החזון של עובדים מרחוק באופן מלא, כאשר רוב העובדים פועלים אך ורק מביתם (או ממיקום אחר שאינו המשרד), צבר תאוצה משמעותית במהלך תקופת מגיפת הקורונה.
עם זאת, נכון לאמצע 2025, המציאות במדינות המערב מציגה תמונה מורכבת יותר.
העבודה מרחוק נותרה אמנם תופעה קבועה, אבל ברוב המקרים מדובר במודלים היברידיים, כאשר עבודה מרחוק באופן מלא, עבור רוב העובדים, היא פחות שכיחה ממה שנתפס לעיתים קרובות.
מנתונים שנאמדים כעת, באמצע 2025 עולה, כי אחוז המעסיקים המאפשרים לרוב עובדיהם לעבוד מהבית באופן מלא הוא צנוע יחסית.
הנתונים המדויקים משתנים מעט בהתאם לסקר ובהתאם להגדרה של מהו "רוב העובדים", אבל אין ספק שמחקרי השוק מגלים מגמה עקבית:
הרוב המכריע של החברות במדינות המערב מציעות כיום צורה כלשהי של עבודה גמישה.
לדוגמה, כ-65% מהחברות הציעו גמישות מסוימת בשנת 2024, כאשר כ-32% הציעו מודל עבודה היברידי מובנה.
בתוך שוק עבודה גמיש זה, מודל העבודה ההיברידית הוא המודל השולט. ארגונים רבים חייבו את העובדים לחזור למשרד לכמה ימים בשבוע, בדרך כלל ליומיים או שלושה ימים.
המשמעות היא שעבודה מרחוק באופן מלא היא פחות שכיחה עבור רוב העובדים.
מנתונים שנאמדו בתחילת 2025 עולה, כי כ-64% מהמנהלים מדווחים שחברותיהם משתמשות במודל העבודה ההיברידי, לעומת אחוז קטן משמעותית עבור מודל של עבודה מרחוק באופן מלא.
עוד עולה ממחקרי שוק, כי כ-11-13 אחוזים בלבד מהעובדים במשרה מלאה במדינות המערב עובדים כיום באופן בלעדי מרחוק.
אחוז זה מייצג את קבוצת העובדים שיכולים ועובדים מרחוק באופן מלא, ולא את אחוז החברות המאפשרות זאת עבור רוב עובדיהן.
ממחקרים שבוצעו ברחבי העולם עולה, כי כ-16% מהחברות פועלות מרחוק לחלוטין, כלומר הן פועלות ללא משרד פיזי כלל. (כל העובדים, מהמנכ"ל עד אחרון העובדים, עובדים מהבית).
עם זאת, מצב זה נפוץ יותר בקרב חברות קטנות ואג'יליות יותר או במגזרי טכנולוגיה ספציפיים.
אחוזי העבודה מרחוק באופן מלא משתנים באופן משמעותי בהתאם לתעשייה ולתפקיד.
במגזרים כמו IT ותקשורת, פיננסים ושירותים מקצועיים, ניתן לראות שיעור גבוה יותר של עובדים מרחוק באופן מלא לעומת ייצור, קמעונאות או אירוח.
גם אנשי מקצוע בכירים נוטים לקבל יותר אפשרויות לעבודה מרחוק מלאה.
במבט קדימה, המדיניות בנוגע לעבודה מרחוק באופן מלא, עבור רוב העובדים, צפויה להתייצב ולא לעלות או לרדת באופן דרמטי.
מודל העבודה ההיברידי מבוסס במידה רבה כפתרון לטווח ארוך עבור ארגונים רבים.
חברות משקיעות בהתאמת משרדים למטרות שיתוף פעולה ובשיפור לוחות זמנים היברידיים, דבר המצביע על מחויבות לשילוב של עבודה פנים אל פנים עם עבודה מרחוק.
עוד עולה ממחקרי שוק, כי בעוד שמעבר המוני למודלים של עבודה מרחוק באופן מלא עבור כל העובדים אינו סביר, חברות ימשיכו להציע אפשרויות לעבודה מרחוק באופן מלא לטלנטים שמתעקשים על כך ושהחברה זקוקה להם בהיבט האסטרטגי.
זה נכון במיוחד עבור תפקידים מיוחדים או בעת גישה למאגרי כישרונות מעבר לאזור הגיאוגרפי המיידי של הארגון.
אשר להעדפת העובדים לעומת חובת מעסיק: מהסקרים עולה, כי חלק ניכר מהעובדים לדוגמה, כ-36% מהעובדים בחלק מהסקרים, מעדיפים הסדר עבודה מרחוק באופן מלא.
עם זאת, סנטימנט המעסיקים, המונע על ידי חששות בנוגע לפגיעה בשיתופי הפעולה, תרבות ארגונית ופיקוח ניהולי, מעדיף לעיתים קרובות מצב בו תהיה לפחות נוכחות מסוימת במשרד.
ארגונים ממשיכים לשקול את החיסכון בעלויות, הנובע מהפחתת שטח המשרד, מול היתרונות הנתפסים של שיתוף פעולה פנים אל פנים ובניית תרבות ארגונית. הערכה מתמשכת זו תכתיב את היקף ההטבות לעבודה מרחוק באופן מלא.
בשורה התחתונה, אין ספק שהעבודה מרחוק תמשיך להוות גורם מרכזי בארגונים, אבל הגישה השלטת בארגונים, במדינות המערב, היא מודל העודה ההיברידי.
תפקידים שמבוצעים מרחוק באופן מלא, וגם חברות שפועלות מרחוק באופן מלא, קיימים אמנם וסביר להניח שהם יצמחו בתחומי נישה, אבל נראה כי השאיפה של רוב המעסיקים היא, לא להגדיל את מספר העובדים שלהם שעובדים מהבית באופן מלא, ולהשאיר את פלח השוק הזה ברמתו הנוכחית.