הצעת חוק חדשה בכנסת: הכרה בנפגעי "פגיעה מינית"

הצעת חוק חדשה בכנסת: הכרה בנפגעי "פגיעה מינית"

הצעת חוק חדשה קוראת למדינה לתת סעד נוסף לנפגעי הטרדה מינית במקום העבודה

שיתוף
תקיפה מינית בעבודה

תקיפה מינית בעבודה

חוקי העבודה מכילים התייחסות לחוק הטרדה מינית במקום העבודה אך עד כה הם לא התייחסו להשלכות מרחיקות הלכת של פגיעה מינית. כעת מונחת בכנסת הצעת חוק להכיר בנפגעי/ות פגיעה מינית כבנפגעי תאונה במקום העבודה. מדובר על הכרה בעובדים שנפגעו מינית בזמן העבודה, תוך כדי העבודה, מטעם העבודה ועקב העבודה.
הצעת החוק אף מתייחסת לעובדים שנפגעו מינית בעקבות משלח ידם או עקב עיסוקם ובמסגרת עיסוקים וכאן טמונה בשורה משמעותית – חוק זה (באם הוא יעבור) יתן מענה גם לעובדים עצמאיים.

פגיעה מינית בעבודה, מה המשמעות האמתית שלה וכיצד היא נבדלת מהטרדה מינית במקום העבודה?

הצעות החוק החדשה שואפת להפריד בין עובדים שנחשפו להטרדה מינית במקום עבודה לבין אלה שנפגעו על רקע מיני במקום העבודה או במסגרת העבודה או המקצוע שלהם. המטרה הינה להגדיר פגיעה מינית כפגיעה נפרדת ועצמאית.

יוזמי החקיקה באים להגן על הערכים המוכרים בזכויות היסוד של האדם: כבוד האדם, פרטיותו, חירותו, שוויון בין המינים וקידום זכויות העובדים בישראל. יוזמי החקיקה נשענים על נקודת המוצא לפיה פגיעה מינית מסבה לעובד נזק שהוא מעבר לפגיעה בכבוד האדם. פגיעה מינית היא מקרה שבו נשללת מהאדם זכותו הבלעדית לגופו ולמיניותו.
מטרת החקיקה הינה לחדד את הזכות האנטומית של האדם/ העובד על גופו וכבודו ולהגן על העובד שנפגע בהיבט זה של הקניית זכויות סוציאליות במקרה של גרימת נזק כתוצאה מהפגיעה המינית. החוק נועד לתת הגנה סוציאלית למי שנפגע/ה מינית במקום העבודה, במסגרת העבודה או התפקיד ובעקבות פגיעה זו, קיים קושי או אי מסוגלות לחזור לחיי שגרה ובכלל לחיי עבודה.

האם פגיעה מינית תחשב לתאונת עבודה?

חוק הביטוח הלאומי מכיר בעובדים אשר נפגעים במסגרת העבודה בשורה ארוכה של תאונות, פגיעות ופציעות במסגרת העבודה. כך לדוגמה, פציעת גב בעת העבודה או בעקבות עבודה שגרתית שמחייבת עבודה פיזית ומעמסה על הגב, נחשבת לפגיעה בעבודה והיא מזכה עובד בגמלה מביטוח לאומי. יוזמי החוק לפגיעת עבודה שואפים להכניס את הסוגיה של פגיעה על רקע מיני כך שהחוק יקבע בצורה מפורשת מיהו נפגע תקיפה מינית ולאיזה סעד הוא זכאי בעקבות פגיעה מהסוג הזה.

אמנם מרבית המקרים של תאונות עבודה ופציעות עבודה מתייחסים לנזקי גוף (פציעות ומחלות) אך ישנם מקרים מסוימים שבהם המוסד לביטוח לאומי מכיר בעובדים שנפגעו ב"תאונות עבודה" שלא הובילו בהכרח לפגיעה פיזית ישירה. יוזמי החוק מקווים כי מדיניות זו תסלול את הדרך לחוק החדש.
בנוסף, יוזמי החוק החדש מבקשים להאריך את תקופת ההתיישנות לעניין פגיעה מינית מ-12 ל36 חודשים. הרקע לכך הוא כאמור הצורך לתת לנפגע פרק זמן ארוך יותר להתמודד נפשית/ רגשית עם המקרה ולאגור כוחות להתמודד עם התהליך המורכב של הגשת תביעה.

גם עצמאיים נפגעים מינית במסגרת עבודתם

הצעת החוק החדשה מאפשרת מענה גם לעובדים עצמאיים שנפגעו מינית. נקודת המוצא היא שלא רק עובדים שכירים נפגעים מינית במקרים של ניצול לרעה מצד מנהלים או בעלי סמכות וכי גם עובד עצמאי יכול להיחשף למצב של פגיעה על רקע מיני בעודו בא במגע עם: לקוחות, ספקים וכיו"ב.
תביעת קצבה על פגיעה מינית – כך יתבצע ההליך בפועל:

במידה ועובד יוכיח כי הוא נפגע על רקע מיני במסגרת העבודה וההטרדה תוכר כתאונת עבודה – העובד יגיש טפסים לביטוח לאומי לצורך קבלת דמי פגיעה לתקופה של 90 ימים בשל אובדן ההשתכרות. גובה הקצבה יקבע בהתאם להכנסת העובד טרם הגיש את התביעה. במקרה שהמוסד לביטוח לאומי דוחה את בקשת העובד להכרה בו כנפגע תאונת עבודה על רקע פגיעה מינית, יהיה העובד רשאי לעתור לבית הדין האזורי לעבודה לצורך ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי. הצעת החוק נוסחה על ידי הקליניקה לקידום זכויות נשים והמכללה למנהל ובסיוע האגף לקידום מעמד האישה בוויצו.

ביום העיון דיני עבודה – חובות המעסיק נרחיב בנושא הטרדה מינית בעבודה ומניעתה. לחצו כאן לפרטים

כנס משאבי אנוש 2020

אין תגובות

השאר תגובה