איך קרה, שאחרי כל מה שמנהלי משאבי האנוש יודעים על הדרכים לשמר עובדים ולעודד את המוטיבציה שלהם, עדיין יש לא מעט עובדים שמשקיעים את המינימום ההכרחי במקום העבודה, לא חשים מחוברים אליו או שחשים מחוברים רק במידה מעטה, ובסופו של דבר הארגון דורך על המקום, במקום לפרוח ולשגשג.
לצורך המחשה, להלן שיחה לדוגמה בין מנהלת משאבי האנוש – גילה, לבין העובד – צביקה, שנערכת במשרדה של מנהלת משאבי האנוש:
גילה: "תודה שבאת, צביקה. בוא נדבר על הביצועים שלך. שמנו לב שאתה עומד בדרישות התפקיד הבסיסיות שלך, אבל אנחנו מרגישים שאתה לא עושה מעל ומעבר.
"אנחנו מאמינים שיש לך הרבה יותר פוטנציאל לתרום ואתה לא מנצל אותו. התחושה היא כאילו אתה משקיע רק את המינימום ההכרחי".
צביקה: "אני מעריך את המשוב, גילה, אבל אני לא בטוח למה את מתכוונת. אני מסיים את כל המשימות שלי בזמן.
"אני עומד בכל הדדליינים שלי ומשלים את כל המשימות שהוקצו לי. אני עושה את מה שנדרש ממני, בהתאם לתיאור התפקיד שלי ולחוזה שלי".
גילה: "זה נכון, ואנחנו מכירים בכך שהעבודה שלך עומדת בדרישות באופן עקבי. אבל אנחנו ארגון שמעריך חדשנות ויוזמה.
"אנחנו מחפשים עובדים שרוצים לקחת על עצמם אתגרים חדשים, להעלות רעיונות חדשים ולהגיע להישגים מעבר למינימום ההכרחי".
צביקה: "אני מבין, אבל למה שאעשה את זה? החברה לא מציעה תמריצים לעשות יותר מהמשימות המוקצות.
"אין בונוסים על הישגים יוצאי דופן. אין תשלום נוסף על עבודה מעבר לשעות העבודה או לקיחת אחריות נוספת.
"הדבר היחיד שאני מקבל הוא את המשכורת הרגילה שלי, בין אם אני עושה את המינימום או משקיע 20% יותר מאמץ.
"החוזה שלי אומר שאני צריך לעבוד 42 שעות בשבוע, וזה מה שאני עושה. לא דקה יותר".
גילה: "אני מבינה את מה שאתה אומר לגבי שכר, ואני יודעת שזה מניע חשוב. אבל יש תגמולים אחרים על כך שמשקיעים מעל לדרישות המינימליות.
"יש הכרה פומבית בהישגים, פיתוח מקצועי והזדמנויות לקידום. ככל שאתה משקיע יותר, כך אתה בולט יותר כשאנחנו שוקלים קידומים או פרויקטים מיוחדים".
צביקה: "עם כל הכבוד, גילה, אלו הבטחות עתידיות, לא הטבות קונקרטיות. ועם הכרה פומבית אני לא יכול לשלם חשבונות. כרגע, אין תגמול מוחשי.
"מאמציי בעבר לא הובילו לשינויים משמעותיים במסלול המקצועי שלי כאן. אני מרגיש שהחברה מבקשת ממני להשקיע במשהו שאין לו תשואה מובטחת. אתם מבקשים השקעה שמגיעה רק ממני".
להלן, איך צריכה להישמע התשובה של מנהלת משאבי האנוש שרוצה לשמר את העובד ולהגביר את המוטיבציה שלו:
גילה: "אני מבינה את התסכול שלך. זו טענה הוגנת ונכון שמבנה התמריצים הנוכחי שלנו אינו מספיק מתגמל כפי שהוא יכול להיות.
"למשוב שלך יש ערך, ואני אדאג להעביר אותו להנהלה. בינתיים, אני רוצה לבקש ממך לשקול מחדש את הגישה שלך.
"המחויבות שלך לחברה אכן צריכה לקבל ביטוי בשני הכיוונים, ואנחנו רוצים למצוא דרך לגרום לך להרגיש יותר מוערך ולעודד את המוטיבציה שלך. בואו נעבוד יחד כדי למצוא פתרון שמתאים לכולם".
לאחר אמירה זו של מנהלת משאבי האנוש, יתכן שתשובתו של העובד תהיה:
צביקה: "אני מעריך את זה שהקשבת לי. אני מוכן לעבוד איתך כדי למצוא פתרון, אבל קשה להרגיש מוטיבציה כשהחברה לא מראה את הערכתה בצורה מוחשית".
