מגמה עולמית מדאיגה לגבי מידת שביעות הרצון של העובדים ומידת המחוברות שלהם בשנים 2024-2025, עולה מסקירה של נתונים סטטיסטיים ממחקרי שוק שונים.
ממחקרי שוק של חברות מחקרי השוק גאלופ ו-במבו-HR שעוקבות אחר מדדים אלה במשך כעשור או יותר עולה, כי רצון העובדים הגיעה לשפל היסטורי.
הסקרים האחרונים של גאלופ ובמבוHR מראים ירידה משמעותית במדדים המרכזיים של מקומות העבודה.
שביעות רצון ומעורבות עובדים – נתונים גלובליים לשנים 2024-2025:
מדו"ח מצב מקום העבודה הגלובלי של גאלופ לשנת 2024 עולה, כי מעורבות העובדים העולמית ירדה מכ-23 אחוז ב-2023 לכ-21 אחוז ב-2024.
עוד עולה מהסקר, כי ירידה זו היא הירידה שנייה ב-12 השנים האחרונות. באופן דומה, גם רווחת העובדים העולמית ירדה ב-2024, זו השנה השנייה ברציפות.
גאלופ מגדירה עובד כ'מעורב' את מי שמעורב במשימותיו, נלהב ומחויב לעבודתו ולמקום העבודה שלו.
כאשר אחוז גדול מהעובדים אינם מעורבים, הדבר משפיע ישירות על הפרודוקטיביות, החדשנות והביצועים העסקיים הכוללים.
החוקרים של חברת המחקרים גאלופ מעריכים כי בשנת 2024 לבדה, חוסר מעורבות זה עלה לכלכלה העולמית כ-438 מיליארד דולר באובדן פרודוקטיביות.
עוד עולה מהסקר של גאלופ, כי הירידה אינה אחידה בכל שכבות ודרגי העובדים והמנהלים.
במידת המעורבות של המנהלים חלה ירידה חדה יותר מאשר בקרב העובדים, כאשר מידת המעורבות בקרב מנהלים צעירים ובקרב נשים מנהלות, ירדה באופן דרמטי ביותר.
הדבר מיוחס בעיקר למנהלים שנמצאים בין הפטיש לסדן: בין סדרי העדיפויות החדשים של ההנהלה לבין דרישות העובדים לגמישות.
הבסיס לשפל ההיסטורי בשביעות הרצון של העובדים:
הטענה על שפל היסטורי בשביעות רצון העובדים נתמכת על ידי מגמות נתונים ארוכות טווח.
לדוגמה, מחקר של גאלופ מראה, כי מידת מעורבות העובדים בארה"ב בשנת 2024 הגיעה לרמתה הנמוכה ביותר מזה עשור, כאשר רק כ-31% מהעובדים בארה"ב היו מעורבים.
נתון זה תואם לשפל שנראה בשוקי העבודה בפעם האחרונה בשנת 2014.
בהיבט של מידת המעורבות הכלל עולמית, הירידה לכ-21% מייצגת היפוך משמעותי של מגמת עלייה בת עשור שהגיעה לשיאה בשנת 2020. זה מצביע על דפוס מדאיג של ניתוק עובדים מהארגונים שלהם.
מחקרים אחרים מאשרים מגמה זו. נתונים ממדד שביעות הרצון של העובדים של חברת המחקרים במבו-HR מראים ששביעות רצון העובדים הגיעה לשפל חדש של ארבע שנים ברבעון השני של 2024.
דו"חות אלה מדגישים גם רמות סטרס הולכות וגוברות בקרב עובדים, כאשר מספר משמעותי של עובדים מדווחים על סטרס יומיומי.
גורמים כמו היעדר ציפיות ברורות, הזדמנויות מוגבלות להתפתחות מקצועית ותחושת חוסר הערכה מצד מנהלים, הם התורמים העיקריים לחוסר שביעות הרצון הנרחב הזה.
למצב הכלכלה יש אמנם תפקיד במצב זה, אבל הנתונים מצביעים באופן עקבי על בעיה מרכזית של ניהול לקוי ופער בין מה שעובדים צריכים למה שהמעסיקים והמנהלים מספקים.
