מעסיק יכול לאפשר לעובד שפוטר לעזוב באופן מיידי את מקום העבודה ולא להמשיך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת לפני פיטורים, כלומר לוותר על העסקתו בתקופת ההודעה המוקדמת.
אבל הוא יכול לעשות זאת רק בתנאי שהוא משלם לו את השכר שהעובד היה מקבל אילו המשיך לעבוד (עבור תקופת ההודעה המוקדמת).
עם זאת, במקרה כזה, המעסיק לא צריך להמשיך להעניק לעובד את התנאים הסוציאליים בתקופה זו.
התשלום עבור ההודעה המוקדמת, כאשר העובד לא ממשיך לעבוד נקרא תמורת הודעה מוקדמת או חלף הודעה מוקדמת.
במקרים בהן המעסיק והעובד שפוטר מסכמים על חלף הודעה מוקדמת, העסקת העובד נפסקת באופן מיידי ויחסי העובד-מעסיק מסתיימים.
מאחר שנפסקים יחסי העובד-מעסיק, נפסקות גם הזכויות הסוציאליות של העובד, לרבות הפקדות לקופת גמל וביטוח פנסיוני, וצבירת ימי חופש וימי מחלה.
מאותו רגע, העובד יצטרך להפקיד את ההפקדות הפנסיוניות בעצמו. בנוסף, המעסיק יכול למנוע מהעובד המפוטר כניסה למקום העבודה.
אם העובד פוטר בלי הודעה מוקדמת, או שזמן ההודעה המוקדמת קצר מהזמן הקבוע בחוק, אבל הוא כן קיבל בתמורה תשלום מלא עבור חלף הודעה מוקדמת, הוא לא זכאי לדמי אבטלה עבור התקופה שעבורה הוא מקבל תשלום זה.
יצויין, כי בית הדין הארצי לעבודה פסק, כי עובד שמעסיקו נפטר זכאי לתשלום תמורת הודעה מוקדמת, גם אם הוא לא מחפש עבודה חדשה.
כמה זמן לפני הפיטורים יש להודיע את ההודעה המוקדמת:
ההודעה מראש לפני כניסת הפיטורים לתוקף הוא עד חודש ימים, אלא אם כן הסכם ההעסקה מציין אחרת.
פרק הזמן תלוי בשני גורמים: באופן ההעסקה של העובד, כלומר, אם הוא עובד בשכר חודשי או מקבל שכר יומי\שעתי) ובוותק שלו במקום העבודה.
יצויין כאן, כי זמן ההודעה המוקדמת מחושב לפי ימים רגילים ולא לפי ימי עבודה. ימי חופשה וימי מילואים לא נספרים לעניין ההודעה המוקדמת.
הסכמה על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה יותר:
העובד והמעסיק יכולים להסכים על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק.
אם בהסכם ההעסקה נקבעה תקופת הודעה מוקדמת ארוכה יותר, יש לנהוג לפי ההסכם, ועל המעסיק לתת לעובד הודעה מוקדמת בהתאם לקבוע בהסכם.
אם לא נקבעה בהסכם תקופת הודעה ארוכה יותר, המעסיק אינו יכול לכפות על העובד המפוטר להישאר בעבודתו מעבר לתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק.
מה קורה במקרים בהם בתקופת ההודעה המוקדמת העובד משרת במילואים:
חוק חיילים משוחררים אוסר לפטר עובדים במהלך התקופות הבאות:
1 בתקופה שהעובד נמצא בשירות מילואים.
2 ב-30 הימים לאחר תום שירות המילואים, אם שירות המילואים היה יותר מיומיים רצופים.
בתקופות אלה ניתן לפטר עובד רק עם היתר של ועדת התעסוקה במשרד הביטחון.
לצורך ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים, לא נמנות שתי תקופות אלה (בעת שירות המילואים וב-30 הימים שלאחר השירות). כלומר, במהלכן אסור לפטר את העובד.
במילים אחרות, אסור שתהיה חפיפה בין ימי ההודעה המוקדמת לבין הזמן שבו נמצא העובד בשירות מילואים, ולבין 30 הימים מתום שירות המילואים (במקרים בהם שירות המילואים היה יותר מיומיים רצופים).
במקרים אלה, תקופת ההודעה המוקדמת יכולה להתחיל, או להמשיך, רק לאחר שחלפו 30 ימים מסיום שירות המילואים.
זאת ועוד, אם ניתנה לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים, ואחריה הוא יצא לשירות מילואים, ספירת ימי ההודעה המוקדמת תוקפא במהלך התקופה שבה אסור לפטר את העובד בגלל שירות המילואים.
חשוב להדגיש, כי איסור החפיפה בין ההודעה המוקדמת לשירות המילואים חל רק כאשר מדובר בהודעה מוקדמת לפיטורים.
במקרה שבו העובד מתפטר במהלך שירות המילואים, אין איסור לחפוף את ימי ההודעה המוקדמת להתפטרות עם שירות המילואים.
מה קורה במקרים בהם העובד שפוטר היה בתקופת ההודעה המוקדמת בימי מחלה:
על פי חוק דמי מחלה, אסור למעסיק לפטר עובד שנעדר מעבודתו בגלל מחלתו, במהלך התקופה שבה הוא שוהה בימי מחלה וזכאי לדמי מחלה (מדובר על תקופה שהיא עד למספר המקסימלי של ימי מחלה שמותר לעובד לצבור.
למרות זאת, אם המעסיק נתן לעובד הודעה מוקדמת לפני פיטורים, לפני שהעובד נעדר בגלל מחלתו, המעסיק יכול לפטר את העובד בסיום תקופת ההודעה המוקדמת, גם אם מועד זה חל בעת תקופת ימי המחלה.
עוד יצויין, כי סעיף זה נחקק בשנת 2009 ויש פסיקות קודמות שסותרות אותו. אבל מאחר שהחוק הוא המאוחר בזמן, הוראת החוק היא הקובעת.
