שיתוף

חוזה העסקה אינו מחוייב על פי חוקי העבודה בישראל, אבל יש כמה חוקים המבססים את זכויותיו של העובד, ועל חוקים אלה לא ניתן לעבור, בין אם נחתם חוזה עבודה בין העובד למעסיק ובין אם לא נחתם חוזה כזה.

חוקים אלה קובעים את הזכויות הסוציאליות הבסיסיות והן נקראות זכויות קוגנטיות או זכויות מגן. המשמעות היא שאסור למעסיק לכלול בחוזה ההעסקה סעיפים הנוגדים את זכויות המגן.

כך שגם אם סעיפים כאלה (הנוגדים את הזכויות הקוגנטיות או מהווים ויתור על זכות קוגנטית כלשהי) כן כלולים בחוזה, וגם העובד חתם על החוזה הכולל סעיפים כאלה, הם אינם חוקיים ולכן בית הדין לעבודה לא יראה בעובד כמי שמחוייב להם.

להלן כמה סעיפים שאסור לכלול בחוזה ההעסקה, וגם אם הם כלולים בו, הם לא יוכרו על ידי בית הדין לעבודה:

1 שכר: חוק הגנת השכר קובע, כי שכר הבסיס של העובד לא כולל תשלום עבור עבודה בימי מנוחה או תגמול עבור שעות נוספות. לכן, סעיף בחוזה ההעסקה שקובע כי השעות הנוספות נכללות במשכורת הוא סעיף בלתי חוקי.

עם זאת, בית הדין לעבודה כן הכיר באפשרות לכלול בהסכם עבודה תוספת נפרדת עבור שעות נוספות גלובליות, כאשר תוספת זו מבטאת באופן הוגן את השעות הנוספות שבמהלכן העובד צפוי להיות מועסק, וכאשר החישוב נעשה לטובת העובד.

2 ותק בעבודה: כאשר הבעלות על מקום העבודה מתחלפת ועוברת למעסיק חדש, בין אם בעקבות, מיזוג, רכישה או מכל סיבה אחרת, עלול המעסיק החדש להחתים עובדים ותיק בחברה על חוזה שבו הם מסכימים להיחשב לעובדים חדשים.

מדובר בסעיף שמהווה איפוס הוותק של עובדים ותיקים, והוא אינו חוקי.

המעסיק החדש אמנם לא חייב לשלם לעובדים את החובות הכספיים של המעסיק הקודם, למעט פיצויי פיטורים, והפרשות לקופת גמל ושכר, אבל כל זכויותיו הסוציאליות של העובד ממשיכות להצטבר על פי הוותק שהעובד צבר באותו מקום עבודה, תחת המעסיק הקודם.

יש לזכור כי על פי הוותק של העובד במקום העבודה נקבעים גובה פיצויי הפיטורים, דמי החופשה השנתית, דמי חגים, דמי הבראה וכך הלאה.

3 הגבלת עיסוקו של העובד בעסק מתחרה: ככלל, סעיף בחוזה העבודה שמגביל את זכותו של העובד להתפטר ולהקים עסק מתחרה או להצטרף כעובד שכיר עבור מעסיקים אחרים, בין אם מתחרים של המעסיק הקודם או לא, אינו בר תוקף. זאת, משום שהגבלה זו פוגעת בחופש העיסוק של העובד.

יש מעסיקים שמנסים להתחכם ומחתימים את העובד על סעיף בחוזה שבו הוא מסכים שאם הוא עובר לעבוד אצל מתחרה, יהיה עליו להחזיר את הסכומים שהמעסיק הפקיד לקופת הפנסיה ולקרן ההשתלמות שלו במהלך שנות עבודתו עבור מעסיק זה. גם סעיף זה אינו חוקי.

עם זאת יש כמה נסיבות מיוחדות במסגרתן עשוי בית הדין לעבודה לתת תוקף לסעיף המגביל את הזכות של העובד לעבור לעבוד אצל מתחרים או להקים עסק מתחרה:

1 שימוש בסוד מסחרי הפוגע בעסקו של המעסיק.

2 הכשרה מיוחדת שהמעסיק העניק לעובד, ושבעקבותיה התחייב העובד לתקופת העסקה מינימלית.

3 כאשר העובד קיבל תמורה מיוחדת תמורת הסכמתו להגבלת העיסוק.

4 כאשר העובד הפר את חובת תום הלב והאמון.

בכל מקרה, גם אם התקיימו הנסיבות המיוחדות הללו, הגבלת חופש העיסוק של העובד בחוזה העבודה תהיה תקפה רק אם מדובר בהגבלה שהיא מינימלית ומידתית לנסיבות שבגללן הגביל המעסיק את חופש העיסוק של העובד.

 

כנס רווחה וחווית העובד

כנס הגיוס השנתי 2024

אין תגובות

השאר תגובה