עובד שנפצע יוכל "להתרברב" ב-160,598 ש"ח שנפסקו לו

עובד שנפצע יוכל "להתרברב" ב-160,598 ש"ח שנפסקו לו

העובד נפצע והגיש תביעה נזיקית כנגד המעסיק. המעסיק טען "העובד נפצע כי התרברב". בית המשפט פסק לטובת העובד

שיתוף

עובד תחזוקה במפעל דגים נפצע קשה בידו בעת שניסה לפתוח צנצנת. במהלך העבודה, בבואו לפתוח את הצנצנת, זו התנפצה בידו והוא הובהל לבית חולים שם אושפז לשלושה ימים שבהם אף עבר ניתוח. הפציעה הותירה צלקות וכאבים קשים בידו של העובד.

לאחר הפציעה פנה העובד למוסד לביטוח לאומי על מנת שזה יכיר במקרה שלו כתאונת עבודה ואכן ביטוח לאומי הכיר בעובד כנפגע תאונת עבודה. במקביל, העובד הגיש לבית משפט השלום בחיפה תביעה נזיקית כנגד המפעל וחברת הביטוח שלו.

בתביעתו טען העובד (שתפקידו היה לטפל במזגנים ובחדרי הקירור במפעל ולא להתעסק עם צנצנות הדגים ופרות הים) כי מנהל במפעל קרא לו וביקש ממנו לעזור לו בפתיחת הצנצנת. היות שהוא לא עסק במשימה זו ולא תודרך לכך, הוא לא ידע כיצד עליו לפעול ולכן קרתה התאונה הקשה.

הנהלת המפעל הכחישה מכל וכל את גרסת העובד. מההנהלה נטען כי העובד אכן התבקש על ידי מנהל עבודה לפתוח את הצנצנת אך העובד הפעיל כוח רב על מנת להתרברב בפני חבריו וזאת במקום לפתוח את הצנצנת בשיטות קלות יותר (כגון חימום הצנצנת במים).

בית משפט השלום קבע: ראוותנות לא מסירה אחריות
בית משפט השלום בחיפה דחה את גרסת המפעל לפיה אין ההנהלה אחראית לתאונה היות שהעובד התרברב והתרשל. בית המשפט קבע שהמעסיק, שחייב לדאוג לשלומו ובטחונו של העובד, הוא זה שהתרשל בתפקידו. המפעל התרשל בכך שלא תדרך את העובד בפתיחת צנצנות ושבכלל אפשר לעובד לבצע משימה זו בפעם הראשונה לבדו ללא הנחיה וכמובן ללא הדרכה. היעדר הנחיות ברורות ומסודרות בנושא שיטות לפתיחת צנצנות מאפשר מצב שבו העובד יפעל בצורה שגויה, מה שעלול להוביל לתאונות ופציעות.
בהתייחסו לטענתה של הנהלת המפעל, לפיה העובד נפצע היות שהוא התרברב בפני חבריו ופעל בצורה חסרת אחריות (מה שהוביל לפציעתו הקשה) השופט קבע כי גם אם העובד אכן פעל בצורה ראוותנית וחסרת אחריות – אין בכך כדי להסיר את האחריות מהמעסיק, שלא הזהיר אותו על המסכנות האפשריות ולא עשה מאמצים ראויים למנוע את התקרית.

השופט סבר שיש מקום להטיל על העובד "אשם תורם", אם כי מינימלי, שכן הפעלת הלחץ הרב על הצנצנת תרמה לפגיעה הקשה ולכן יש להטיל על העובד אשם תורם בשיעור של 10% בלבד.

לאחר ניכוי "אשם התורם", השופט אמד את נזקי התובע הכוללים: הפסדי שכר, כאב וסבל, הוצאות טיפול רפואי והפסד תנאים סוציאליים. הנזקים של העובד הוערכו בכ- 206,289 ש"ח. לאחר ניכוי ההחזרים שקיבל העובד מביטוח לאומי כשהוכר כנפגע תאונת עבודה, המפעל וחברת הביטוח חויבו לשלם לעובד פיצוי בגין הנזק שנגרם לו בסך 165,598 ש"ח ועוד 5,000 ש"ח הוצאות משפט.

כנס משאבי אנוש שנתי 2022

אין תגובות

השאר תגובה