הנעת עובדים
הנעת עובדים

חקר הנעת העובדים מורכב מתחום תיאורטי ותחום בחינת המתרחש בפועל. הבנת המושג שזורה בהבנת תהליכים נפשיים וחברתיים בשוק העבודה.
הוגה המרקסיזם, קארל מארקס היה הראשון שהתייחס להנעת עובדים. הוא הסיק שהעבודה הינה פעילות תכליתית שערכה תלוי בגורמים המושגים בזכות תוצריה ולא בתוצריה עצמם.
לדוגמא: חברה המייצרת מכונות כביסה איננה מעוניינת בעצם קיומן של המכונות, על כן הערך אינו טמון בייצור המכונות אלא בתשלום עבורן. מכאן שייצור המכונות הינו פעולה תכליתית עבור החברה.
על-פי כך ניתן להתייחס לכל עבודה כאל פעילות תכליתית. והנעת העובדים הינה השכר המהווה את התכלית לפעילות. למעשה, התשורה על הפעילות מנוכרת מהעבודה ואינה מייחסת לה ערך פנימי.
לימים בחנו חוקרים אחרים גורמים נוספים המשפיעים על הנעת עובדים מלבד התשורה הכספית.
שאלת הפיס- הינה ניסוי מחשבתי שנועד להגדיר, האם לעבודה מסוימת יש ערך מוסף מלבד התשורה הכספית עבור העובד: "האם היית ממשיך בעבודתך, אילו היית זוכה בלוטו?". אם התשובה היא "כן" אזי שלעבודה יש ערך מוסף הנבדל מהתשורה הכספית.
משזוהה קיומו של הערך המוסף מלבד השכר, נרקמו שתי שיטות ניהול להנעת עובדים:
הניהול המדעי: גישה רציונלית האומדת את התשורה הכספית של העובד אל מול המאמץ והזמן המושקע בעבודה מסוימת.
יחסי אנוש בניהול: גישה המאמצת גורמים נוספים, על-פיה, הנעת עובדים נכונה כוללת שיפור התייחסות לעובד והענקת תמריצים שאינם נמדדים רק על-פי הזמן והמאמץ בעבודה.
על-פי שתי השיטות הנ"ל, נבעו מספר תכניות להנעת עובדים:
- ניהול באמצעות יעדים – MBO.
- תכניות הכרת הישגי עובדים.
- תכניות שכר משתנה.
- תכניות שכר מבוססות כישורים.
- מעורבות עובדים בהחלטות הארגון.
- הטבות גמישות- אפשרות בחירה לעובד ממגוון הטבות המוצעות לו.
כתבות רלוונטיות בתחום הנעת עובדים:
5 כללים לביצוע שינוי מהותי בתרבות הארגונית
השינויים הרבים שחלים כיום בשוק העבודה, ובראשם המעבר לעבודה מהבית באופן מלא או על פי מודל העבודה ההיברידי, מחייבים שינויים מהותיים בתרבות הארגונית
ממה נובעת הכדאיות לארגונים לקצר את שבוע העבודה ל-4 ימים בלי להפחית שכר
הסוגייה שארגונים רבים מתלבטים בה היא האם מעבר ל-4 ימי עבודה בשבוע הוא הדרך הטובה ביותר להגדיל את הפרודוקטיביות של העובדים ורווחתם, או שיש דרכים יעילות יותר
איך לסייע לעובדים להעלות את רמת הפרודוקטיביות והיעילות
פרודוקטיביות היא אחד ההיבטים החשובים ביותר בניהול העסקי של הארגון; יש לאזן בין המוטיבציה של העובדים והמורל שלהם לבין היעדים והדרכים להשגתם, כדי להשיג פרודוקטיביות גבוהה יותר ויעילות מיטבית
איך, ולמה, להגביר את מוטיבציית העובדים ליצור ערך עבור הלקוחות
סיוע ללקוח להשיג את מטרותיו יכול להתבטא במגוון רחב של יוזמות, החל מהגדלת היקפי ההכנסות של הלקוח וסיוע לו להכנס לשווקים חדשים, ועד סיוע ללקוחות סופיים להשיג דברים שהם שואפים אליהם, לסייע להם לפתור בעיות וכו
5 גורמים שמאפשרים להגביר את מחוברות העובדים לארגון ואת המוטיבציה שלהם
שדרוג השכר וההטבות הם אכן בעלי חשיבות רבה, אבל זה לא מספיק כדי למשוך את העובדים הטובים ביותר לארגון או לשמר אותם
באיזו מידה תלויה צמיחת הארגון בהכשרה מתמדת של העובדים
על מנהל משאבי האנוש למפות, ביחד עם המנהלים המקצועיים, את תוכניות ההכשרה באופן שיענו על הצרכים העסקיים ארוכי הטווח של החברה
איך לאייש ביעילות משרה שהתפנתה או משרה חדשה שנוצרה
יש לסנן בצורה מושכלת וקפדנית מאוד את קורות חיים לפני שמזמנים את המועמדים לראיונות, ולא להזמין מועמדים שהתאמתם לתפקיד אינה טובה מאוד
תרומתה של אסטרטגית חווית עובדים חיובית לתוצאות העסקיות של הארגון
כאשר ארגון נוקט באסטרטגיה של חווית עובדים חיובית לכל אורך חיי העובד, מרגע איתורו ומשיכתו לארגון, דרך גיוסו, קליטתו, שימורו, הכשרתו, קידומו ועד עזיבתו, יש לכך ביטוי ממשי בתוצאות העסקיות
3 היבטים מרכזיים ביצירת חווית עובד חיובית
יש להתמקד בניהול חווית עובדים כדי לשפר את הקשר של העובדים לארגון ואת מותג המעסיק
למה מנהל חייב לדעת מהי העדפת העובדים לגבי החלוקה בין שעות עבודה לחיים אישיים
למה חשוב שמנהל ידע האם העובדים מעדיפים עבודה רצופה בין 9:00 ל-17:00 שבה מופרדים חיי העבודה מהחיים האישיים או מצב שבו שעות העבודה והחיים משולבות זו בזו לסירוגין










