אלא שבשנים האחרונות התרחבה הטבת הארוחות לכמעט כל החברות במשק. אף שהטבה זו חשובה ביותר, קורה לא אחת ששיעור ניכר מהעובדים לא יכולים להשתמש בה. הסיבה העיקרית לכך היא שהתפריטים אינם מגוונים מספיק כדי להתאים למגוון גדול של העדפות.

לא ליצור אפליה בתחום המזון בארגונים

עובדים שנמצאים בתהליך הרזיה, עובדים שהם אלרגים למזונות מסויימים, עובדים שהם צמחונים, טבעונים, נמנעים מגלוטן או ממלח, ובעלי העדפות נוספות, או פשוט עובדים שמקפידים על אוכל בריא, לא תמיד יכולים למצוא סוגי מזונות שמתאימים להם ונאלצים להביא אוכל מהבית.

פרט לעובדה שמצב זה יוצר אפליה בין עובדים והדרתם מהארוחות, זה גם לא משיג את המטרה שלשמה פועלים מנהלי משאבי אנוש שרוצים להעניק את ההטבה לכלל עובדי החברה.

ככלל, המפתח לאכילה בריאה הוא אכילה מאורגנת ומסודרת לאורך היום. כלומר לאכול על פי תפריט מתוכנן מראש. אלתור וזלילת חטיפים לסתימת הרעב הם בדיוק ההיפך מכך. בהיעדר מזונות המתאימים להם, נאלצים עובדים רבים להסתפק בנשנושים שאינם בריאים וגורמים להם לאכילה מופרזת.

תפריט בריא במהלך יום העבודה

תפריט בריא הוא כזה שמתפרס לאורך היום ולא מתמקד בארוחה אחת גדולה. רוב העובדים מבלים בעבודה שעות רבות וארוכות, לעיתים קרובות את חלק הארי של היום. במהלך היום הם חווים מגוון רחב של חוויות, החל מחוויות מלחיצות, ועד חוויות משמחות. בחלק ממצבים אלה יש עובדים שנוטים לאכול.

בהיעדר אופציות בריאות זמינות (ירקות חתוכים, פירות וכד) הם נוטים לפעמים לבחור באופציות של חטיפים ומוצרים אחרים עתירי סוכר ושומן. לכך מתווספים העוגות, הבורקסים, הקרואסונים, הבייגלה והרוגלך שחברים מביאים מכל מיני סיבות, או שמחולקים בפגישות צוות, פגישות מחלקה וכו.

סוג אחר של אכילה לא בריאה מתרחש כאשר אין במקום העבודה מטבח המצוייד במקרר, מיקרוגל, טוסטר ושאר מכשירים שיכולים להקל מאוד על מי שמעוניין לאכול אוכל בריא.

לתת עדיפות קריטריונים של בריאות

כאן נכנסים לתמונה ספקי המזון לארגון ואופן בחירתם. כדי לאפשר לעובדים להיערך בצורה נכונה ולאכול בריא ובצורה מאוזנת לאורך היום, חשוב מאוד להכניס למכרז של ספקי האוכל, את נושא האוכל הבריא כקריטריון בסיס שהוא לא פחות חשוב מקריטריון המחיר.

לא אחת קורה שארגון מעדיף ספק מזון שמציע את המחירים הנמוכים ביותר, אף על פי שהמזון שהוא מספק מכיל כמויות גדולות מדי של שומן, הוא לא מספיק מגוון ואין בו אופציות לעובדים בעלי העדפות מיוחדות (כאמור, דיאטה, צמחוני, טבעוני, דל מלח, בלי גלוטן וכו), על פני ספק שהמחירים שלו אולי מעט גבוהים יותר אבל הוא כן מספק מזון שעונה על כל הצרכים הללו. ברגע שיש העדפה כזאת, ההטבה כולה פספסה את מטרתה.

מספיק ש-10% מהעובדים יאלצו להביא איתם אוכל מהבית, כדי שההשקעה בהטבה הזאת תרד לטימיון. מה גם שבארגונים רבים כיום, יותר ממחצית מהעובדים מעוניינים באוכל בעל מאפיינים שלא מתאימים למכנה המשותף הנמוך ביותר. כלומר, יותר מ-50% מהעובדים נכללים באוכלוסייה שמעדיפה אוכל בריא, או דיאטטי, או צמחוני או טבעוני או בלי גלוטן או בלי מלח וכו.

בשורה התחתונה, ככל שהעובדים שלכם יחושו שהארגון מספק פתרון מספיק טוב לנושא המזון הבריאותי, כך הם יחושו שלמעסיק אכפת מהם ומבריאותם. התוצאה תהיה שיפור במותג המעסיק, ושדרוג מהותי לחווית העובד, למחוברות העובדים ושיפור משמעותי במוטיבציה שלהם.

