במשך עשורים, תואר אקדמי, או תעודה ממוסד רשמי ללימודים על-תיכוניים היו כרטיסי הכניסה החשובים והמרכזיים ביותר לתפקידים מקצועיים.
אלא שבשנים האחרונות מתרחש בשוקי העבודה במדינות מערביות, שינוי פרדיגמה משמעותי.
ככל שהפער בין תוכניות הלימוד האקדמיות המסורתיות לבין דרישות הכלכלה עתירת הטכנולוגיה מתרחב, כך הולך וגדל אחוז המעסיקים שנוטשים את שיטת ההערכה המבוססת על תואר בלבד או על תעודת הסמכה ממוסד ללימודים על-תיכוניים.
כיום, מחלקות משאבי אנוש עוברות לגיוס מבוסס מיומנויות, תוך מתן עדיפות ליכולות מוכחות על פני תעודות מוסדיות.
ממחקרי שוק אחרונים שבוצעו בשוק העבודה על ידי גופים שונים בהם לינקדאין, TestGorilla ו-Burning Glass Institute, המעבר מדרישות תואר נוקשות הוא משמעותי וצובר תאוצה.
אימוץ שיטות הערכה שמעבר לתארים רשמיים עד כה:
נכון לסוף שנת 2024 ותחילת 2025, כ-45% עד 55% מהמעסיקים בארה"ב ובבריטניה דיווחו על צמצום, או ביטול, דרישות לתואר אקדמי ברבות ממודעות הדרושים שלהם.
זוהי עלייה דרמטית לעומת חמש שנים בלבד לפני כן, כאשר הדרישה לתואר היתה כמעט אוניברסלית לתפקידי צווארון לבן.
מגמות לפי מגזרים:
המגמה בולטת ביותר נראית בתחום הטכנולוגיה (65%+) ובתעשיות יצירתיות. בתעשיות אלה, תיקי עבודות מעשיים ומבחני קידוד נחשבים למנבאים הרבה יותר טובים להצלחה וביצועים טובים מאשר דיפלומה.
אבל אפילו במגזרים מסורתיים כמו פיננסים ושירותים עסקיים נרשמת ירידה של כ-20%-30% בדרישות חובה לתואר לתפקידי ניהול ביניים.
המניע העיקרי לשינוי זה, הוא ההבנה שתואר הוא אמנם מדד להתמדה ועמידה בדרישות האקדמיות הנוקשות, אבל לא בהכרח מדד לביצועים בעבודה.
להלן 3 הסיבות העיקריות לכך שהתואר לבדו מאבד מזוהרו כמדד הערכה:
1 התיישנות מהירה של מיומנויות:
בתחומים כמו בינה מלאכותית, סייבר ושיווק דיגיטלי, המיומנויות הטכניות הנלמדות בתואר של שלוש או ארבע שנים, הופכות לעיתים קרובות למיושנות עד שהסטודנט מגיע לטקס הסיום.
ארגונים מעדיפים כיום מועמדים שיכולים להפגין למידה בזמן אמת דרך הסמכות או קורסי בוטקאמפ.
2 החיפוש אחר מיומנויות רכות:
מבחנים אקדמיים סטנדרטיים מודדים רק לעיתים רחוקות מיומנויות רכות שהן קריטיות להצלחה, כמו למשל כמו כושר הסתגלות מהירה לשינויים, אינטליגנציה רגשית ופתרון בעיות מורכבות.
ארגונים משתמשים יותר ויותר בהערכות התנהגותיות ובסימולציות עבודה כדי למצוא תכונות אלו.
3 הרחבת מאגר הכישרונות:
דרישות נוקשות לתארים אקדמיים גורמות לסינון בטעות של כישרונות מגוונים ובעלי יכולת גבוהה, כולל אנשים שעושים הסבה מקצועית, אנשי קבע משוחררים ואנשים שהם מומחים בלמידה עצמית.
על ידי הסרת מחסום התואר, חברות יכולות להגיע למאגר גדול וגמיש הרבה יותר של עובדים המכונים 'בעלי מיומנויות שנרכשו במסלולים אלטרנטיביים.
איך יתבצעו הערכות של מועמדים בעתיד:
התחזית ל-2026 ואילך מרמזת, כי גיוס מבוסס מיומנויות יהפוך לתקן ההערכה הדומיננטי.
במקום לשאול את המועמד איפה למד, השאלה הראשונה בתהליך הגיוס תהיה 'מה אתה באמת יודע לעשות'.
אין ספק שלתואר אקדמי יהיה עדיין ערך כבסיס לחשיבה ביקורתית, אבל הוא כבר לא יהיה דרישת הסף היחידה.
הצלחה עתידית בעבודה תוגדר על ידי יכולתו של מועמד לשדרג את מיומנויותיו ללא הרף ולהוכיח את ערכו באמצעות יישום מעשי.
