האם אלפי שכירים בישראל יקבלו בעתיד מהביטוח הלאומי עשרות מיליוני שקלים שנגבו שלא כדין?
העיתון כלכליסט חשף הבוקר (ב') כי משרד המשפטים וביטוח לאומי מגבשים בשבועיים האחרונים מתווה עקרוני ראשון לבעיית גביית דמי ביטוח מהמעסיקים, על תוספות שכר ששולמו לעובדים.
הדברים עולים מעמדה עקרונית שהגיש היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, לבית המשפט העליון, ומדברים שנאמרו על ידי נציגי הביטוח הלאומי במסגרת הליך משפטי המתנהל בנדון.
ברקע הדברים – תביעה ייצוגית שהגישה ההסתדרות בינואר 2010 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בטענה כי המוסד גובה ממעבידים סכום מעבר לשכרם הבסיסי, אשר אינו מגיע בסופו של דבר לכיסי העובדים.
התשלומים הללו אמורים לשמש להגדלת קצבת העובד ביום שיזדקק לה. למשל, תגמולים שעובדים מקבלים כאשר אינם מסוגלים לעבוד, או במקרים של נכות מעבודה, דמי הריון ולידה, מילואים או אבטלה. דמי הגמלה האלה מחושבים על בסיס ההכנסה שממנה שולמו דמי הביטוח הלאומי בשלושת החודשים שקדמו לאירוע הרלוונטי, היה ומדובר בלידה או בנכות.
על סמך התביעה הייצוגית, העובדים אינם יודעים שזכאותם גדלה, והכספים שאותם העביר המעסיק עוברים לקופה של הביטוח הלאומי.
על פי התביעה, הכסף נגבה ממעסיקיהם ולא מהעובדים. מי שגבה את הכספים הוא מס הכנסה, במסגרת ביקורת ניכויים שנעשית אצל המעסיקים אחת לתקופה. מפקחי רשות המסים זיהו כי המעסיקים לא שילמו את חלקם בדמי ביטוח לאומי על מרכיבי שכר שניתנו לעובדים באופן חד־פעמי.
מהתביעה שהגישה ההסתדרות לפני שנתיים, באמצעות עו"ד יפית מנגל, עולה היקף התופעה המדוברת. אף שהתביעה נוגעת לשנתיים בלבד – 2008 ו־2009 – הרי שעל פי ההסתדרות היקף הפגיעה בציבור השכירים בעשור האחרון עומד על מיליארד שקל.
היועץ המשפטי לממשלה הצטרף לתביעה הייצוגית כמייצג הציבור. כחלק מכך, הוא חשף את התהליכים שמתנהלים כעת מאחורי הקלעים בין משרד המשפטים למוסד, בניהולו של פרופ' שלמה מור-יוסף. המחוזי לא דחה את התביעה הייצוגית, אלא שביטוח לאומי הגיש ערעור לבית המשפט העליון וזה מתברר בימים אלו.
"האחריות – על רשות המסים"
"אנחנו לא שינינו כלום בהתנהלות בעקבות ההליך", הבהיר עו"ד אהרון מיכאלי המייצג את ביטוח לאומי בבית המשפט. "הצבענו בפני משרד המשפטים על כך שקיימת בעיה כללית שמתחילה ברשות המסים. הבעיה הזו היא מערכתית ומצריכה פתרון חקיקתי. משרד המשפטים בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי מבקש לגבש הסדר שיש לו שני שלבים: ראשית, צריך לפתור את הבעיה השוטפת על ידי צמצום פגיעה בעובדים ביחס לתיקים קיימים. שנית, יש ליצור הסדרה מהותית המקיפה את המערכת כולה ותתחיל ברשות המסים".
בביטוח לאומי טוענים כי האחריות לנושא נמצאת בידי רשות המסים והמעסיק. בתגובה שהגיש לבית המשפט ביטוח לאומי טוען בין היתר כי חוק ביטוח לאומי אינו מקנה לו סמכות לקבוע את ההכנסה הפרטנית ודמי הביטוח לגבי כל עובד של מעסיק מסוים. למעשה, החובה לדווח על כלל ההכנסה של כל עובד ועובד בתלוש המשכורת מוטלת על המעבידים בלבד.
התגובה הרשמית מהמוסד לביטוח לאומי הייתה לקונית יותר, וגרסה ש"כדי שזכויות העובדים לא ייפגעו, שוקד המוסד על גיבוש מתווה לפתרון עם משרד המשפטים".
הביטוח הלאומי דואג לחלשים. אבל מי ידאג למוסד עצמו בדורות הבאים?
