תנאי העסקה

היום לפי חוק של מדינת ישראל כל עובד צריך לקבל חוזה בכתב על תנאי העסקה שלו וזאת תוך 30 ימים מתחילת העבודה. חוזה כתוב של תנאי העסקה בא להגן גם על המעסיק וגם על העובד מפני מחלוקות עתידיות. היום רוב החברות משתמשות בנוסחים קבועים שמתארים את כל הפרטים החשובים ביותר על תנאי העסקה של העובד כולל התניות ותנאים שונים שהמעסיק מציב כתנאי קבלה לעבודה.

תנאי העסקה נאותים

הנושא של זכויות עובדים הולך ומקבל תשומת לב ניכרת בישראל במרוצת השנים. כיום, מכל עסק או ארגון נדרש לשמור על זכויות אלה המועסקים בו ולהעניק לכל אחד מהם תנאי העסקה נאותים, העומדים בקנה אחד עם החוק הישראלי. המאמר הנוכחי מתייחס לתנאים העיקריים הנהוגים בישראל ומעניק דגשים שיהפכו את מקום העבודה הספציפי לאטרקטיבי יותר עבור העובדים הפוטנציאליים.

שורה ארוכה של תנאים

בישראל ניתן למצוא עשרות רבות של תנאי העסקה, אשר הוגדרו בשנים האחרונות על ידי משרד התעשייה והמסחר וגורמים אחרים. כל אחד מהתנאים האלה עשוי לכלול אי אילו הסתעפויות, שעשויות להיות תלויות גם בסוג המשרה. לכן, היריעה קצרה כאן מלתאר את כל אחד מהם באריכות. ובכל זאת, יש מספר תנאים שפשוט לא ניתן שלא להזכיר. שכר המינימום הוא מרכזי, בהקשר הזה, ומחייב כל עובד מעל גיל 18 בישראל ומועסק במשרה מלאה. החוק מגדיר שעבודה בשבתות ובחגים צריכה להיעשות בתעריפים של 150% לפחות ביחס למשכורת הבסיסית של העובד.

על המעסיק להעניק לעובד זכויות סוציאליות מלאות, כפי שמגדיר החוק. סעיף מרכזי אחר הוא החזרי הנסיעה, כאשר על העובד לקבל דמי נסיעות, על פי חוק, באם כדי שיגיע למקום העבודה נדרש ממנו לעבור מרחק הגדול מזה של שלוש תחנות אוטובוס. ביום עבודה ספציפי, הרי שבמשמרת של שמונה שעות ומעלה נדרש להעניק לעובד הפסקת בת שלושת רבעי השעה לפחות.

על כל פנים, על המעסיק לפרט בפני העובד בכתב, תוך לא יותר מחודש ימים מתחילת העבודה שלו, על תנאי העסקה באמצעות מסמך כתוב.

תנאים ספציפיים – וסעיפים שניתן להוסיף

יש לתת את הדעת על הבדלים שעשויים להיות קיימים בין מגזרים שונים במשק העבודה בישראל, או אפילו בהתחשב בסוג המשרה. אם לוקחים בתור דוגמא מייצגת את המגזר הפרטי לעומת הציבורי, ניתן לראות מצב מעניין: מצד אחד, החוקים הבסיסיים דומים, פחות או יותר. מן העבר השני, יש בכל אחד מהם נורמות הייחודיות לו. במגזר הציבורי, למשל, קידום העובד ושדרוג השכר שלו נעשים לרוב בצורה קבועה, כפי שמנוסח בהסדר קיבוצי, כאשר רמות השכר נמצאות בפיקוח נציבות שירות המדינה ומשרד האוצר. במגזר הפרטי, לעומת זאת, הדגש הוא לרוב על הסכמים פרטיים, לכל אחד מהם חוקים משלו.

על כל פנים, המלצה מועילה למעסיקים היא לא ללכת אך ורק על פי החוק, אלא להעניק לעובדים תנאים משופרים ואטרקטיביים. אלה מגדילים את שביעות הרצון של העובדים, את הביקוש למשרות בחברה ואף את תדמיתה הכוללת בעיני הציבור.

מה צריך לכלול מכתב על תנאי העסקה ?

פרטים כלליים ותאריך תחילת עבודה – במכתב של תנאי העסקה חשוב לציין בצורה ברורה את כל פרטי העובד ואת תאריך תחילת העבודה בחברה. במידה ומדובר על חוזה העסקה לתקופה קבועה מראש חשוב לציין זאת כדי למנוע מחלוקות וחוסר הסכמה בהמשך. גם במידה וזמן העסקה אינו ידוע מראש מומלץ לציין זאת ולהוסיף את כל הפרטים הנלווים במידה וקיימים כאלה שנקבעו מראש.
משכורת – המעסיק יציין בחוזה בצורה ברורה את תנאי השכר של העובד כולל כל הפרטים על אופן חישוב השכר. יפורט בחוזה גם על השכר בימי חול וגם על השכר בימי חג או בשעות שהם מעבר לשעות העבודה המקובלות. בהסכם גם יפורט על התגמול הנוסף על שעות נוספות וזאת לפי המקובל בחוק. במידה והסכם השכר מכיל סעיפים שונים שלתגמול לפי תוצאות יש לציין זאת בצורה ברורה שתהיה גם מובנת לעובד.
תנאי סוציאליים – בכל חוזה העסקה סטנדרטי יופיעו גם התנאים הסוציאליים שלהם העובד זכאי. החל מתשלום לביטוח לאומי ועד הפרשת חיסכון לפנסיה או לקרן השתלמות.
שעות עבודה – חשוב מאוד לציין בחוזה ההעסקה את שעות העבודה וגם את שעות המנוחה שמגיעות לעובד. חשוב שעובד יכיר את מכסת השעות שלו ויידע שמעבר למכסה הוא יהיה מתוגמל בשעות נוספות לפי החוק. חשוב לציין את ימי החופשה וימי המחלה שמגיעים לעובד ולוודא שהם כתובים בחוזה ההעסקה שלו.