אנחנו בעמדת כוח, אדם

אנחנו בעמדת כוח, אדם

יש מי שלא רואה מועמדים ממטר ויש שמאמינים במועמד מסוים מתוך תחושת בטן ואינטואיציה. מירית ולנסי-נקש שואלת איפה אתם

שיתוף
תפקיד מנהל כוח אדם

עמדת כוח, אדם

(מאת: מירית ולנסי-נקש*)

איזה מין תפקיד זה מנהל משאבי אנוש? מה באמת עושה את ההבדל, משנה דרך משפיע ונוגע, מעבר לחובות התפקיד הברורות והידועות?

יש משהו בעולם הזה שרק אם אתה, מנהל משאבי אנוש, אוהב אדם ומאמין ביכולות תוכל לממש את השינוי ולייצר מציאות חדשה, מסלולי קריירה וחיים של אנשים.

אתה יכול לאפשר לאנשים לממש את הטמון בהם. וזה משהו מאוד גדול. ממש גדול.  

בחרתי להביא דוגמה מעולם הגיוס, יש בה הרבה טכניקה וכל מנהל משאבי אנוש חווה את אותו תהליך.

אמונה עיוורת

בצינור העבודה הידוע, ברגע שאושר התקן ופרופיל הגיוס נכתב יחד עם המנהל המגייס/המקצועי, בדרך כלל אנו אלה שמכירים את הארגון טוב יותר ורואים את התמונה הרחבה, אנו מכירים את ה DNA, המהות והחומר האנושי. בתהליך הזה לדוגמה, אפשר שתוביל ואפשר שתהיה מובל.

האם קורה לך שאתה מאוד מאמין במועמד?

לפני לא מעט שנים נדרשתי לגייס עוזר/ת מנכ"ל, משרה לא בכירה אבל מאוד חשובה לשקט והמשך עבודה שוטפת שלנו. הגיעו מועמדים שענו על הפרופיל בין אם במדויק ובין אם פחות. ואז היא הגיעה. ראו את זה בדמותה, באישיותה, עם כל הכישורים הנדרשים. ידעתי שאת התפקיד הזה היא מבצעת חלק בלי בעיות. מה גם שלא היה לי ספק שאגרוף מחמאות מהמנכ"ל על הברכה שהבאתי לו.

יחד עם זאת, ראיתי פה רעב למשהו אחר. ראיתי בחורה מדהימה עם יכולות ש"נתקעה" במסלול מסויים ולא הצליחה לפרוץ את המעגל שלה. היא לא אמרה דבר כמובן כי מאוד רצתה את התפקיד אבל משהו בי זרק לה שאלה – "מעניין אותך עולם השיווק? ניסית פעם להיות מרקום? ואז ראיתי את העיניים שלה, ראיתי שנתתי לה לרגע לגעת בשמיים. אמרתי לה שאעמוד איתה בקשר, ליוויתי אותה ונכנסתי לחדרו של המנכ"ל.

הכרתי אותו. ידעתי מה הוא צריך, מה הוא לא יודע שהוא צריך ומהו הוא לא צריך אפילו שהוא אומר שהוא צריך. מיותר לציין שגם חששתי ממנו.

ישבתי איתו, הסברתי לו מה הוא יקבל מהמועמדת כמו שהיא ומה הוא והארגון יכולים לקבל ממנה אם נרחיב את המשרה למאתגרת יותר עבורה. את הצרכים של הארגון הכרתי וידעתי כמובן. זה התאים בול.

שכנעתי אותו. למחרת הוא פגש אותה והייתה לנו אהבה ממט ראשון. היא הייתה מדהימה, הייתה 3 שנים בתפקיד, פיתחה מדהים את התחום וגדלה לארגון אחר. היא בכירה יותר ומצליחה בתחומה .

היא קיבלה הזדמנות. הגיע לה, מאוד מוכשרת ועבדה קשה על מנת להוכיח ולהצליח. אבל היא קיבלה הזדמנות. לא היה לה סיכוי להגיש מועמדות למשרות מסוג זה.

לא רואים ממטר

יש לא מעט סוגים של מנהלי משאבי אנוש. האולטימטיביים ביותר הם אלו המעזים, עובדים עם כל הגוף והנשמה, לוקחי סיכון מתוך אמונה שזה יכול מאוד להצליח, אלה שירוצו עם האנשים בשטח, יחשבו מה עשיתי היום בשביל הארגון והעובדים בו והאם הייתי צריך לעשות זאת אחרת. הסוג השני הוא המנהל האדמיניסטרטיבי, כזה שעסוק בטפסים, בנהלים, לא שוכח לוודא תאריך יעד הגשת הטופס וכמה ימי חופשה נותרו לצבירה, לא מרים את הראש להסתכל דרך עיניהם של העובדים. השולחן שלו בד"כ מלא בקלסרים, מדקלם תהליכים, ביומן פגישות רבות. אדמיניסטרטור מוכשר. אבל הנשמה לא שם. לא באנשים ולא בסביבה. ובטח לא בשינוי.

