרוצים שהם אלו שיובילו אותם.
גם ללא בחירות בפועל, כל עובד מצביע מדי יום ביומו בליבו ובראשו אם ללכת אחר מישהו. אם כך, למה שלא להעביר זאת לבחירה מאורגנת ורשמית? כך זה יעשה טוב לכל הארגון.
לצאת מהצל אל האור
בחברות חסרות שקיפות דמוקרטית, אנשים עם רעיונות טובים פעמים רבות מתוסכלים מערוצים רשמיים סגורים, ועשויים לאבד עניין או לעזוב את הארגון. במקרה הטוב, הם יתחילו לפתח ולהוציא לפועל את הרעיונות הטובים שלהם בארגונים אחרים באופן סודי וחשאי. ארגוני הצללים מגבילים את החדשנות לתאים קטנים וחמקמקים, כאשר אותם רעיונות טובים יותר, המשותפים לחברה, יכולים להאיץ את הפרודוקטיביות ואת ההצלחה עבור כולם. יתר על כן, אפילו ארגוני הצל היצירתיים ביותר חסרים גישה למגוון המלא של התהליכים המורכבים של החברה, הנחוצים להעברת רעיונות טובים לאימוץ.
היתרונות בקמפיין של בחירת המנהיג
בחירת מנהיגים בכירים לעתים יכולה להיות רדיקלית מדי עבור מקום העבודה המודרני. אנשים סבורים כי זה יוביל לאנרכיה, ואף "מבזבז" ימי עבודה. "למי יש זמן לבחירות ביום עבודה עמוס ולחוץ?" אז זהו, שיש לכך גם יתרונות.
הניסיון מראה שהבחירות אינן בזבוז זמן ולהפך. תקופת הקמפיין מאלצת את כולם – עובדים ומנהיגים – לעצור ולבחון את תרבות החברה יחד ולהחליט באופן שיתופי כיצד עליה להתפתח. תהליך הבחירות מאלץ את המנהיגים (שלרוב עסוקים מדי) לחלוק את החשיבה האסטרטגית שלהם עם כוח העבודה, להאט ולשתף את העקרונות והחזון שלהם עם האנשים שקובעים את ההצלחה האולטימטיבית של הארגון: העובדים.
מנהיגים שמסבירים את האסטרטגיה שלהם לשנה הקרובה ל"מצביעים" בזמן הקמפיין, מקלים על ביצוע האסטרטגיה הזו, כיוון שהעובדים כבר בחרו לתמוך בה. אם השנה הבאה תציג אתגרים הדורשים החלטות קשות, אותם מנהיגים לא יצטרכו להסביר ולקבל תמיכה לבחירות שלהם, כיוון שהם כבר הוסברו בעת הקמפיין. ככל הנראה יצרכו רק להזכיר אותן.
בחירה דמוקרטית במנהיג מעצימה את העובדים
כאשר העובדים הם האחראיים לבחירת המנהיג ושותפים להחלטה, יש בכך משהו מעצים מאוד. לא די בלומר "העובדים הם שותפים לארגון", בחירת המנהיג מוכיחה זאת בפועל. איזו דרך טובה יותר להוכיח אמון מלא בעובדים, מאשר לאפשר להם לבחור את המנכ"ל הבא ומנהיגים בכירים אחרים?!. הדבר מספק בנוסף, תחושה עסקית טובה ללקוחות החברה. הלקוחות, שיודעים כי העובדים הם אלו שבחרו את המנכ"ל, יכולים להיות רגועים יותר כאשר הם עושים עסקים עם הארגון.
דמוקרטיה אמיתית במקום העבודה – המבוססת על אמון, שקיפות ושותפות – מדגימה ברמה הבסיסית ביותר שכולם פועלים שם יחד.
