שיתוף

המגמה הכלל עולמית להגברת הגיוון במקומות העבודה, יצרה אמנם מודעות מסויימת לנושא האפליה כנגד עובדים ומועמדים.

ועדיין, בתי הדין לעבודה מקבלים לא מעט תביעות על רקע אפליה. ומעסיקים משלמים פיצויים שיכולים להגיע לעשרות אלפחי שקלים.

חשוב להדגיש, כי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על מעסיק להפלות עובדים וגם מועמדים בקבלה לעבודה.

האיסור הוא להפלות עובדים ומועמדים בגלל מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, טיפולי פוריות שהם עוברים, היריון – של העובדת או של אשת העובד – או בגלל היותם הורים לילדים. כמו כן ואסור להפלות עובדים ומועמדים בגלל גיל, גזע, דת, לאום, ארץ מוצא ועוד.

האיסור על אפליה מתבטא לא באיסור להפלות מועמד בעת הגיוס עצמו לתפקיד. הוא מתבטא גם בכך שאסור לשאול בעת ריאיון העבודה שאלות בנושאים בהם אסור להפלות (למשל, אסור לשאול מועמד על גילו, אסור לשאול מועמדת אם היא מתכוונת להיכנס להיריון במהלך השנה הקרובה וכו).

האפליה מקבלת ביטוי גם בשאלונים שהמועמדים מתבקשים למלא בעת הגשת הצעת העבודה. גם כאן אסור לשאול (בטופס) מהי שנת הלידה של המועמד או מה גילו, אסור לשאול אם יש לו (או לה) ילדים וכו.   

ואפליה יכולה לקבל ביטוי גם במודעות הדרושים שהחברה מפרסמת, או בכל פרסום של החברה לגבי חיפוש עובדים, לרבות ברשתות החברתיות.

הנה שלוש דוגמאות למעסיקים שנאלצו לשלם פיצויים בסכומים של עשרות אלפי שקלים ואף יותר, משום שהפלו עובדים ומועמדים.

1 בנק גדול שנקט אפליה אסורה כנגד עובדת בעת היריון נאלץ לשלם לה פיצוי של 45 אלף שקלים. בית הדין לעבודה קבע, כי הבנק הפר את חוק עבודת נשים ברגע שהודיע לה על פיטוריה בתום התקופה המוגנת על פי חוק עבודת נשים (עם חזרתה מחופשת לידה).

2 במקרה אחר, עובדת שהועסקה על ידי מעסיק מסויים במשך שנים רבות ופוטרה בהיותה בעת שהיתה בת 57, הגישה תביעה לתשלום פיצוי בגין פיטורים מחמת גיל, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

בית הדין פסק כי המעסיק יפצה אותה בסכום כולל של כ-209 אלף שקלים. הפיצוי מתחלק בין הסעיפים הבאים: פיצוי של 10 משכורות בניכוי דמי אבטלה בגין נזק ממוני בסכום של 119 אלף שקל, ובנוסף, פיצוי של 50 אלף שקל בגין נזק לא ממוני.

כ-40 אלף שקלים נוספים פסק בית הדין כי המעסיק ישלם לעובדת כפיצוי עבור פגמים בשימוע.

3 במקרה שלישי פסק בית הדין לעבודה כי המעסיק יפצה עובד שלא התקבל לעבודה רק משום היותו ערבי. על פי פסק הדין, המעסיק חוייב לפצות את העובד בסכום של 30 אלף שקל, בשל אפליה על רקע לאום.

בשיחה שקיימנו עם עו"ד קובי חתן, מומחה לדיני עבודה הוא אמר, כי "גיוס עובדים הוא תהליך שבו מעסיק נתקל מדי יום בחיי העבודה. אף שזהו הליך שמעסיקים מבצעים בתדירות גבוהה, מגיעים אל פתחם של בתי הדין לעבודה מאות הליכים משפטיים מדי שנה, שנובעים מטעויות שמעסיקים מבצעים בתהליך הגיוס לעבודה".

לדבריו, "חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה וחוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מקימים חובות על מעסיק, שלא להפלות עובדים על רקע מספר קריטריונים".

פרט לפיצוי הכספי שמעסיקים נאלצים לשלם לתובעים, ושעלולים להגיע למאות אלפי שקלים, בחלק מהמקרים המעסיק עלול למצוא עצמו גם מואשם בעבירה פלילית.

אירועים מקצועיים למנהלי משאבי אנוש

אין תגובות

השאר תגובה