לא מעט פעמים אני נתקלת בשיחות רבות בין אם באימונים, בין אם בעבודתי כמנהלת משאבי אנוש ובין אם כאמא בגינה עם הילדים, אנשים מספרים שהגישו מועמדות לתפקיד מסויים (בד"כ דרג ביניים, כלומר עבורנו הסיכון לא מאוד גבוה) ולא רואים אותם ממטר. לא רואים את הרעב, לא קולטים את התשוקה, את המוטיבציה לעשות את האקסטרה רק אם יאמינו בי, אז מה אם לא התנסתה בתהליכים גלובליים?

מישהו צריך לפתוח את זה. באמת כמה זמן יקח ללמוד? אם פגשת באישיות מבריקה, מוכשרת ורעבה? אז מה אם הוא בוגר מכללה ולא אוניברסיטה? מה זה אומר בכלל? אז מה אם עבדת מול מגזר פרטי ולא עסקי? אם יש חומר נפלא מולך ותוכנית הכשרה טובה (וזה כבר למאמר אחר כי גם זה ביכולתנו לממש), קח את הסיכון, תחשב אותו קודם אבל לך האמונה שלך ביכולת האחר (אגב חשוב מאוד- הרבה פעמים האמונה לא קיימת שם. אבל ברגע שפגשת את המועמד/ת אל תתעלם, אל תחזור ל"קריטריוני חיפוש"), תאפשר לאנשים שפגשת בדרך את המסלול ששם זה יקרה , צור לאנשים שלך מציאות חדשה. תן להם אפשרות להצליח יותר.

מנהל משאבי אנוש זוהי פוזיציה קסומה, אתה יכול לחולל מהפכות, ואתה יכול שלא. אתה יכול לגרום לאנשים לרוץ לעבודה ולגעת בשמיים – ואפשר שלא.  אתה יכול להריץ  את החברה קדימה אם אתה מעורר במנהלים את השינוי – ואפשר שלא.

מי אתם?

*הכותבת הינה מנהלת משאבי אנוש בחברת איזי פורקס טכנולוגיות.

כנס מיזוגים ורכישות בהיבט המשאב האנושי

11 תגובות

  1. כדי להבין מנקודת מבט מעט יותר מדעית את התיזה שלך אני ממליץ בחום על ספרו של מלקולם גלאדוול – BLINK, או בתרגום העברי "כהרף עין".
    זה יעשה לך סדר על למה ואיך הדברים קורים באותן שניות של תחושת בטן בתחילת ראיון

  2. כתבה מדהימה. הלוואי שלכל מנהלי משאבי האנוש הייתה השקפה דומה, ארגונים רבים היו נראים אחרת.
    טוב לדעת שיש כאלו שרואים אותנו כעובדים ולא כמספרים.
    ישר כח.  

  3. כתבה מצויינת!
    מדהים כמה שזה נכון.
    תפקיד מנהלת משאבי אנוש הוא תפקיד כל כך חשוב, אבל בלי נשמה, הוא יכול להיות תפקיד כל כך הרסני.
    תודה לך שאת רואה את האנשים ולא רק את התפקיד אותו הם ממלאים.
    המשיכי כך!!

  4. שמח שישנם עוד מנהלי משאבי אנוש שרואים אנשים כבני אדם ומאמינים בהם וביכולות שלהם ולא רק רואים את הקורות חיים כדף המעיד על סך היכולות של העובד הפוטנציאלי.
    כל הכבוד על החשיבה מחוץ לקופסה, האמונה והאהבה למקצוע.

    יישר כח.

    יונתן

  5. כתבה מצויינת, ישרי כח!
    מנהלי משאבי אנוש יכולים להרוויח כל כך הרבה אם היו רואים את הדברים כמוך.

  6. אהבתי מאוד את הגישה הנכונה. זה תפקידו האמיתי של מנהל משאבי אנוש. לצערנו לא כולם לוקחים, לרוב לוקחות את התפקיד ברצינות הראוייה. החוכמה היא ליצור קשר עם האדם שמולך, להוציא ממנו את התכונות הטובות ואז יש לך יכולת הרבה יותר טובה לראות אם הוא מתאים לך לאירגון. הייתי רוצה אותך לארגון שלנו.

  7. אכן. כן ירבו אנשים כמוך שחושבים על הזולת ולא רק על עצמם. לא מכירה אנשים בתפקידים בכירים זהים לשלך שמתנהלים באופן הזה. ישר כוח.

  8. כתבה טובה מאוד – הנשמה היא העיקר.
    המשך עבודה פוריה, מאתגרת ומספקת.

  9. לאאמין במועמד, ללכת איתו ובעדו – מפני שזאת האמת הפנימית שלך … זה אכן קשה, תובעני – אבל בסופו של דבר – מתגמל !
    כל הכבוד !
    ובהצלחה !

השאר תגובה