מקסימום מידע על חוק שכר מינימום

מקסימום מידע על חוק שכר מינימום

כל מה שצריך לדעת על עדכון שכר המינימום במשק: חוק, אכיפה, חישוב השכר ועוד

שיתוף
שכר המינימום

שכר המינימום

ביום 1.10.2012 עלה שכר המינימום מסך של 4,100 ₪ לסך של 4,300 ₪. כולם, כך אני מקווה, זכרו לעדכן את לוחות המודעות שבמקומות העבודה והחליפו את המודעה הקיימת במודעה עם התעריפים החדשים. מי שלא עשה כן מוזמן ללחוץ כאן, להדפיס ולתלות, ולאחר מכן לקחת כמה דקות על מנת לקרוא רשימה זו בה אסקור בקצרה את הוראותיו החשובות של חוק זה.

חוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987

בבסיס החוק עומדת תכלית סוציאלית ברורה ורצון להגן על השכבות החלשות בחברה. מטרות החוק הינן להבטיח רמת חיים מינימלית לכל עובד ולצמצם את ממדי העוני בישראל.

סעיף 1 לחוק קובע את שיעורו של שכר המינימום לעובד במשכורת, דהיינו ששכרו משתלם על בסיס חודשי, במשרה מלאה. כאמור, כעת – 4,300 ₪. שכר המינימום היומי, מוסיף הסעיף וקובע, הינו החלק ה- 25 של סכום זה כאשר מדובר בעובד המועסק 6 ימים בשבוע, דהיינו כעת 172 ₪, והחלק ה- 2/3 21 כאשר ההעסקה היא של 5 ימים בשבוע, כעת 198.52 ₪. אשר לשכר המינימום לשעה הרי לחישובו יש לחלק את השכר החודשי ב- 186, ולפיכך החל מחודש זה, אין להעסיק עובד על בסיס שעתי הנמוך מ- 23.12 ₪.

שיעורי השכר כאמור הינם שיעורי השכר להם זכאי עובד בגיר. תקנות שכר מינימום (נוער וחניכים) קובעות, כי קטינים זכאים לשכר מינימום בשיעורים של בין 60% ל- 83% מהסכומים הנ"ל בתלוי בגילו של הקטין.

חישוב השכר לעניין שכר מינימום

מה ניתן לזקוף על חשבון שכר המינימום? האם ניתן להביא בחשבון למשל את רכיב הנסיעות המשולם לעובד? האם מעביד של עובד במשרה מלאה אשר תלוש השכר שלו מורכב כעת משתי שורות האחת – "שכר 4,000 ₪" והשנייה – "תוספת שעות נוספות 300 ₪", מפר את חובתו על פי חוק שכר מינימום?

ובכן התשובות לשאלות אלו מצויות בסעיף 3 לחוק. הסעיף קובע, כי ניתן להביא בחשבון מעבר לשורת השכר אך ורק תוספת יוקר ותוספת קבועה שאינה אחת מאלו – משפחה, ותק, משמרות, פרמיות למיניהן, משכורת 13, מענקים או החזרי הוצאות.

אם כך התשובה לשאלה שבדוגמא אותה הבאתי לעיל, היא שאכן מדובר במעסיק המפר את חובתו לשלם שכר מינימום.

שכר מינימום – לא תמיד פשוט…

לכאורה, מה יכול להיות פשוט יותר מן החובה לשלם לעובד שכר מינימום? בפועל, ישנן לא מעט סוגיות רלבנטיות, חלקן היו נשוא דיונים משפטיים סבוכים.

כך למשל פסקי דין רבים עוסקים בחובה לשלם שכר מינימום למלצרים אל נוכח מציאות בה מעבידים טענו, כי את שכרם מקבלים הללו בדרך של תשלומי תשר (טיפ). ההלכה שהתגבשה בסופו של דבר הינה, כי כאשר מדובר בתשלומי טיפ אשר שולמו במישרין מן הלקוח למלצר, מבלי שעברו דרך קופת המעסיק ומבלי שנרשמו בספריו, הרי המעסיק מנוע מזקיפתם על חשבון שכר המינימום. לא מעט מלצרים זכו בדרך זו בתביעות בהן לאחר שנים של עבודה על בסיס טיפ בלבד שולם להם שכר מינימום מלא בגין כל תקופת העבודה.

סוגיה אחרת הינה – עמלות. לבתי הדין לעבודה הגיעו לא מעט מקרים של התחשבנות בין עובדים למעבידים, כאשר הסדר השכר הינו של עמלות – אחוזים מן המכירות, רווחים וכו'. בהקשר של שכר מינימום נפסק, כי בחודש בו סכום העמלות נופל משכר המינימום חייב המעביד להשלים את החסר ואולם הוא רשאי ליצור מנגנון של התחשבנות עם חודשים בהם סכומי העמלות גבוהים יותר.

אלו דוגמאות לקשיים שעשויים להתעורר על רקע הוראותיו של חוק שכר מינימום.

ואכיפה מינהלית כבר הזכרנו?

נסיים רשימה זו בתזכורת – חוק שכר מינימום הינו אחד מן החוקים העיקריים אשר נאכפים כעת על ידי החוק להגברת אכיפה של דיני עבודה. הפרה של החובה לתלות מודעה על פי חוק שכר מינימום נאכפת באמצעות עיצום כספית של 5,000 ₪ ואילו הפרה של החובה לשלם שכר מינימום עשויה להסתיים בעיצום כספי של 35,000 ₪ ביחס לכל עובד שקיבל פחות מן הסכום הקבוע בחוק.

 

*כותב המאמר הנו עורך הדין המתמחה בדיני עבודה. לפנייה לעודד ניתן למלא את הפרטים הבאים:

[adrotate banner="71"]

 

אין תגובות

השאר תגובה