The post איך לשפר את חווית העובד עם מזון בריא שמספק מענה למגוון העדפות first appeared on HRUS משאבי אנוש.

העוסקים בניהול משאבי אנוש מתלבטים תדיר מהי המתכונות העדיפה – חלוקת השוברים המסורתית, המאפשרת לעובדים לבחור היכן לאכול את ארוחת הצהריים בין עשרות המסעדות הפזורות באזורים בהם ממוקמים משרדי החברה או להתקשר עם חברות הסעדה, שיובילו את הארוחות היישר אל חדר האוכל של החברה.

השאלה הפשוטה לכאורה בעצם מורכבת הרבה יותר. כאמור, ארוחת צהריים אינה רק צורך ביולוגי הכרוך בהספקת מנת הקלוריות היומית. היא הרבה מערב לכך, היא השעה המאפשרת מפגש בלתי פורמאלי בין עובדי החברה, הזדמנות לדבר על נושאים שאינם קשורים לעבודה ואף מאפשרת לרכל או במילים אחרות להחליף מידע, שהינה פעילות חשובה גם היא. לדוגמה, על פי המומחים, לרכל על הדרגים הגבוהים הוא צורך חיוני המאפשר תיעול רגשות של כלל העובדים ביחד.  בנוסף, במהלך ארוחת הצהריים ניתן להחליף רעיונות באופן חופשי ולא מחייב – מעין סיעור מוחות המתנהל באווירה משוחררת ושונה לחלוטין מזו הקיימת בישיבות.

בזכות שירותי הסעדה

קיימים מספר יתרונות מרכזים בבחירת שירותי הסעדה (קייטרינג) אל מול השוברים.

ראשית המחיר עצמו – התקשרות מראש עם חברת הסעדה מאפשרת מתן ארוחות במחיר קטן בהרבה מזו של ארוחה בחוץ. זה זול יותר לארגון עצמו, זול גם מתרבות השוברים המפורסמת כל כך בישראל, וזה זול גם לעובד עצמו, המוצא עצמו מבזבז מאות שקלים מידי חודש בארוחות מחוץ לארגון.

בנוסף, הסעדה בארגון חוסכת זמן, ולא מעט מימנו. ארוחת צהריים בחוץ אינה מסתכמת רק בזמן המוקדש בפועל לאכילה עצמה, היא כרוכה גם בכיתות הרגליים דקות ארוכות אל המסעדה הנבחרת וממנה חזרה למקום העבודה, כמו גם בהמתנה של דקות ארוכות בתור בו ממתינים עשרות סועדים אחרים. כמו כן, לא לחזור לעבודה השוטפת אחרי ארוחה דשנה ומסע רגלי מהמסעדה יכול לגרור מנוחה נוספת עם ההגעה למשרד, מה שמאריך את הזמן הכולל של ההפסקה. הפיהוקים אל מול צג המחשב וירידה חדה בתפוקת העובדים בשעות אחר הצהריים, הם שיקול שהארגון חייב לקחת לתשומת ליבו.

שירות הסעדה בתוך ארגון מאפשר פיקוח תזונתי על המזון. נשמע מאיים? לא ממש. הפיקוח על המזון בחברות ההסעדה גבוה הרבה יותר מאשר אצל מרבית המסעדות, והן נעזרות בדרך כלל בטכנולוג מזון וגם בתזונאית.

ולחלק החשוב יותר- התזונה עצמה. עם הפעלת שירות הסעדה, הארגון עצמו עשוי לסייע לעובדיו בשמירה על בריאותם, בהגשת מזון בריא ודל בשומנים. חשוב לזכור כי מזון בריא וקל לעיכול עשוי לתרום לבריאות וגזרת העובדים, אך בנוסף, הוא יקל על החזרה לעבודה השוטפת ויתרום לתפוקת העובד בשעות אחר הצהריים.

מגמת הארגון ההוליסטי הדואג לרווחת העובדים בהיבטים שונים בתחומי החיים – הינה מגמה המתחזקת בארגונים מובילים בעולם (מהו ארגון הוליסטי ומה החשיבות שבביצוע פעילויות הוליסטיות לרווחת העובדים ולטובת הארגון ניתן לקרוא כאן – פעילויות רווחה הוליסטית – מה זה?).

The post לאכול בחדר אוכל או בחוץ first appeared on HRUS משאבי אנוש.

ראש מנהל האכיפה וההסדרה של חוקי העבודה במשרד התמ"ת, יפה סולימני, מעריכה שהמשרד יטיל כ-2,000 קנסות על מעסיקים שיעברו על חוקי העבודה ביותר מ-20 מיליון שקל ויגיש יותר מ-700 כתבי אישום בבתי הדין לעבודה מדי שנה. "קיבלנו את כל התקנים והתקציבים שאנחנו צריכים. פישוט הליכי הקנסות והדו"חות והכפלת מספר הפקחים יגדילו את האכיפה משמעותית".

