גיבוי לנפגעות הטרדה מינית בעבודה מגיעה היום מכיוונו של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין.
בנייר עמדה שהגיש מטעמו לבג"ץ כחלק מעתירה של נפגעת הטרדה מינית נגד פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, קובע וינשטיין כי נפגעת הטרדה מינית רשאית לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק, בסך 50 אלף שקלים, בגין כל מעשה של הטרדה בנפרד. התובעת תוכל לקבל פיצוי זה כפול מספר המעשים המפורטים בכתב התביעה והוכחו בבית המשפט.
כפי שניתן להבין, עמדתו של היועץ מנוגדת לעמדת בית הדין הארצי. האחרון קבע כי ניתן לפסוק לנפגעת הטרדה מינית רק את סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק, על אף שכתב התביעה כולל סדרת מעשי הטרדה. משמעות החוק למניעת הטרדה מינית לפי בית הדין מנוסחת באופן הבא: "בית הדין לעבודה מוגבל לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק עד התקרה הקבועה בחוק בגין כל מסכת העובדות שהוכחה בהליך שהתנהל בפניו, גם אם זו מחזיקה בתוכה מספר מעשים שונים ונפרדים של הטרדה מינית. זאת, בכפוף לחריג שבו מדובר במקרים המהווים תקיפה מינית חמורה כגון אונס, מעשה סדום, או מעשה מגונה בכוח".
במקרה דנן, על אף שהוכח כי בוצעו במתלוננת ארבעה מעשים מגונים, פסק בית המשפט כי ניתן לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בגין כל המעשים יחד, דהיינו 50 אלף שקל, ולא 200 אלף שקל כפי שהיה נדרש אליבא דווינשטיין.
וינשטיין: "לאור לשון החוק ותכליתו, שלפיהן במעשה של הטרדה מינית טמונה פגיעה בכבודה של הנפגעת, בחירותה ובזכותה לשוויון – הפרשנות הנכונה של הוראת החוק היא שבגין כל מעשה של הטרדה מינית העומד בפני עצמו עומדת הזכות לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק, ולא כפי שנקבע בפסק הדין. אי-הכרה בכך שכל מעשה של הטרדה מינית, העומד לעצמו, מהווה עילה עצמאית לפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק, מחלישה את תכלית החוק, הרואה את הנזק לכבודה וחירותה של נפגעת בגין הטרדה מינית כטבוע בעצם התרחשותה של ההתנהגות המטרידה. פרשנות אחרת תעביר מסר בעייתי כאילו הפגיעה במי שכבודה כבר חולל בעבר היא חלשה ונבלעת בפגיעה הקודמת, וכן תפגע בהרתעה".
למידע נוסף על חובת חוק מניעת הטרדה מינית במקום העבודה – עיקרי החוק למניעת הטרדה מינית.
