שיתוף

רה-לוקיישן. מילת הקסם הזאת מלהיבה את דמיונם של עובדים רבים המועסקים בחברות שאינן שולחות את עובדיהן לרהלוקיישן בחו"ל. רה-לוקיישן הוא מצב בו אחד מבני הזוג נשלח על ידי החברה המעסיקה אותו, לעבודה בחו"ל והמשפחה כולה עוברת לגור בחו"ל למשך כמה שנים. נשמע כמו צ'ופר אמיתי? לא תמיד.

במקרים רבים, בני\בנות זוגם של אלה שקיבלו עבודה בחו"ל צריכים לעזוב מקום עבודה שעמלו קשות כדי להתקדם בו. בדרך כלל לא ניתן לקחת חופשה ללא תשלום לשנה אחת. במקרים רבים הרהלוקיישן מיועד להמשך על פני כמה שנים.

הילדים, שצריכים לעזוב את בית הספר והחברים, לעיתים באמצע שנת הלימודים, מגיעים לבתי ספר חדשים במדינה זרה שבמקרים רבים הם אינם דוברים את שפתה, אינם מכירים את תרבותה, ומתמודדים עם עקירה לא פשוטה מסביבתם הטבעית.

אם לבני הזוג שעוברים לרהלוקיישן יש דירה או בית בבעלותם הם נאלצים להשכיר את הנכס, ואם הם גרים בשכירות, עליהם להפסיק את חוזה השכירות באמצע. עם כל העלויות הכרוכות בכך.

הנחתת הודעת הפיטורים

על כל אלה עוד אפשר היה להתגבר, אילו הרהלוקיישן היה מהווה קידום כלשהו או מבטיח קידום עתידי. המכה הכואבת ביותר מתרחשת כאשר באמצע הרהלוקיישן נוחתת על המשפחה הודעת פיטורים.

בין אם בגלל צמצומים, אבדן פרויקטים, או מכל סיבה אחרת, בן\בת הזוג שנשלחו על ידי החברה לרהלוקיישן מפוטרים. במקרים כאלה, ויזת העבודה מסתיימת באופן מיידי, ואז, בלית ברירה הילדים שוב עוזבים את בתי הספר באמצע שנת הלימודים, והמשפחה חוזרת לארץ, למעשה לכלום.

כעת שני בני הזוג מובטלים, ואין להם מקום לגור, שכן גם אם יש להם דירה או בית בבעלותם, הוא מושכר. כעת הם נאלצים להתחיל לחפש מקום מגורים במקום מגוריהם הקודם כדי לנסות להחזיר את הילדים לבתי הספר אותם עזבו.

תוספת קבועה לעומת זמנית

לאור כל אלה, הגיוני שבמקרים של פיטורים במהלך רהלוקיישן, יתקבלו פיצויים גבוהים יותר מאשר בעת פיטורים של עובד שלא עבר לרהלוקיישן. אלא שהחוק הוא יבש ואינו מכיר בכל הבעייתיות הזאת. לא רק שהעובד לא מפוצה בגין כל התסבוכת אליה נקלע, אלא שהגדלת השכר אותה קיבל בחו"ל כלל לא נחשבת עבורו בחישוב הפיצויים.

על פי הדין, תוספת השכר החודשי לעובד בחו"ל, לא נחשבת לחלק מהשכר הקובע לתשלום פיצויים. הסיבה לכך היא, שקיימת הבחנה בין תוספת לשכר העבודה הרגיל, לבין תוספת השכר שניתנה לעובד רק לתקופה בה עבד בחו"ל.

כאשר התשלום ניתן לעובד ללא תנאי נוסף (עבודה בחו"ל) מעבר לעבודתו הרגילה, החוק אינו רואה בו תוספת אלא חלק מהמשכורת עצמה. במילים אחרות, כאשר התוספת לשכר היא קבועה ולא מותנית בגורמים כלשהם, היא כן נחשבת לצורך חישוב הפיצויים.

לעומת זאת, כאשר התוספת ניתנת באופן זמני תחת תנאי מסוים (למשל עבודה בחו"ל), היא מהווה תוספת מותנית ולכן אינה נחשבת לחלק בלתי נפרד מהשכר הרגיל של העובד. מכיוון שכך, קובע בית הדין לעבודה, כי אין לקחת תוספת זאת בחשבון כחלק מהשכר הקובע של העובד שפוטר ברהלוקיישן, לצורך תשלום פיצויי פיטורים.

לאור הבעייתיות הזאת של הסיכון לפיטורים במהלך הרהלוקיישן, מן הראוי שהחברה המעסיקה את העובד ושולחת אותו לחו"ל, תגיע איתו להסכם לגבי פיצויים מוגדלים במקרה שתקלע למצב בו יהיה עליה לפטר את העובד במהלך הרהלוקיישן.

כנסי משאבי אנוש וימי עיון

אין תגובות

השאר תגובה