ב-2011, לשם ההשוואה, הושתו 614 קנסות בלבד בהיקף של 7.1 מיליון שקל ו-283 כתבי אישום.

חוק דיני העבודה המדובר יתיר לפקחי התמ"ת לאכוף גם את הסכם פנסיית החובה מ-2007, שעד כה לא נאכף בעזרת סנקציות משפטיות או קנסות מנהליים. המשמעות היא שעובדים יוכלו להתלונן כנגד מעסיקיהם במשרד התמ"ת, אשר עוברים על הסכם הפנסיה ולא מפרישים כדין ובזמן.

שינוי נוסף בחוק החדש יבוא בדמותה של הטלת אחיות על נושאי המשרה והדירקטורים של מזמין שירות הקבלן, לשמור על זכויות העובדים. מדובר אך ורק בעובדים מענפי האבטחה, הניקיון וההסעדה.

את החקיקה החדשה ילווה קמפיין הסברה שיפנה הן למעסיקים והן לעובדים שיבקשו להתלונן. במקביל ייפתח מוקד תלונות טלפוני.

תוספת 120 תקנים

בראיון מקיף לחדשות HRus באפריל האחרון, אמר הממונה על יחסי העבודה בתמ"ת, שלמה יצחקי: "יש נגישות רבה מאוד לבתי הדין לעבודה וכיום יש גם סמכויות לרשמים שם, מתדיינים בעניינים האלה ופותרים את סכסוכי היחיד הללו. גם עובד קטן מגיש את ה-3,000 שקלים שלו לתביעה, אם כי אני חייב לציין שלאחרונה התקבל החוק להגברת האכיפה של חוקי העבודה. עד היום הייתה אכיפה פלילית שלנו שלא התייחסה בהיבט של ההפרה עצמה. לפי החוק, שייכנס לתוקף ביוני הקרוב, יחולו עיצומים כספיים ודאגה שהעובד יקבל את מה שמגיע לו מהמעביד. החוק מטיל אחריות על מזמין שירות כמו גם על מנכ"ל תאגיד".

אבל כמו בכל מוסד ממשלתי, הביורוקרטיה תעכב או תמסמס מהלכים ויוזמות כאלו.

"אין מה לעשות", פוסק יצחקי. "במקרה הזה הביורוקרטיה תהיה מועילה".

כפי שרמז יצחקי, בחוק החדש טמונים שני שינוים עיקריים מול המצב כיום. האחד הוא ביכולתו של התמ"ת להטיל קנסות מנהליים במקרים של הפרת חוקי עבודה. בכך למעשה המשרד לא יוגבל להליכים פליליים שגוזלים זמן רב ודורשים הוכחות מוצקות יותר מאשר בהליך משפטי מנהלי.

בנוסף, מספר הפקחים, עורכי הדין והצוות המנהלי לאכיפה יגדל ב-120 תקנים, וזאת בהתאם לסיכום בין ההסתדרות לאוצר כחלק מהסכם עובדי הקבלן. כיום ממונים על האכיפה 102 עובדים במשרה מלאה ו-107 סטודנטים. 60 נוספים יצטרפו עד סוף 2012 ו-60 אחרים בשנה שלאחריה.

The post בתמ"ת נערכים לאכיפת חוק דיני העבודה החדש: "קיבלנו תקנים ותקציבים" first appeared on HRUS משאבי אנוש.

רק כדי שתקבלו פרופורציות: קבוצת ISS  היא חברת השירותים הגדולה בישראל בתחומי הניקיון, הסעדה מוסדית, שמירה, אבטחה, גננות, הדברה וקייטרינג תעופתי. הקבוצה מעסיקה בישראל כ-13,000 עובדים ומספקת שירותים לאלפי לקוחות במשק. מחזור פעילותה בישראל הוא כ-1.2 מיליארד שקל ב-2011.

כל ההקדמה הזאת – מדוע? כי סבג, לטענתו, ספח בחצי השנה האחרונה כמעט את כל חיצי הביקורת והרעל מכל כיוון, רק בגלל שהוא המעסיק הקבלני הגדול בישראל. עובדי קבלן, זוכרים? שביתה, הפגנות, גיבוי תקשורתי נחרץ, פוליטיקאים שתופסים טרמפ. בקיצור, סבג מצא עצמו בודד במערכה והחליט להשיב מלחמה שערה.

כבר בעיצומה של שביתת ההסתדרות לטובת עובדי הקבלן פתח סבג מבערים על העומד בראש הוועד הפועל. גם עכשיו, במרחק של חודשים ארוכים מאז ולמרות שלא הרבה השתנה במעמדם של העובדים, דומה שסבג לא נרגע ויש לו עדיין בטן תעסוקתית מלאה על אלו שהכריזו עליו כמנצל עובדים – גם אם בעקיפין.

