התנפצות בועת ההייטק, המיתון הקשה שהיה מנת חלקינו בשנים האחרונות ובכלל, עצם העובדה שאנחנו חיים בעולם האמיתי, כל אלו מונעים מאיתנו כמעסיקים לתת לעובדים ביד נדיבה. נראה ששכחנו כמעט מה זה לתת. לכל הפחות אנחנו הרבה יותר קמצניים כיום. הנתינה לא באה לנו בטבעיות כי לימדו אותנו לא לתת אם אנחנו לא חייבים. כך לדוגמה, אם איש מכירות סוגר עסקה יקרה, ברור שצריך לתת לו את העמלה שמגיעה לו. אבל אם הוא מציג דוח, שכתב ביוזמתו, ובו הוא מציג איזשהי הזמנות עסקית שנראה לו שהחברה מפספסת, האם לא מגיע לו תגמול? ואם הדוח הזה מוביל את החברה למהלך אסטרטגי חדש שמניב תוצאות? ואם שאר אנשי המכירות מציגים גם הם דוח, בעקבות אותו עובד, ואחד הדוחות מוביל הצלחה? האם תתגמלו? את מי מבניהם תתגמלו?
היום, כשהשוק מתחיל להבין שהוא צריך להילחם על כל טאלנט ולשמר אותו בכל מחיר, הגיע הזמן לחשוב מחדש על תגמול ולא, לא צריך לחכות עד שאיש המכירות יסגור את העסקה כדי לתת לו. ולא, לא צריך לתת לו רק את מה שהובטח לו בהסכם העבודה. הגיע הזמן לתת. לתת ביד נדיבה. ולתת ביצירתיות ומתוך מחשבה והתחשבות.
הגדירו לעצמכם יעדים חדשים ומשתנים מעת לעת – שאיפה להצלחה
הצלחה היא מדידה. אפשר לראות אותה בבירור בצורת: רווחים, עסקאות, חוזים, תוצרים פיזיים (פיתוח מוצר חדש) וכיו"ב. הצעד שלפני הצלחה הוא שאיפה להצלחה strive for success. הגדירו סט של התנהגויות או נקודות ציון בדרך להצלחה כדי שתוכלו לתגמל את העובדים שנמצאים בדרך הנכונה, גם אם לא הגיעו ליד וטרם השיגו את המטרה. כך לדוגמה, אם הפרויקט שאיתו מתמודד העובד הוא הפקת חומרים פרסומיים לתערוכה, חלקו את הפרויקט לנקודות ציון: העובד סגר עם בית דפוס על מחיר משתלם, העובד הכין טקסט שאושר על ידי ההנהלה, העובד הפיק את החומרים בצורה הטובה ביותר… מרגע שהעובד מקבל את הפרויקט ועד אותה תערוכה, עוברים מן הסתם שבועות אם לא חודשים. כדי לראות את האור שבקצה המנהרה, העובד זקוק לזריקות עידוד לאורך הדרך לא רק בנקודת הסיום, אליה הוא מגיע בסופו של דבר מותש.
הגדירו שלבים וסיטואציות שבהן אתם מתגמלים עובדים ללא קשר להצלחה מקצועית
כך לדוגמה, אם עובדת במחלקת האדמיניסטרציה עושה מאמצים מיוחדים לסייע לכם בתהליך קליטת עובדים או שהיא בנתה לעצמה שם של "זו שכל העובדים החדשים פונים אליה" (כי היא מייעצת, עוזרת, תומכת או היחידה שמחייכת אל החדשים)… בחרו לתגמל אותה בצורה שבה היא תבין, לצד שאר עובדי החברה, שזו התנהגות ראויה לציון שתתקבל בברכה אצל כל אחד.
הגדירו שלבים וסיטואציות שבהן אתם מתגמלים עובדים ללא שום קשר להצלחה או לעשייה בעבודה
לדוגמה, עובדת ששבה לעבודה לאחר חופשה ללא תשלום לצורך טיפול בהורה חולה. לעובדת הזו לא מגיע תגמול מיוחד על עבודה קשה או עמידה ביעדים… היא הרי לא הייתה שם כמה זמן וזה רק יצר עומס על עמיתיה לצוות. אבל, העובדת הזו חוותה חוויה אישית קשה והיא זקוקה לכוחות מחודשים וללא מעט עידוד כדי לחזור למיטבה. דוגמה נוספת היא עובד שבזמנו החופשי מתנדב בעמותה והוא מגייס עובדים אחרים לסייע לארגון (כמו לחלק מצרכי מזון לנזקקים לקראת החג). זה אמנם לא עובד שתרם ישירות להצלחת הארגון אך הוא מצליח לסחוף אנשים, לגעת בהם ולהוציא מהם את הטוב שבהם (כבני אדם).
