שיתוף

פרויקט התמודדות משאבי אנוש עם נגיף הקורונה

 

משבר הקורונה אילץ ארגונים רבים להוציא את רוב עובדיהם לחופשות ללא תשלום (חל"ת). השכירים שעובדים במשרה המלאה מקבלים דמי אבטלה במהלך החל"ת.

השאלה היא מה קורה לגבי עובדים שאינם מועסקים בשכר אלא עובדים עבור הארגון במתכונת של עצמאי (פרילנס).

ויותר מכך, מה קורה לגבי עובדים שהם שכירים בחצי משרה ועצמאים בחצי משרה. או במילים אחרות, שכירים שעובדים במקביל גם כעצמאים.

בעקרון, הפרילנסר זכאי לקבלת מענק (בעת כתיבת שורות אלה עוד לא לגמרי ברור כמה בדיוק יתקבל ומי זכאי).

הכנסתו של הפרילנסר לצורך קבלת המענק מחושבת על פי הכנסותיו השנתיות.

איך מחשבים את הכנסתו היומית הממוצעת של עובד שהוא גם עצמאי? מחלקים את הכנסתו השנתית מעבודתו כעצמאי ב-12, ואת התוצאה מחלקים ב-30.

שימו לב שמדובר ברווח (הכנסה מינוס הוצאות מוכרות) ולא בהכנסה לפני הוצאות מוכרות.

החישוב הסופי של דמי האבטלה שזכאי להם השכיר שעובד גם כעצמאי יתבצע רק לאחר קבלת שומה סופית ממס הכנסה לשנת 2020.

ואז, אם ההכנסה היומית הממוצעת שלו (של השכיר שהוא גם עצמאי) מעבודתו כעצמאי נמוכה מדמי האבטלה שהוא זכאי להם ליום, הוא יקבל את ההפרש ביניהם.

אם הכנסתו היומית מעבודתו כעצמאי גבוהה מדמי האבטלה ליום, לא ישולמו לו דמי אבטלה.

חשוב מאוד לשים לב: במקרים בהם עובד זה (שהינו שכיר ועצמאי) קיבל דמי אבטלה בהיותו בחל"ת מעבודתו כשכיר, ולאחר הגשת הדו"ח השנתי לשנת 2020 וקבלת השומה מתברר שהכנסתו (הרווח שלו) היומית היתה גבוהה מדמי האבטלה ליום, הוא ידרש להחזיר את דמי האבטלה.

סכום דמי האבטלה שעובד זה יצטרך להחזיר הינו צמוד למדד ולריבית, ועד להחזרת כל הסכום עובד זה יהיה בחוב לביטוח לאומי.

יש חשיבות גבוהה מאוד להקפיד על כך, משום שאי תשלום חוב לביטוח לאומי בזמן, גוררת נקיטת צעדים לרבות עיקולי חשבון הבנק הפרטי.

אם עובד זה עובד עבור אותו ארגון גם כשכיר וגם כעצמאי (עבודה חלקית כשכיר ועבודה חלקית כעצמאי) והוא הוצא לחל"ת רק מעבודתו כשכיר, בעוד שממשיך בעבודתו כעצמאי עבור אותו ארגון, יתכן שלא יהיה זכאי לקבל דמי אבטלה עבור הוצאתו לחל"ת מעבודתו כעצמאי. יש לבדוק זאת מול הביטוח הלאומי.

סוגייה אחרת היא מה קורה כאשר עובד מועסק כשכיר בארגון, כאשר עבודתו כעצמאי היא עבור גופים אחרים (לא עבור אותו מעסיק), והמעסיק מחזיר אותו מהחל"ת (לעבוד בתפקידו כשכיר) בטרם חלפו 30 ימי החל"ת.

מתברר שגם אם החזרה לעבודה היא לימים ספורים בלבד, שאחריהם הוא חוזר לחל"ת, תביעתו של עובד זה לדמי אבטלה תידחה.

ואם כבר שולמו לו דמי אבטלה עבור תקופה זו, ייווצר לו חוב לביטוח הלאומי בגין מה ששולם והוא יצטרך להחזיר אותו צמוד למדד, ובמקרים מסויימים גם לריבית.

לכן, אם המעסיק החליט להוציא עובדים לחל"ת והם כבר הגישו בקשה לדמי אבטלה, עדיף שלא יחזיר אותם לעבודה בטרם חלפו 30 ימים.

כאמור, גם אם מדובר בהחזרה ליומיים שלושה. מאוד לא רצוי ליצור לעובד חוב בביטוח לאומי רק משום שהוחזר לעבודה לכמה ימים.

אין ספק שנוצר כאן אבסורד, ולא רק לגבי עובדים שמועסקים כשכירים וכעצמאים אלא לגבי כל העובדים.

אחרי הכול, עובד יכול לעבוד עבור מעסיק אחר במהלך ימי האבטלה בלי שיווצר לו חוב ובלי שיצטרך להחזיר את דמי האבטלה, אבל אם הוא עובד במהלך ימי האבטלה, במשך כמה ימים, עבור המעסיק המקורי, הזכאות שלו לדמי אבטלה מתבטלת.

לכן, ארגונים שירצו להחזיר את העובדים לכמה ימים בטרם חלפו 30 ימי החל"ת יצטרכו לחשוב על פתרון יצירתי שלא יאלץ את העובד להכנס לחוב מול הביטוח הלאומי.  

סדנת מנהלים בנושא דיני עבודה בצל משבר הקורונה

2 תגובות

  1. אני עצמאי ואשתי שותפה ב 15% מהעסק והעסק פעל לא כ"כ רגיל כמו כולם ואשתי שכירה ב 100% כמובן שלא בעסק שלנו האם היא זכאית לדמי אבטלה או לא
    052717970

  2. על פניו יכול להיות שהיא מופיע כבעלת שליטה בחברה, ולכן ייתכן כי זכאית לפי הפעימה השנייה תחת סעיף בעלי שליטה (על הפסד רווחים של החברה). ובמקביל, ייתכן כי עדיין ניתן להגיש בקשה לפי סעיף עובד עבור תלוש שכר בחברה בה היא שכירה. כלומר, על פי ההיגיון היא צריכה להיות זכאית לפי 2 הסעיפים, אך ייתכן כי במחשב ביטוח לאומי לא הוגדרו הדברים ולכן תיהיה זכאית רק באחד מהצדדים. בכל מקרה ההמלצה במקרים מיוחדים היא לקבל ייעוץ אישי ולהגיש את 2 הבקשות בצורה שלמה.

השאר תגובה