איציק סבג, מאז השביתה הגדולה ועד היום – השתנה משהו אצלכם בחברה או בתנאי ההעסקה של העובדים?

"שום דבר לא השתנה. הכל רעש וצלצולים. אני לא יכול להתמודד מול הכוח של עופר עיני. הוא גוף שמקושר ומחובר ולא יודע מה. תכל'ס, הרי מי אמון על שמירת זכויות העובדים במדינה? ההסתדרות! היא הייתה אמורה לדאוג לעובדים ולא מהיום, אז מה אתה מאשים אותי? אתה פעם ביקשת לעשות הסכם קיבוצי? ההסכם הקיבוצי האחרון שנחתם בין ההסתדרות לאיגוד חברות הניקיון היה ב-1978. אז מה אתה בוכה? למה לא דאגת להילחם על דברים טובים יותר? בוא תשב איתי ונדבר על זה. בנורווגיה, ה'יוניון' של הניקיון (ארגון עובדי הניקיון, י"ח) הוא הכי חזק במדינה. למה? כי השיגו להם תנאים כאלה שהעובדים כבר לא רוצים להיות עובדי מדינה".

אתה יודע מה נסגר בסוף עם ההסכם של ההסתדרות מול האוצר שבזכותו הסתיימה השביתה המדוברת? עד כמה שידוע כרגע, דברים תקועים שם בגלל ביורוקרטיה וחילוקי דעות.

"יש איתו הרבה בעיות והרבה התנגדויות. ההסכם הזה לא חוקי ועיני לא היה מוסמך לחתום עליו בכלל. כרגע הם מנסים להשיג צו הרחבה והם לא מצליחים".

וזה עושה אותך רגוע יותר?

"אני לא רגוע כי אנחנו נלחמים על הביזנס שלנו. אני אף פעם לא אשֵמֵע אובייקטיבי. ההאשמה הגדולה צריכה לבוא כלפי הארגון שהעובדים משלמים לו 40 מיליון שקל בשנה. הוא (עיני, י"ח) לא באמת רוצה לפתור את הבעיה כי אם כן הוא היה יושב איתי מזמן.

עופר עיני (דוברות)

אני לא "קיקה"

בשש השנים האחרונות שימש סבג (נשוי+2, תושב רינתיה) כמנכ"ל חטיבת ה-Facility Services של ISS העוסקת במתן שירותי ניקיון, הדברה וגינון ומעסיקה 7,700 עובדים. מינויו של איציק סבג לתפקיד מנכ"ל קבוצת ISS ישראל (Country Manager) מגיע על סמך הניסיון שצבר בתפקידי ניהול שונים שביצע לאורך השנים בחברה.

לא בכדי סבג כועס. 70%, לא פחות, מכלל עובדיו משתכרים שכר מינימום ועובדה זו מושכת כלפיו אש. לדבריו, הם מקבלים תנאים סוציאליים מלאים לפי החוק. "אנחנו כל היום תחת ביקורות", הוא טורח לציין.

סימוכין לטענותיו מוצא סבג במה שקרוי "חוק אחריות המזמין". המשמעות ברורה: במקרים של חשש לניצול עובדים, האחריות היא על מזמין המכרז והזוכה בו ולא על המתווך, קרי על החברה המספקת את העובדים. "מישהו מונע מהלקוח שלי לבדוק את התנאים של העובדים?", הודף סבג את הביקורת, "היום בגלל החוק הזה, כולם מבקשים את התנאים המלאים ומוכנים להוסיף, 'ורק אל תתן לי לשבת בבית סוהר'. ברור שהשקיפות קיימת יותר".

המחאה מהקיץ האחרון סייעה או הרסה לשיפור מצב העובדים, לדעתך?

"בטח שעזרה, אבל להפיל את זה על קבלני הניקיון, השמירה וההסעדה? זה קשקוש. רק שתדע, קיקה פשטה את הרגל. יש לנו 'במקרה' נציגות שם של עובדי ניקיון ושמירה. הם, בניגוד לשאר העובדים, כן קיבלו משכורת כי הם עובדים שלי ולא של קיקה. אני לא פשטתי רגל".

בפברואר האחרון פורסם שאתם מחפשים ארגון עובדים ארצי במקום ההסתדרות. מצאתם?

עוד לא. אנחנו מחפשים גוף שייצג את העובדים בצורה אחראית ורצינית. העובדים האלה משלמים סכומים לא מבוטלים להסתדרות. עם הכסף הזה, 30 מיליון שקל, אפשר לעשות מהפכה בנושא אכיפה ורווחה ומיסוד הענף הזה. אנחנו מדברים עם כולם כרגע, לרבות כוח לעובדים וההסתדרות הלאומית".

אז הפכתם לשק אגרוף של הציבור והתקשורת?

"ברור! כמה רגולציה אפשר להפיל על תחום אחד?"

