הארכת תקופת הדרישה לדמי הבראה

הארכת תקופת הדרישה לדמי הבראה

השבוע נחתם הסכם קיבוצי להארכת התקופה בה ניתן לדרוש רטרואקטיבית דמי הבראה. על ההסכם חתמו יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ונשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש

שיתוף

ההסכם החדש מבטל את תקופת ההתיישנות בה עובד יכול לדרוש רטרואקטיבית דמי הבראה שלא קיבל ומהווה, לדברי יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, תיקון עוול היסטורי שיחזק עובדים חלשים.

כיום כל עובד במשק זכאי לקבל תשלום לימי הבראה, המשתנה בהתאם לגובה אחוז המשרה שלו ובהתאם לוותק שצבר אצל המעסיק. שווי יום הבראה אחד עומד נכון להיום על 378 שקל. מרגע סיום ההעסקה אצל מעסיק מסוים, רשאי העובד לתבוע ממנו דמי הבראה שלא שולמו לו, אך רק עבור השנתיים האחרונות לעבודתו. לפי ההסכם הקיבוצי שנחתם היום, תבוטל תקופת ההתיישנות, כך שבפועל היא תוארך משנתיים לשבע שנים. הצדדים יפנו לשר הכלכלה כדי שיחתום על צו הרחבה להסכם ויחיל אותו בהקדם על כלל המשק.

על דמי הבראה

דמי ההבראה מחושבים בהתאם לוותק של העובד במקום העבודה, בהתאם להיקף משרתו ובהתאם למשך העסקתו באותה שנה. עובד זכאי לדמי הבראה רק לאחר שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו, כשגובה דמי הבראה ליום מתעדכן בכל שנה בחודש יולי. במגזר הפרטי גובה דמי ההבראה הוא 378 ש"ח ליום ובמגזר הציבורי גובה דמי ההבראה הוא 425 ש"ח ליום.
מספר ימי ההבראה מחושבים בהתאם לוותק שצבר העובד במקום העבודה. במגזר הפרטי מספר דמי ההבראה מחולקים כך: בשנה ראשונה 5 ימים, בשנה שנייה ושלישית 6 ימים, בשנה רביעית עד העשירית 7 ימים, בשנה האחת עשרה עד החמש עשרה – 8 ימים ובשנה השש עשרה עד התשע עשרה 9 ימים. במגזר הציבורי מספר ימי ההבראה גבוה יותר.

דרישה רטרואקטיבית של ימי ההבראה

על פי ההסכם הקיבוצי החדש, בוטלה תקופת ההתיישנות בה עובד יכול לדרוש לקבל ממעסיקו דמי הבראה באופן רטרואקטיבי, מה שאומר שעובד שלא קיבל דמי הבראה ממעסיק בעבר, יכול לשוב ולדרוש אותה כעת גם אם חלפו 7 שנים מרגע עזיבתו. עד היום כל עוד עובד העובד בעבודתו וקיימים יחסים של עובד – מעביד, תקופת ההתיישנות היא תקופת ההתיישנות הרגילה הכתובה בחוק – תקופה של שבע שנים. אולם, לאחר שסיים העובד לעבוד אצל אותו מעביד, כלומר הסתיימה התקופה של עובד – מעביד, העובד זכאי לדמי הבראה במידה ולא קיבל אותם, רק לתקופה של עד שנתיים לפני תום תקופת עבודתו.
האפשרות לתבוע רטרואקטיבית מעניקה הגנה לעובדים אשר לא תמיד מודעים לזכויותיהם.  באמצעות הסכם זה יוכלו עובדים לתבוע דמי הבראה ממעסיקים, במידה ולא קיבלו אותם בעבר.

ההסכם החדש

את ההסכם החדש הובילה ויזמה חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ). שלדבריה "אין סיבה להעניק פרס למעסיק שמנצל את עובדיו ולא משלם את זכויותיהם הסוציאליות." עוד רוזין מסבירה כי התיקון מאפשר מיצוי זכויות ומשווה את הזכות לדמי הבראה לזכויות סוציאליות אחרות התומכות ומעגנות את מעמד העובדים בישראל.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, הוסיף כי ההסכם מראה את הצורך בהגעה להסכמות והיעדר הצורך לחקיקה בנושאי שכר. לדברי יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, הושג ההסכם במסגרת הצעדים שמובילה ההסתדרות לשיפור זכויות העובדים וחיזוק מעמדם תוך צמצום פערים חברתיים. הוא מוסיף כי ראה לנכון לקדם את הצעתה של ח"כ מיכל רוזין ולפעול למען השגת הסכמה רחבה מול המעסיקים לביטול תקופת ההתיישנות לדרישה רטרואקטיבית של דמי הבראה. לדבריו: "צעד שכזה יביא לתיקון עוול היסטורי בקרב העובדים השכירים ולחיזוק עובדים חלשים שעד עתה לא היו מודעים לזכויותיהם והיו מוגבלים בזמן לדרוש את שמגיע להם. אני מודה לח"כ רוזין על היוזמה וליו"ר נשיאות הארגונים העסקיים שרגא ברוש על העבודה המשותפת וקורא לשר הכלכלה לחתום על צו ההרחבה שיחיל את ההסכם על כל הציבור הישראלי".

אין תגובות

השאר תגובה