גיוס פורץ שחקים

גיוס פורץ שחקים

דן כהן, פיזיקאי גרעין וחוקר באוניברסיטה העברית בירושלים יספר בהרצאתו בכנס הגיוס השנתי על גיוס אסטרונאוטים למשימות בחלל ומה ניתן ללמוד מכך על גיוס בעולם ההייטק

שיתוף

בשנת 1962 הכריז נשיא ארה"ב דאז ג'ון קנדי, בנאום בפני האומה, כי עוד לפני תום העשור ארצות הברית תנחית אדם על הירח ותחזירו לכדור הארץ בריא ושלם. מיד לאחר שירד קנדי מהפודיום ניגשו אליו יועציו המהנדסים ואמרו לו כי זה יעד מעניין אך בשנת 1962 לא היתה הטכנולוגיה הנדרשת לכך וגם לא האנשים שיוכלו לבצע את המשימה המהפכנית.

דן כהן, פיזיקאי גרעין וחוקר באוניברסיטה העברית בירושלים, יסביר בהרצאתו על הקווים המשיקים בתהליכי גיוס אסטרונאוטים ותהליכי גיוס עובדים להייטק, בכנס הגיוס השנתי 2016 שיתקיים ב- 30 במאי בכפר המכביה.

במהלך ההרצאה דן יספר על התנאים אשר הובילו את האדם לקצה גבול היכולת שלו במסע אל מחוץ לכדור הארץ. על תהליכי המיון ובחירת האסטרונאוטים הראשונים בדרכם אל הלא נודע, כמו גם בתמורות שעברו בתהליכי הגיוס וההכשרה מאז ועד היום.

מהיכן נובעת ההשוואה בין החלל וההייטק בתחום הגיוס ובכלל?

דן כהן מסביר: "תעשיית החלל היא למעשה הדגל בראש המחנה שמוביל את תעשיית ההייטק. כמעט תמיד מה שהתחיל בחלל מטכנולוגיה דרך מתודות ועד לסטנדרטים יסתיים בהטמעה לשאר התעשיות. אם זה בצבא – תקני הבטיחות שנאס"א הנחילה שולבו בצבא ארה"ב. אם זה מבחינת המדע – גם בתעשיית החלל וגם בהייטק עוסקים במדע פורץ דרך. החלל הוא חזית המדע, כאשר בתוך החזית הזו משולבים תהליכי הגיוס המהווים חזית בפני עצמה. אנחנו מגייסים אנשים למשימה לעיתים בתנאים לא מוגדרים ובאי ודאות וצריך לעמוד במשימה אז גם הגיוס הופך להיות התמקצעות קצה."

מה אפשר לקחת מתהליכי גיוס האסטרונאוטים לתהליכי גיוס בהייטק?

"חשוב לבחון את השינויים בגישה ובתהליכי הגיוס לאורך השנים. עלינו לבחון מה השתנה ולגייס על פי הסטנדרטים הנדרשים כיום. עלינו להגדיר מהן משימות הקצה בגיוס – אותן משימות בהן אנחנו לא יודעים להגדיר מראש את תהליכי העבודה והתוצר.

אם ניקח לדוגמה את מפתח אפליקציית הוויז – אם הוא היה זקוק למפתח שיעבוד איתו, האם היה עליו לבקש ממנהלת הגיוס למצוא מישהו שמבין בתכנות? באלגוריתמיקה? ביצירתיות? בחדשות? בכבישים? וודאי שהיו נדרשות אף מיומנויות נוספות לאותו מפתח – מיומנויות שכמעט בלתי אפשרי להגדירן מראש. זו משימת קצה וצריך לדעת כיצד להיערך ולגייס לה.

יש חשיבות גם להגדרות התפקידים כפי שנעשו בעבר וכיצד הם נעשים כיום. כיצד הגדירו את תפקיד האסטרונאוט בעבר, מה היה הידע והמיומנויות שהיה עליו להביא איתו? אילו מיומנויות נדרשות כיום?! על כל אלו ועוד אשוחח בהרצאתי.

כמו כן, אסטרונאוטים נמצאים תחת מעקב מקצועי, אישיותי ותפקודי אולי יותר מכל מקצוע אחר בשל אופי התפקיד, דבר שתרם רבות ליכולת המעקב והשוואת תהליכי המיון, הגיוס וההכשרה לתוצאות."

מהו הרקע והידע שלך בגיוס אסטרונאוטים?

"חלום הילדות שלי היה להיות אסטרונאוט. זהו חלום שגדל והתבגר יחד איתי, מה שהוביל אותי ללמוד ולהעמיק בתחום. בחיי היום יום שלי אני פיזיקאי גרעין אך תחום החלל בכלל ובפרט חקר ביצועי האנוש בטיסות חוץ ארציות עודנו נשאר נדבך מרכזי בחיי.

כחלק מקידום תחום עניין זה מתחביב לתפקיד, סיימתי בהצלחה את התוכנית ללימודי חלל באוניברסיטת החלל הבין לאומית כנציג סוכנות החלל הישראלית. אני מתנדב בחטיבת מדעי החלל בנוער שוחר מדע ככותב תוכן ומערכי שיעור ומשמש כראש צוות בחירת אתר נחיתת החללית הישראלית הראשונה שתשלח לירח מטעם SpaceIL. בנוסף אני מלווה אסטרונאוטים המבקרים בישראל מטעם סוכנות החלל ומקפיד לאסוף אנקדוטות מגוף ראשון של האנשים שהיו, חוו וחזרו כדי לספר.

לצערי, אין עדיין "צ'ק ליסט" על מנת להיות אסטרונאוט, כך שנותר לי לבחור את מסלול ההכשרה המועדף עלי ולקוות לעלות ברשת ולשמחתי עצם העובדה שאין כזו רשימה מהווה את מהות הגיוס למשימות לא ידועות מטיסה למאדים ועד למפתח אפליקציות." 

סדנת מנהלים בנושא דיני עבודה בצל משבר הקורונה

אין תגובות

השאר תגובה