בהסתדרות טרם הגיבו לדברים. התגובה תובא לכשתתקבל.

סמנכ"ל השיווק של ISS אשמורת: "יש חוסר עצום בעובדי קבלן. קשה לי מאוד לגייס עובדים בשכר מינימום"

The post המנכ"ל החדש של "ISS ישראל" פותח פה על עיני וההסתדרות first appeared on HRUS משאבי אנוש.

כעת מקבלים דבריו גושפנקא סמי-פורמלית מסקר שביצעה חברת הקייטרינג שפע ובו נמצאו הבדלים משמעותיים בהעדפות הקולינריות בין עובדי ענף ההיי-טק לעובדי התעשייה, לדוגמה.

נפתח בעובד הישראלי ככלל. הוא, כצפוי, מפונק ואוהב לאכול ורצוי שגם יהיה משביע ולא רק טעים, עם כל הכבוד לטרנד הבריאות. הישראלי צורך חמישה קילוגרם של פחמימות מדי חודש בארוחות הצהריים שלו, כלומר כ-250 גרם פחמימות לארוחה בהן אורז, פסטה, תפוח-אדמה ולא פחות מ-350 גרם צ'יפס בארוחה. כעת, נחשו מהי המנה המועדפת ביותר על העובד המקומי? נכון, העוף.

הסקר בחן, בנוסף, את ההבדלים בין הרגלי האכילה של עובדי ההיי-טק, לעומת עובדי התעשייה. מהתוצאות עולה שבהיי-טק קיימת מודעות רבה יותר לאוכל בריא, הווה אומר יותר פירות וירקות, בשר רזה ומנות מופחתות שומן או מחיטה מלאה.

עובדי התעשייה, בדומה לסטריאוטיפ אולי שבבסיסו עבודה פיזית וצורך באנרגיה, מבכרים את המזון העממי יותר ופחמימות משביעות.

כ-30% מעובדי ההיי-טק מעניקים משנה חשיבות להכנת מנות שף לנגד עיניהם, ובכללן טפאסים, נודלס, סושי, טורטיות ועוד. 21% יבחרו חזה עוף צלוי, כ-14% יבקשו צלי בקר או כרעיים של עוף.

הכוכב הנצחי על הצלחות בבית, השניצל, נדחק הצידה משולחנם של עובדי ההיי-טק, ורק 9% יעדיפו אותו בארוחתם המרכזית בצהריים. 7% יקחו דג ורק 4% מנה צמחונית.

בצד המנות העיקריות, תפוח האדמה האפוי מככב במקום הראשון, מיד אחריו האורז המלא או פסטה מחיטה מלאה, שלישי הוא הקוסקוס ולאחריו הקינואה וירקות כתומים.

עוף, גוזל

במגרש התעשייתי, 32% מעדיפים מנה עיקרית של כרעיים עוף, 25% ילכו על מנות בגריל, 20% יבחרו סטייק בקר, 16% שניצל, צלי בקר או קציצות ברוטב ואחרונים הם הדגים בצלחת, עם 13%.

הזהות היחידה בין שני ענפי התעסוקה מסתכמת בתוספת למנה העיקרית. גם התעשיינים אוהבים תפוח אדמה אפוי, לפני הצ'יפס, הפסטה, הקוסקוס והפירה.

חברת שפע קייטרינג הפועלת בתחום שירותי ההסעדה, מעסיקה כ-1,000 עובדים ומספקת ללקוחותיה כ-80 אלף ארוחות ביום. החברה נמצאת בבעלות Sodexo.

The post עוף ותפוחי-אדמה: כוכבי ארוחות הצהריים של עובדי ההיי-טק והתעשייה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עידן ההיי-טק ואלו שבאו בעקבותיו היוו קרקע פורייה לצמיחתה של תעשיית ההסעדה העסקית והמוסדית. במקום להביא אוכל מהבית לעבודה, אתם יורדים ללאנץ' וצריכים להתלבט מדי יום בין 5-6 מנות עיקריות ועוד כמות דומה של תוספות וסלטים.

מה שבעבר נתפס כפס ייצור של מזון תעשייתי משביע אך שנוי במחלוקת מבחינת טעמו, הפך עם השנים לאחד מאבני היסוד של תנאי העסקה נאותים, תוך הקפדה על פרטים משל היה מדובר במסעדת גורמה.

