העסקת חיילים משוחררים
"תעסוקה היא אחד מעמודי התווך בתהליך המעבר מהשירות הצבאי לחיים האזרחיים, שני הצדדים מכוונים נמוך מדי." הדברים האלה לא נאמרו על ידי שום גורם בצבא הישראלי, במשרד הכלכלה או במשרד האוצר, אלא על ידי ריי לוק, מנכ"ל קרן Forces in Mind הבריטית, שמטרתה להקל את המעבר של המשוחררים משירות צבאי לאזרחות. דבריו נכונים גם לישראל.
בדומה ליחידה להכוונת חיילים משוחררים בישראל, גם בבריטניה משרד הביטחון עוזר להכין חיילים וחיילות לחיים האזרחיים. בישראל מדובר בהלוואות ומענקים שנועדו לעזור למשוחררים למממן את הלימודים שיכינו אותם לחיים האזרחיים ואפשר גם לקבל ייעוץ בנוגע לתעסוקה. בבריטניה פועלת תוכנית שנקראת Career Transition Partnership, ש-85% מבין המשתתפים בה הופכים מועסקים בתוך שישה חודשים. על אף שבבריטניה, שלא כמו אצלנו, פועלת תוכנית מקיפה להכנה לחיי העבודה באזרחות, מחקר של הקרן הבריטית שמיפה את תהליך המעבר וכונה The Transition Mapping Study מצא שמציאת תעסוקה היא הדאגה הגדולה ביותר של רוב המשוחררים מהשירות הצבאי ולכן אין זה מפתיע שרבים מהם קופצים ישר למשרות מסוג דומה במקום לחפש לעצמם מסלולי קריירה שונים. אפשר לשאול מהמחקר הבריטי תובנות גם לישראל.
במהלך הזמן שבו החיילים והחיילות הן חלק מהצבא, הם יודעים באופן כללי מה מצופה מהם ומסלול הקריירה הצבאית שלהם, בין אם ישרתו בקבע ובין אם לא, משורטט לפניהם בבירור. כל זה משתנה עם השחרור – לעתים קרובות למשוחררים הטריים לא יהיה מושג איך ייראו חיי העבודה ב"רחוב האזרחי" והאפשרויות שקיימות הן אין סופיות לכאורה. כזכור, בישראל נאסר על חיילים וחיילות, למעט מקרים חריגים כמו אסתי גינזבורג ודומיה, לעבוד בשכר.
ניסיון אזרחי עוד בשירות הצבאי
אחת ההמלצות של הקרן הבריטית היא לספק לחיילים ולחיילות ניסיון בעבודה אזרחית במהלך הקריירה הצבאית שלהם, ולא רק לקראת סוף השירות (בישראל חלק לא קטן מחיילי הסדיר עוסקים בתפקידים אזרחיים כמו שיטור והוראה, אבל אף שמדובר במספר רב של בני אדם, מגוון התפקידים מצומצם). אנשי הקרן הבריטית מצהירים שעל פי חזונם יתקיים תהליך מתמשך של "דרך הקריירה" שיחנך את המעסיקים באותה מידה שהוא מחנך את המועסקים הפוטנציאליים. המטרה היא קריירה שנייה יציבה ומספקת, לא רק משרה.
מה מעסיקים פוטנציאליים יודעים על המשוחררים מהשירות הצבאי? בישראל רוב הציבור הבוגר חווה באופן אישי שירות צבאי, אבל רק חלק קטן שירת בשירות קבע ובנוסף בשנים שעברו מאז שחרורו של אדם מהצבא ועד הפיכתו למעסיק חלו שינויים משמעותיים הן בצבא והן בעולם התעסוקה. אנשי הקרן הבריטית מזכירים שעבודת צוות, כבוד לתהליכים, משמעת וגמישות הם רק חלק מהאיכויות שיהפכו את המשוחררים לנכסים בכוח העבודה. אך יהיה זה הוגן לשאול עד כמה איכויות אלה יהיו שימושיות לעסק אשר, לדוגמה, מוכר שטיחים. אחרי הכול, מעסיקים רוצים שעובדיהם יקדמו את התפוקה ואת הרווחים בעסק ולא יעסקו באיתור מבוקשים ברצועת עזה.
על מנת שמשוחררים מהצבא יחפשו וימצאו תעסוקה שאינה קשורה בהכרח לאבטחה, שיטור וביטחון או לתפקידים מונוטוניים נמוכי שכר, עליהם להתכונן לשחרור עוד בעודם חיילים, בסדיר או בקבע (וזה לא סותר את הטיול למזרח או לדרום אמריקה). זה לא אומר שאת כולם אנחנו רוצים לראות בכנסת, כמובן.
אין ספק שמדובר בנושא רלוונטי ומורכב. גיבוש הזהות המקצועית נדחה עקב השירות הצבאי. התחנות הקבועות והידועות שהוכתבו לצעירים עד תום השירות נעלמות ברגע השחרור וכעת מצופה מהם לקבל החלטות באופן עצמאי.
יש לקחת בחשבון שבמדינת ישראל השירות הצבאי הנו חובה- עובדה שאינני בטוחה שקיימת בבריטניה לעומת מדינות כמו: רוסיה, סוריה, ירדן…מעניין לעשות את ההשוואה איתם. מספר המשרתים בצבא הבריטי נמוך מזה של ישראל. מה גם, שיש לקחת בחשבון את נושא התקציב שאותו ניתן להפנות לפעילויות אלו.
ישנן סדנאות הכנה לאזרחות ללוחמים ותומכי לחימה בלבד מטעם משרד הביטחון, שמתקיימות טרם שחרורם ומקנה כלים פרקטים. הממשק הראשוני לעולם האזרחות. חושבת שהפרויקט הבריטי נהדר אך קשה ליישמו אצל לוחמים שמרבית זמנם נמצאים בפעילויות מבצעיות. נכון לדעתי ליישם זאת במערכת החינוך בכלל ובתקופת התיכון בפרט.