בדו"ח השנתי של בנק ישראל לשנת 2024, שפורסם במרץ 2025, הקדיש הבנק ניתוח מעמיק להשפעותיה הצפויות של הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) על שוק התעסוקה המקומי.
הדוח מדגיש, כי טכנולוגיה זו אינה רק כלי עבודה נוסף, אלא כוח טרנספורמטיבי המשנה מהותית את מבנה הביקושים למיומנויות, את אופי העבודה ואת חלוקת השכר במשק הישראלי. כמו כן, מדובר בכוח המציב אתגרים דחופים לקובעי המדיניות.
להלן 3 קטגוריות מרכזיות ביחס לחשיפתם של עובדים לטכנולוגיה, כפי שהן מוגדרות על ידי מחברי הדו"ח של בנק ישראל:
1 משלחי יד משלימים:
מקצועות שבהם הבינה המלאכותית משפרת את פריון העבודה ומייעלת משימות קיימות, בלי להחליף את העובד האנושי.
תחום זה בולט במיוחד במערכת הציבורית, שבה כשני שלישים מהמועסקים נמצאים במקצועות משלימים.
2 משלחי יד שבאופן חלקי ניתנים להחלפה על ידי בינה מלאכותית:
אלו הם מקצועות שבהם הכלים הדיגיטליים מסוגלים להחליף חלק ניכר ממשימות הליבה של העובד.
תחת הגדרה זו נמצאים באופן מפתיע גם משלחי יד טכנולוגיים בענפי ההייטק.
הכלים החדשים מפחיתים את הביקוש למשימות תכנות מסוימות, ומאלצים את העובדים לעדכן את הידע שלהם בקצב מהיר כדי לא להיפלט מהשוק.
3 משלחי יד ניטרליים:
כאן מדובר בעיקר במקצועות צווארון כחול, לרבות בנייה, חקלאות ועבודה פיזית בלתי מקצועית.
מקצועות אלה נותרים כרגע (בשלב זה) מוגנים מפני השפעה ישירה של GenAI, כל עוד הם אינם משולבים במערכות רובוטיות מתקדמות.
הדו"ח של בנק ישראל מזהיר, כי תקופת המעבר לשיווי משקל חדש בשוק העבודה עשויה להיות ארוכה ומורכבת, וטומנת בחובה סיכון להרחבת הפערים החברתיים.
עובדים בעלי מיומנויות מתאימות, שישכילו לאמץ את הכלים החדשים ייהנו מזינוק בפריון ובשכר, בעוד שעובדים שיפגרו מאחור יתמודדו עם שחיקה מקצועית וירידה בביקוש.
לאור כל זאת, טוענים מחברי הדו"ח בבנק ישראל המחוקק נדרש לנקוט במדיניות אקטיבית המקדמת תשתיות ידע.
הצעד הדחוף ביותר הוא עדכון וסנכרון של מערכי הלמידה וההכשרות המקצועיות. החל במערכת החינוך הציבורית, דרך האקדמיה ועד להכשרות מבוגרים בשוק העבודה.
על המדינה להנגיש את הידע הטכנולוגי לכלל שכבות האוכלוסייה ובכל הגילאים, במטרה לשמר את חוסנו הכלכלי של כוח האדם.
במגזר הציבורי, המלצותיו של בנק ישראל ממוקדות בשילוב נרחב של הטכנולוגיה לצד התאמת הרגולציה והסכמי העבודה.
מדובר במהלך שיאפשר לייעל את השירות לאזרח ולמצות את הפוטנציאל הכלכלי הגלום במהפכה הדיגיטלית.
בסיכומו של דבר, הדו"ח מבהיר כי עתיד המשק הישראלי תלוי ביכולת ההסתגלות המהירה של כוח העבודה וברמת המוכנות הלאומית לאימוץ הטכנולוגיות החדשות.