לזאת תוסיפו את אווירת ה"ביחד-נס" הכה ישראלית, והרי לכם גיבושון רב יומי לעובדים באמצע יום העבודה. על רקע הזה פועלים כיום בישראל כחמישה שחקנים גדולים. הגדול שבהם הוא קבוצת ISS  קייטרינג ישראל (לשעבר נורקייט), שהוקמה בשנת 1977 ומאז עברה כמה בעלויות עד שנרכשה לפני שלוש שנים וחצי על-ידי החברה הדנית ISS, מספקי המזון המוסדי הגדולים בעולם. השלוחה הישראלית מפעילה, מעבר להסעדה עסקית, גם שירותי רכש, הפקת אירועים, רווחה, הדרכה וזיכיון להפעלת בתי קפה של קפה ג'ו במקומות עבודה. היא הוותיקה מכולן ומחזיקה בנתח שוק של 35% (125 אלף ארוחות ביום), מחזור של 1.2 מיליארד שקל בשנה בישראל בלבד, ו-13 אלף עובדים.

אחריה – על-פי נתוני דן אנד ברדסטריט (נובמבר 2010), מזנבים קייטרינג שולץ (כ-18% נתח שוק);  מואב; זר מעדנים ושפע. לצד כל אלה מתנהלים עוד כמה עשרות עסקים קטנים בתחום, בעיקר בפריפריה.

"יציבות ובטיחות מזון"

העבודה של ספקי המזון מול הלקוחות מורכבת. מורכבת מאוד. על אחת כמה וכמה כשמדובר בגופי ענק כמו חברות סלולר, ביטוח או מוצרי צריכה. במקרה של ISS, מול 150 לקוחות בסדרי גודל של  סלקום, יוניליוור, תנובה, שטראוס, חברת החשמל, חיל הים או משטרת ישראל, אין מקום לטעויות. עם כ-230 חדרי אוכל בכל הארץ, לא רק הצבא צועד על קיבתו.

אבל לא כל לקוח שברשותו חדר אוכל בבניין המשרדים שלו, מתפעל גם מטבח מאחורי הקלעים. למעשה, מרביתם נסעדים (תרתי משמע) על-ידי ארבעה מטבחים מרכזיים שמפעילה ISS  בצפון (במושב חוסן ליד מעלות), בית דגן, יבנה ובאר שבע. בספטמבר 2012 תושלם בנייתו של מטבח מרכזי אחד ענק, שינקז לתוכו את כל הפעילות ויביא לסגירתם של שלושה מתוך הארבעה הקיימים. במספרים, מדובר ב-40 אלף מנות מדי יום.

בבחירת חברת הסעדה ובהתנהלות מולה נוטלות חלק מחלקות שונות אצל כל לקוח. "התהליך נורא תלוי בגודל החברה ובסגמנט שלה", מסביר איתי לוין, מנהל השיווק והמכירות ב-ISS. "חברות ציבוריות כמו המשטרה והתעשייה הצבאית, מחויבים בחוק המכרזים. הם יוצאים במכרז ומגדירים תנאי סף. לרוב, מי שעובד מולנו שם זה מנהל הרכש. יש מקומות שזה בתחום האחריות של הכספים. בארגונים קטנים, גם ה-HR מרכז את זה, כי זה מתפרש כרווחה או כתקציב. בסופו של דבר, אחרי שהרכש סוגר את ההסכם, מי שאחראי על ביצועו זו יחידה שנקראת משק ומנהל. הרכש אפיין את תנאי המכרז, ובסוף נציג המשק והמנהל אחראי על אכיפת ההסכם."

על מה הם חייבים להקפיד כשהם בוחרים חברת קייטרינג כדי לא "לאכול אותה", תרתי משמע? "אם אני בנעליים של מנהלי רכש – ואני נפגש איתם הרבה – הם לא רוצים צרות ורוצים חברת הסעדה יציבה. הוא צריך לרשום לעצמו תנאי סף שחברה יכולה לעמוד בה. כי יש המון ספקים קטנים, שמתאימים אולי לגן אירועים אבל לא להאכלת חברה. אחרי זה, הגדרת בטיחות בעבודה, אני קורא לזה בטיחות מזון. שיוודאו שלחברה שיתקשרו אתה אין רקורד של הרעלות מזון ותחלואות מעיים. שיגדירו מהם תנאי הסף לבטיחות במזון.

"השלב הבא הוא תקציב שנתי. מנהל הרכש מאפיין את תחולת השירות. מגדיר מה הוא רוצה לקבל. הולך ומסתובב ורואה קצת, יש חברות שנותנות 'אטרקציה' קולינרית פעם בשבוע ויש חברות שמגדירות שבע מנות עיקריות לבחירה כל יום ויש שמגדירות 12 מנות לבחירה, ובהתאם לתקציב הוא בוחר".

איך נערכים לאספקה ברגע שנחתם חוזה? "אם זה לקוח גדול, אני צריך את זמן ההתארגנות שלי. אם זכיתי במכרז גדול אני צריך לפחות חודשיים התארגנות. אישורים ביטחוניים, לסגור מחיר עם ספקים חדשים. אבל אם זה חברות קטנות או אם קרה משהו חריג ודחוף, אני יודע להיכנס גם בתוך 24-48 שעות".

