הנעת עובדים
הנעת עובדים

חקר הנעת העובדים מורכב מתחום תיאורטי ותחום בחינת המתרחש בפועל. הבנת המושג שזורה בהבנת תהליכים נפשיים וחברתיים בשוק העבודה.
הוגה המרקסיזם, קארל מארקס היה הראשון שהתייחס להנעת עובדים. הוא הסיק שהעבודה הינה פעילות תכליתית שערכה תלוי בגורמים המושגים בזכות תוצריה ולא בתוצריה עצמם.
לדוגמא: חברה המייצרת מכונות כביסה איננה מעוניינת בעצם קיומן של המכונות, על כן הערך אינו טמון בייצור המכונות אלא בתשלום עבורן. מכאן שייצור המכונות הינו פעולה תכליתית עבור החברה.
על-פי כך ניתן להתייחס לכל עבודה כאל פעילות תכליתית. והנעת העובדים הינה השכר המהווה את התכלית לפעילות. למעשה, התשורה על הפעילות מנוכרת מהעבודה ואינה מייחסת לה ערך פנימי.
לימים בחנו חוקרים אחרים גורמים נוספים המשפיעים על הנעת עובדים מלבד התשורה הכספית.
שאלת הפיס- הינה ניסוי מחשבתי שנועד להגדיר, האם לעבודה מסוימת יש ערך מוסף מלבד התשורה הכספית עבור העובד: "האם היית ממשיך בעבודתך, אילו היית זוכה בלוטו?". אם התשובה היא "כן" אזי שלעבודה יש ערך מוסף הנבדל מהתשורה הכספית.
משזוהה קיומו של הערך המוסף מלבד השכר, נרקמו שתי שיטות ניהול להנעת עובדים:
הניהול המדעי: גישה רציונלית האומדת את התשורה הכספית של העובד אל מול המאמץ והזמן המושקע בעבודה מסוימת.
יחסי אנוש בניהול: גישה המאמצת גורמים נוספים, על-פיה, הנעת עובדים נכונה כוללת שיפור התייחסות לעובד והענקת תמריצים שאינם נמדדים רק על-פי הזמן והמאמץ בעבודה.
על-פי שתי השיטות הנ"ל, נבעו מספר תכניות להנעת עובדים:
- ניהול באמצעות יעדים – MBO.
- תכניות הכרת הישגי עובדים.
- תכניות שכר משתנה.
- תכניות שכר מבוססות כישורים.
- מעורבות עובדים בהחלטות הארגון.
- הטבות גמישות- אפשרות בחירה לעובד ממגוון הטבות המוצעות לו.
כתבות רלוונטיות בתחום הנעת עובדים:
הקשר בין הביוגרפיה למימוש העצמי של העובדים
אבלין מרקוביץ: יעוץ ביוגרפי, סדנאות העצמה ועוד לתקשורת אפקטיבית בתוך הצוות, ובמקום העבודה, קבלת החלטות מושכלות בתוך שקט נפשי שנותן כוח
איך מציבים מטרות לעובדים ומתגברים על מכשולים
בנימין הלוי גן אור, מנכ"ל 'שפן הסלע': "כדי שאדם יהיה במקום שהוא רוצה להיות הוא צריך להאמין במסוגלות העצמית שלו"; הרופאים ניבאו שיהיה מחובר לצינורות כל חייו; בתגובה הוא הקים חברה להנעת עובדים, ולהענקת חוויות מעצימות ומשנות תפיסות חיים
איך למקסם את מימוש הפוטנציאל של הארגון ואת הקשר: ארגון-עובד-לקוח
לינור ברוך וליאת לחמן, ISS: "הוקם מוקד גיוס הפועל על פי תהליכי עבודה הלקוחים מעולם מוקדי המכירות" – כתבה שנייה בסדרה
איך מתמודדים בהצלחה עם תחלופת עובדים ומורכבות רבה בשימורם
בחברת ISS הוקמה אקדמיה שמסייעת להגביר את המוטיבציה של העובדים ונאמנותם לארגון, ומעניקה להם כלים ניהוליים ומקצועיים – כתבה ראשונה בסדרה
4 מגמות בעיצוב המשרד לקראת 2019
אורנה ברקת: "כאשר הארגון עובר למשרד חדש, כדאי להיות מעודכנים במגמות האחרונות בעיצוב המשרד 2019 ליצירת משרד המעודד יצירתיות ופרודוקטיביות" – כתבה שנייה בסדרה
למה עתיד הארגונים תלוי במידת הגיוון התעסוקתי בהם
מנהלים שרוצים לראות את הארגון שלהם צומח גם בעתיד, חייבים לקחת בחשבון את העקרונות המהותיים לבני דור המילניום
3 גורמים שיש להימנע מהם כדי להפחית את שחיקת העובדים
לא ניתן למנוע שחיקה בעבודה באופן מוחלט אבל יש כמה דברים שניתן לעשות כדי להפחית את מצב שחיקתם של העובדים למינימום
הנזקים החמורים לארגון של שחיקה במקום העבודה
כשני שליש מהעובדים חווים שחיקה במקום העבודה, והנפגע העיקרי הוא הארגון
מחוברות עובדים מתחילה בתרבות ארגונית
יש ארבעה סוגי אינטראקציות שמבחינים בין תרבות ארגונית שמעודדת מחוברות לכזו שאינה מעודדת מחוברות
תפקיד המנהל בהגברת מחוברות העובדים
למה מחוברות המנהלים הינה קריטית לארגון ולעובדים, ואיך היא תורמת לתוצאות העסקיות










