"הצטערתי לשמוע על כוונת המכירה דרך העיתונות, וזאת למרות שמנכ״ל החברה מר מיכאל גולן הבטיח כי החברה רק בודקת את תנאי השוק ובנוסף הבטיח כי לא יעשה שום צעד למכירה לפני שיתוף העובדים וחתימה על ההסכם הקיבוצי", כתבה לפני שעות ספורות בפייסבוק יו״ר ועד עובדי גולן טלקום, הודיה אוהב שלום. "מדובר פה בזלזול חסר תקדים בעובדה שקיימת נציגות עובדים בחברה ולאחר שכבר נמסרה לנו התחייבות מהנהלת החברה שלא לבצע צעדים חד צדדיים במחשכים ללא שיתוף ועד העובדים וההסתדרות הלאומית. התנהלות זאת לא מקובלת. כדאי שיתחילו להבין שגם העובדים לא פראיירים ולא ניתן יד למכירת החברה ללא הסכמתנו ובטח שלא לפני חתימה על הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי העסקתם".

הסכם קיבוצי נחתם לראשונה בין ההסתדרות לבין המגזר החרדי: עמותת מגן הלב נתנה הסכמתה להסתדרות לנהל מו"מ להסכם קיבוצי מקיף שייחתם תוך 6 חודשים. הסדרת תנאי התעסוקה של העובדות תיעשה בדגש על התאמה מלאה לאורחות חייהן החרדיים. 

המתופף היה בדרכו לכותל המערבי, שם היה נוהג להתפלל באופן קבוע. לאחר התפילה היה אמור להופיע באירוע בר מצוה במקום. הנימוק לדחיית התביעה על ידי המוסד לביטוח לאומי היה שהתאונה אירעה לפנות בוקר, הרבה לפני מועד ההופעה, כשמטרת נסיעה זו היתה למעשה לצורך ענייניו האישיים ולא להופעה, שכן התפילה הסתיימה כשעתיים וחצי לפני תחילת ההופעה. ביה"ד הכריע: מדובר בתאונת עבודה. 

התקבלה הצעתו של יו"ר ועדת האתיקה, ח"כ יצחק וקנין, לפיה שלילת שכרו של חבר כנסת תתאפשר בפעם הראשונה רק בהחלטה פה אחד של חברי ועדת האתיקה.

המעסיק לא ידע כי קיימים יחסי עובד-מעביד בינו לבין העובד, ונענה לבקשתו לשלם לו במזומן. מאחר שהמעסיק הינו אדם פרטי ולא תאגיד, ללא עבר פלילי, מדובר בעבירה ראשונה שעבר ובסמוך לאחר ביצועה נמכר העסק והמעסיק מועסק כיום כשכיר ואב ל-3 פעוטות – כל אלה היוו נסיבות מקלות עבור גזר הדין של המעסיק, שחויב בקנס בשל של כ-13 אלף שקל וחתימה על התחייבות בסך כ-87 אלף שקל להימנע מביצוע העבירה לפי חוק הגנת השכר למשך 3 שנים.

מעסיק מחויב על פי החוק לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדו או על ידי ממונה מטעמו אף אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה. לשם כך עליו לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות ולבירור התלונה. בנוסף הוא מחויב לטפל ביעילות במקרה של הטרדה מינית או התנכלות שנודע לו אודותיהם, ולעשות כל שביכולתו כדי למנוע את הישנות המעשים וכדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן עקב ההטרדה או ההתנכלות.

"מינוי מיכל דנא לראש חטיבת משאבי אנוש בבנק לאומי משדר מסר לא טוב לעובדים - לא יכול להיות שאין מתוך 3,000 מהבנק אף אדם ראוי", אמרה מירי רובינו, יו"ר ועד העובדים של לאומי, בעקבות מינויה של מיכל דנא לראש חטיבת משאבי אנוש בבנק לאומי. "אין שום דבר אישי נגד דנא, אך עצם המינוי משדר מסר לא טוב לעובדים. כאילו מתוך כ-3,000 מנהלים הנמצאים בין 10,000 עובדי הבנק, לא ניתן היה למצוא מנהל מתוך לאומי. 

ביה"ד לעבודה: "גם אם התקיימה שיחה שהמעסיק קורא לה שימוע, הרי שהיא נעשתה שלא כנדרש. המעסיק לא הוכיח כי הודיע לעובדת כי בכוונתו לזמנה לשימוע. הוא לא עשה זאת בכתב, ועל כן לא פירט מהם הנימוקים לפיטורים. העובדת לא יכלה להתכונן לשימוע כזה, ובהיעדר חתימה של העובדת על פרוטוקול השימוש שהמעסיק הציג, ברור כי לא קיבלה גם העתק ממנו".

ביה"ד הארצי לעבודה המליץ לארגון העובדים לשקול התוויתם של כללי אתיקה ומנגנוני בקרה שינחו אותו ואת אורגניו בעתיד, במטרה למנוע מראש אפשרות ממשית לניגוד עניינים בוועדת המכרזים. זאת, על מנת לא להותיר את הטיפול בכך להליכים משפטיים לאחר מעשה. "קביעת כללים מעין אלה עשויה לתרום לשיפור ההתנהלות במקום העבודה, לחזק את אמון הציבור בהליך המכרז הפנימי ובארגון העובדים כאחד", ציין ביה"ד. "בעיקר באותם מקומות עבודה שבהם מיוחס לארגון או למי מאורגניו כוח השפעה רב ואשר בהם נדרש שיקום של אמון הציבור בהליך המכרז הפנימי לקידום עובדים.

על רקע גל הטרור: עמותת סיכוי שגרה מכתב בהול לשר הכלכלה, אריה דרעי, כמי שהציג את עצמו כנציגם של 'השקופים', וביקשה ממנו לפעול באופן מיידי "כדי שטפטוף אירועים זה של פיטורי עובדים ערבים לא יהפוך לנחשול של ממש". זאת, באמצעות הבהרה פומבית עבור מעסיקים שחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על מעסיק להפלות בין עובדיו ובכלל זה בפיטורים מחמת לאום, השקפה, או השתייכות מפלגתית. "עובד אשר מבטא עמדה פוליטית כאדם פרטי, וגם אם עמדתו בלתי מקובלת ואף בלתי נסבלת, יכול להיות מפוטר רק אם מדובר בהתבטאות אשר פוגעת באופן ישיר בתפקודו המקצועי, וגם אז יש לערוך הליך משמעתי מסודר, אשר יוביל, או לא, לפיטורין", מזכירה העמותה.