מה קורה במקרים של בעיות תברואה והרעלת מזון? "בהקשר הזה, יש לנו מחלקת איכות בטיחות מזון. המחלקה הזאת מנוהלת על ידי רופא וטרינר. יש לו טכנולוגים של מזון והוא מקפיד להוציא נהלי עבודה לכל 230 האתרים שלנו – ולאכוף אותם. הרעלת מזון יכולה להביא לקריסת חברה. אין אצלנו דבר כזה כי עובדים לפי נהלים. לא קרה מעולם. היה פעם חשד ובסופו של דבר הסתבר שהגיע זיהום מהביוב או מהמים, אבל תקלה באחריות שלנו – לא קרתה".

נלחם על הדימוי. לוין

אסוציאציה של מסעדת פועלים

אבל האתגרים מתחילים עוד קודם ולא מסתכמים רק באופרציה הלוגיסטית המורכבת ובהקפדה על ניקיון ותברואה. אמנם מספר החברות שעושות שימוש בשירותי ספק אוכל חיצוני במיקור חוץ גדל משמעותית בשנים האחרונות, אבל הדימוי – הו הדימוי. צמד המילים "חדר אוכל" מצלצל כמו מסעדת פועלים, הפסקת צהריים בבסיס צבאי או להבדיל, בקיבוץ. שוברים שנותן הבוס לארוחה במסעדות שליד העבודה, לעומת זאת, נשמעים הרבה יותר 'מאגניבים'.

לוין ער לעניין ושולף: "על זה המלחמה שלנו. מה שאתה אומר היה נכון לכמה שנים קודם. היום, כשאני מקבל חברה חדשה אני צריך למשוך כמה שיותר סועדים. אם אני נשאר עם הדימוי הישן, אנשים לא יבואו. אני צריך לייצר באזז כלשהו. גם אם זה מפעל ייצור וגם אם זו חברת היי-טק. יש לנו חברת בת לשדרוג מערכי מזון והפקות אירועים, ואני דואג בעזרתה לקשט את המקום. אנחנו מנסים להעתיק את הטרנדים הקולינריים שבחוץ לפן העסקי.

"חוץ מזה, אני לא קורא לזה חדר אוכל אלא מסעדה. מסעדה בתוך ארגון זה להגיש כל יום חוויה חדשה. אני לא יכול להגיש כל יום אותן מנות. במסעדות בחוץ יש תפריט קבוע ולא משתנה. אנחנו במשך רבעון מקפידים לייצר תפריטים חדשים. תיכנס לארגונים שלנו, תראה שפס ההגשה משתנה אצלנו כל יום כל מתוך 23 אפשרויות, למעט מנות שתמיד יש להן ביקוש כמו שניצלים וכרעיים".

הישראלי הממוצע אוהב, בדרך-כלל, את האוכל שלו בסיסי ועממי ורצוי בטעם של שניצל ופירה. ובכל זאת, יש הבדלים בין הדרישות של עובדי סלולר לבין דרישותיהם של חיילים או שוטרים למשל? "התפריט של סלקום לא דומה לתפריט של התעשייה הצבאית. ולא כי הוא יותר טוב מהתעשייה הצבאית, אלא כי קהל היעד שונה. לאוכלוסייה צעירה לא אגיש דברים שאוכלוסייה יותר מבוגרת אוהבת. פועלי יצור תפריטם שונה מחברות היי-טק. לא כי שם אוכלים סושי, אלא כי פועלים צורכים פחמימות וצעירים אוהבים יותר תזונה בריאותית, מוקפצים ומנות קטנות. מול אלה יש לנו 12 בתי קפה של קפה ג'ו שמתפקדים כאלטרנטיבה חלבית לעובדים".

איך אתם מתמודדים עם דרישות לתפריטים בריאותיים מיוחדים, כמו לחולי צליאק או סוכרת למשל? "יש תפריט בריאותי. בשנתיים האחרונות פיתחנו כמה קונספטים. אחד מהם נקרא ארוחת סלט. ארוחה מאוזנת בשיתוף עם יוניליוור. זו עמדה שסועד מגיע אליה ולפניו 14 סוגי ירקות חתוכים, תוספת בשר או פחמימה ורטבים. זו ארוחה עם ערך קלורי. יש לפעמים דרישות ספציפיות כמו הכשרי גלאט כושר וכמו מה שציינת. זה לא בפס הייצור שלנו ואנחנו קונים את זה מחברות נישה. ב-95% מהמקרים אין לי דרישה מהלקוח לזה, כי הם מביאים את האוכל מהבית".

וכיצד אתם משווקים את עצמכם? "יש בגדול מאגר די קבוע של לקוחות, 400-500 ארגונים שיש להם יכולת להסעיד את העובדים שלהם. כנסים, חומרים שיווקיים, דיוורים ואירועי חברה. השיווק הוא ממוקד."

