סגירת הקרן לנפגעי השואה תהיה מכה לחברות כוח האדם

סגירת הקרן לנפגעי השואה תהיה מכה לחברות כוח האדם

מחר תדון הכנסת בעתידה של הקרן לרווחת נפגעי השואה, המממנת גם שעות טיפול סיעודי לניצולים באמצעות חברות כוח אדם

שיתוף
הקרן לנפגעי השואה

הקרן לנפגעי השואה

מחר יתקיים דיון מיוחד בכנסת, אודות הכספים שאוזלים לקרן לרווחת נפגעי השואה. חברת הכנסת ליה שמטוב הצעה לסגור את הקרן, ולהעביר כסף ישירות לחשבונות הניצולים והפליטים באמצעות הרשות לזכויות ניצולי השואה. ההצעה לסגור את הקרן נובעת בעיקר מהטענה שבכיריה נהנים ממשכורות שמנות (כ-2.5 מיליון שקלים בשנה). כבר בעת זו ביטלה הקרן מימון טיפולים רפואיים לקשישים.
עצם השמועה על אפשרות לסגירת הקרן ושינוי שיטת התשלום לקשישים, תגרום לרעידת אדמה בחברות כוח האדם, המעסיקות את המטפלים הסיעודיים. שינוי תוכנית היעדים שלהן.
איך זה עובד כיום?
הקרן מסייעת לקשישים ניצולי שואה בתחומים רבים ומממנת להם גם 50 שעות של סיוע סיעודי, בכפוף לתנאים מסוימים. את הכסף הזה מעבירה כיום הקרן ישירות לחברות כוח האדם, המעסיקה את המטפלים ומשלמת להם שכר מינימום לשעה. את ההפרש בין הסכום שהועבר אליה, לבין בשכר ועלות השכר של העסקת העובד, משלשלת החברה לכיסה.

הפרס הגדול

כשמנהלי חברות כוח האדם מקבלים הזמנת טיפול סיעודי בקשיש במסגרת הקרן לניצולי השואה, מבחינתה מדובר בגביע הזהב. בעוד גמלה מטעם הביטוח הלאומי מזכה אותן בסכום נאה, שעות של הקרן לניצולי שואה נאה בהרבה יותר.
יחד עם זאת, מובן שלא צד אחד למתרס. הקרן לניצולי השואה, וגם לא הרשות לזכויות ניצולי השואה, כמו המוסד לביטוח לאומי, אינם מסוגלים לעסוק בעול העסקת עובדים. עובדי הסיעוד, בעלי נשמה רחבה, לרוב נמנים עם האוכלוסיות החלשות בחברה ולעתים בעצמם זקוקים לסיוע ולתשומת לב מרבית. שימור עובדים מתחום הסיעוד היא עבודה קשה, המצריכה השקעה והתמדה, ואחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות שיבוץ מטפל במקרה  של הקרן לניצולי השואה, כלומר שעות מרובות המאפשרות למטפל להשתכר במשכורת סבירה.
רכזות הסיעוד, שהן רכזות כוח אדם לכל דבר ועניין, נמדדות על גיוס מטפלים החל מגיוס עובדים, מילוי טפסים שונים של העובד, דרך ניהול ושימור העובד, דיווח שעות עבודתו, ועד ריכוז כל נתוני השכר בסוף החודש.  
במסגרת ניסוי שיזמה הכנסת לפני קרוב לשנתיים, נבדקה האפשרות להעביר את כספי גמלת הסיעוד מהביטוח הלאומי ישירות למטופלים. העניין זכה לאהדה ציבורית, מאחר שחברות כוח אדם וסיעוד הן קודם כל מושא אהוב לשנאה. כמובן שהכנסת ירדה מכל העניין. בני המשפחה אינם יכולים להיות המעסיקים הישירים, המוסד לביטוח לאומי אינו יכול להיות המעסיק הישיר, וגם לא הקרן או הרשות לזכויות ניצולי השואה.
גם אם מדובר ברווחים גדולים שהחברות גורפות לעצמן על חשבון שכר המינימום של עובדי הסיעוד – טלטלה בעולם הסיעוד לא תטיב עם העובדים החלשים, ובוודאי לא לקשישים עצמם.
אם יש בעיות של משכורות שמנות לעובדי הקרן לניצולי השואה – יש לטפל בהן נקודתית. סגירה של המוסד הוותיק הזה יוליד בעיות חדשות

סדנת ניהול זמן

אין תגובות

השאר תגובה