מהי העבודה ולא איפה העבודה – זאת השאלה הנכונה

מהי העבודה ולא איפה העבודה – זאת השאלה הנכונה

לפני ששואלים איפה לעבוד, צריך להבין את מהות העבודה, אומרת מומחית אחת. לא משנה איפה עובדים, צריך לקום על הרגליים ולחקור את העולם, אומר מומחה אחר... אז מה נכון עבור הארגון? עבודה מהבית או עבודה במשרד?

שיתוף
עבודה מהבית או עבודה במשרד

"עבודה מהבית מול משרד. איפה כדאי לכם לעבוד?" כך שאלה הכותרת במאמר ב- CNN Moneyשפורסמה לקראת סוף יולי. קאלי רסלר מייסדת שותפה ב-ROWE (ראשי תיבות של: Result Only Work Environment) חושבת שהשאלה שהציגה לורה ונדרקם מ-CNN אינה השאלה הנכונה. השאלה שצריכה להישאל היא "מהי העבודה?"

רק לאחר שענינו על השאלה מהי העבודה? אפשר לקיים את הדיון על איך, איפה ומתי לעשות את העבודה בצורה היעילה ביותר. רסלר, שמן הסתם תומכת בגישת מדידת ביצועים בלבד במקום העבודה, אומרת שמי שלא ב-ROWE נוטה לקבל החלטות שקשורות לשאלה היכן תבוצע העבודה ללא כל התחשבות במהותה של העבודה. רסלר שמעה פעמים רבות הצהרות כמו "אני רוצה לעבוד מהבית כך וכך ימים בשבוע," ושלחצה על אותו אדם לספר לה איך נראות התוצאות שלו, לא היה לו שום מושג.

זהו מצב ששום ארגון אינו מעוניין בו. עובדים אינם יכולים לספק תוצאות אם הם אינם יודעים מה הם. בגישת ROWE הופכים את הסדר. קודם כל שואלים את העובדים מהי העבודה, כך שיוכלו לקבל את ההחלטה הנכונה בנוגע לאיך, מתי והיכן היא תבוצע. מי שמועסקים בתוכנית של בדיקת ביצועים בלבד, יודעים שאם הם אינם נמצאים היכן שהם אמורים להימצא כשהם אמורים להימצא שם, יטפלו בביצועים שלהם על בסיס התוצאות שהם צריכים לספק. איש לא רוצה להגיע למצב הזה ולכן חשוב להגיע להבנה בנוגע לעבודה ולדרך שבה היא אמורה להתבצע. זהו באופן טבעי הצעד הראשון על פי רסלר.

אם אתם, או כל צוות אחר בארגון שאליו אתם שייכים, מוצאים את עצמכם מנהלים שיחות על השאלה מאיפה תבוצע העבודה, רסלר קוראת לכם לעצור. עכשיו. היא מציעה: דברו על מהות העבודה ואז ההחלטות הנכונות על המיקום כבר יגיעו באופן טבעי. שהרי פתרונות לנוכחות עובדים ניתן להפעיל גם אם העובד עובד מהבית, אך המהות היא כי אין צורך בבדיקה של נוכחות אלא בבדיקה של תוצרים ותוצאות, שגם להם יש היום מערכות מדידה, מעקב ובקרה.

הכי חשוב לצאת החוצה – גם מהבית וגם מהמשרד

אם נחזור לכתבה של ונדרקם, שמונה את היתרונות והחסרונות של כל הסדר (פחות זמן על הכבישים לעומת זליגה של העבודה לחיים האישיים כשעובדים בבית; פחות שעות עם המשפחה אבל סביבה מפרה יותר כשעובדים במשרד, וכדומה) נראה שהשאלה פחות פשוטה מהאופן שבה רסלר מציגה אותה. ברור שמשרות שקשורות ברפואה, טיפול, הוראה ותחזוקה אינן יכולות להתבצע מהבית, ואילו עבודות שקשורות לתחום המידע – כן. אבל גם ביניהן יש הרבה אזורים אפורים.

ונדרקם מזכירה את החלטתה של מאריסה מאייר להחזיר את כל עובדי יאהו למשרדים, מהלך שעדיין קשה לקבוע את השפעתו, אך בהצהרות הרווחיות העדכניות של החברה דווח על עלייה מובהקת בהכנסות (אם כי הפדיון פחת מעט). חברת בסט ביי הפסיקה את מדיניות ה-ROWE שלה בהתחלת השנה מיד לאחר הצעד המדובר ביאהו.

על פי אלאן גרגרמן, יועץ עסקי ומחבר הספר The Necessity of Strangers, "הצורך בזרים" שהתראיין אצל ונדרקם, גם שאלת "הבית או המשרד" וגם הנקודה שהעלתה רסלר מחמיצות נקודה חשובה. הוא מציע למעסיקים לעודד אותנו "להרים את הישבנים שלנו ולחקור את העולם שסביבנו." גרגרמן מסביר שאנחנו זקוקים לרעיונות חדשים ואותם לא נשיג גם אם נשב על הישבן במשרד וגם אם נשב על הישבן בבית.

כנס מיזוגים ורכישות בהיבט המשאב האנושי

אין תגובות

השאר תגובה