עד כמה מפותח הענף הזה בחו"ל לעומת מה שקורה בישראל? "פה בישראל אנחנו ברמה מאוד מתקדמת בענף הזה. בחו"ל, הולנד או דנמרק לדוגמה, תראה מבחר מצומצם יותר. הסממנים זהים, אבל העושר שם מצומצם יותר, גם אם נראה טוב לעין. קהל היעד אצלנו מאוד תובעני ויודע לדרוש את מה שהוא רגיל לראות בחוץ."

The post "מסעדה בתוך ארגון זה כל יום חוויה חדשה" first appeared on HRUS משאבי אנוש.

היום יש התפתחות. חברות הקייטרינג רוצות להיות בעלות חדשנות בריאה, שהאוכל יהיה בריא, לא שומני, טעים ולא יבש, מגוון, מזין ו…אטרקטיבי במחיר.

כל כך הרבה משתנים בצלחת אחת ואתם, מנהלי משאבי אנוש ולוגיסטיקה, עומדים מבולבלים בין הצעות המחיר והתפריטים שרק מלקרוא אותם אתם בעצמכם נהיים רעבים. הפעם האחרונה שעמדתם בפני בחירה כל כך אחראית הייתה בחתונה – רק ש- 300 אורחים שמחים בחתונה אינם דומים ל-300 עובדים רעבים!

אז מה צריך לקחת בחשבון כשבוחרים קייטרינג להסעדת צהריים לאירגון?

בארוחה תקינה ישנם מספר מרכיבים:

• סלט קר  לפחות 2 סוגים – ללא רוטב כמו סלט ירקות וסלט גזר חי

• סלט קר 2 סוגים עם רוטב – כמו סלט כרוב במיונז וסלט טונה

• ירק חם כמו אפונה וגזר או תירס או לקט סנפרוסט

• פחמימה – 2 סוגים : אורז יהיה המנה המועדפת ולבחירה תפוח אדמה בכל צורה

• חלבון – מנת "חיה" …

• צמחוני – יהיה בדרך כלל עשוי מפחמימה כמו בורקס או שניצל תירס

איך מכל המבחר שנשמע דומה אצל כולם, נדע מה נכון עבור החברה שלנו? על פי ההוראות שלהלן:
נסתכל אם הסלט הקר הוא טרי מהיום וכולו מהיום. הדגש הוא על כולו, יש קייטרינג שישאירו סלט מאתמול וישפרו אותו או ירעננו אותו עם ירקות חתוכים מהיום, אפשר לשים לב בקלות מהי מידת הטריות על ידי המראה והריח. רמז: ירקות טריים מריחים טוב.

אותו דבר נעשה עם סלט עם רוטב, אמנם קצת קשה לזהות ולדעת בוודאות לגבי הטריות כי הרוטב, במיוחד אם מדובר במיונז, קצת מסתיר את הסחורה …אבל אפשר לטעום ולחכות כיממה לוודא סופית את התוצאות וההוצאות (בשירותים).

ירק חם – בדרך כלל הירק החם יהיה טרי וטעים, צריך לברר שתי סוגיות: 1. האם יש מספיק לכל העובדים?  2. האם אין בו שמן (בירק חם לא אמור להיות שמן בכלל).
ודבר נוסף האם הוא יתמחזר למחרת ל…סלט.
במפעל כלשהו העובדים שמו לב לתופעה מעניינת: כל פעם שהוגש תירס בתור ירק חם – למחרת יש סלט עם רוטב שמכיל תירס, טונה, מלפפון חמוץ ומיונז. כשחשדם עלה בדקו ומצאו את המזימה. ולמה זה רע אתם שואלים? הרי מיחזור אנחנו מלמדים את ילדינו העוללים.
וזוהי הסיבה כולה: הירק החם שהה באוויר הצח לרווחה בחדר האוכל, המכיל אי אילו נשימות חמות של העובדים הרעבים שבאו לארוחה, לא מפליא שחיידק אחד או שניים יתיישבו על האוכל ועד למחרת יתרבו ויהיו למושבה גדולה והרסנית. על כן, בחדר אוכל לא שומרים אוכל חם וחשוף. נקודה. ובוודאי לא מציעים אותו למחרת לאכילה בלבוש שונה.

החלבון והפחמימה- רק צריך לדאוג שבושלו ללא שמן, או עם מעט שמן ולא שחו בטיגון, לא טיגון קל ולא טיגון עמוק.

לסיום נבדוק את התיבול- לא יותר מדי מתובל, חריף, מלוח …

זוהי רוב התורה ומי שרוצה מידע נוסף – ישלח אלי מייל במהרה.

 דפנה לב היא מומחית בספורט ותזונה מעבירה הרצאות באירגונים חברות וקבוצות הרצאות לתזונה נכונה וסדנאות הרזיה.

The post איך לבחור קייטרינג נכון first appeared on HRUS משאבי אנוש.