פערים במיומנויות היסוד מסבירים רק חלק קטן מפערי השכר בין גברים לנשים

פערים במיומנויות היסוד מסבירים רק חלק קטן מפערי השכר בין גברים לנשים

בסקר המיומנויות (PIAAC) נמצא, כי פערים מגדריים במיומנויות היסוד מסבירים רק חלק קטן מפערי השכר בין גברים לנשים, וכי התמורה גבוהה יותר לגברים עבור המיומנויות בכל רמת מיומנות

שיתוף
פערי שכר מגדריים

פערי שכר מגדריים

האם יש בישראל הבדל מגדרי במיומנויות היסוד של העובדים ובתמורה עבורן?
ניתוח נתוני סקר PIAAC מראה שמיומנות היסוד הכמותית (שליטה במתימטיקה בסיסית) של העובדים הגברים גבוהה מזו של העובדות. במיומנויות הקריאה אין פער משמעותי.

שכר הגברים לשעה גבוה בממוצע ב-26.3 אחוזים משכר הנשים. הפער ברמת המיומנות מסביר רק כ-15 אחוזים (כ-4 נקודות אחוז) מפער השכר.

עליית השכר כתוצאה מעלייה במיומנויות (התמורה למיומנויות) אצל גברים גבוהה יותר מאשר אצל נשים, ומסבירה חלק מהמנגנון של היווצרות פער השכר המגדרי.

הפער המגדרי בתמורה למיומנויות בא לידי ביטוי בעיקר במגזר העסקי ובקרב עובדים במשרה מלאה.
שיעור הגברים המועסקים כמנהלים בכירים או כעובדי IT גבוה משמעותית מזה של הנשים. הפער לטובת גברים בתשואה למיומנויות בעיסוקים אלה כפול מפער זה אצל הלא-מנהלים והעובדים במשלחי היד ובענפים האחרים.

בכל המדינות המפותחות יש פער משמעותי בין גברים לנשים לטובת הגברים בשכר החודשי ובשכר לשעת עבודה – ממצא המתקיים גם לאחר שמובאים בחשבון מאפיינים נצפים של העובדים, כגון ההשכלה, הגיל, הניסיון ומאפיינים דמוגרפיים. ניתוח שנערך בחטיבת המחקר של בנק ישראל בודק אם פערים בין-מגדריים במיומנויות יכולים להסביר את פער השכר אשר אינו מוסבר באמצעות המאפיינים הנצפים, ואם יש הבדל מגדרי בתמורה למיומנויות, כלומר בגידול השכר כתוצאה מגידול המיומנויות.

לאחרונה נסקרים בגירים (גילאי 16–64) בישראל כחלק מפרויקט בין-לאומי – סקר המיומנויות (PIAAC). נוסף על המאפיינים הנצפים שנבדקו בעבר (השכר, שעות העבודה, ההשכלה, הגיל ועוד) בוחן הסקר גם את המיומנויות הלא-פורמליות של העובדים – מיומנויות יסוד. אלה מחולקות לשלוש קטגוריות – קריאה, מיומנות כמותית ופתרון בעיות בסביבה טכנולוגית. הנסקרים עוברים מבחן בשפה הנוחה להם, וממנו נגזרת רמת המיומנות שלהם.

במחקר זה נמצא כי פערים מגדריים במיומנויות היסוד מסבירים רק חלק קטן מפערי השכר בין גברים לנשים, וכי חלק ניכר מפערי השכר משקף תמורה גבוהה יותר לגברים עבור המיומנויות בכל רמת מיומנות.

חשוב לציין כי פערי שכר מגדריים אינם מלמדים בהכרח על אפליית שכר לטובת גברים, כשם שהסבר פערי השכר באמצעות משתנים שונים אינו מלמד על העדר אפליה. האפליה היא הסבר אפשרי, אך ישנם גורמים נוספים הנדונים בספרות, שאינם נמדדים במחקרים השונים, ויכולים לגרום פערי שכר מגדריים. כך, למשל, גברים, בממוצע, נוטים יותר ליטול סיכון, מתמקחים יותר על השכר ופחות נרתעים מעבודה בסביבה תחרותית.

מחקרים בעולם ובישראל הראו קשר חיובי בין שכרם של העובדים לבין רמת מיומנויות היסוד שלהם. המחקר הנוכחי בודק אם ועד כמה ניתן לשייך את הפער הלא מוסבר בשכר לשעה בין גברים לנשים (א) לפער מגדרי במיומנויות היסוד; (ב) לפער בתשואה למיומנויות, כלומר להפרש בין שיעור הגידול של שכר הגברים לעומת זה של הנשים כתוצאה מעליית רמת המיומנויות שלהם באותו שיעור; (ג) לגורמים שאינם תלויים במיומנויות.

על פי נתוני סקר המיומנויות, פער השכר לשעה בין גברים לנשים שאינו מוסבר על ידי המאפיינים המקובלים – כגון הגיל, רמת ההשכלה (ללא הפרדה בין תחומי הלימוד) ומגזר האוכלוסייה (ערבים, חרדים) – הוא כ-26.3 אחוזים. כאשר מובאת בחשבון גם השפעת המיומנות הכמותית – המיומנות שבה הפער בין גברים לנשים הוא הגבוה יותר – פער השכר הלא מוסבר קטן ל-22.4 נקודות אחוז. התחשבות בפערים במיומנות הקריאה, שבה הפער בין גברים לנשים קטן יותר, אינה תורמת להסבר הפער. התוצאות נותרו בעינן גם כאשר הניתוח נערך בנפרד לגבי האוכלוסייה היהודית הלא חרדית, לגבי עובדי המגזרים הציבורי והעסקי, ולגבי עובדים מבוגרים וצעירים.

מחקרים רבים בארץ ובעולם מצביעים על קיטוב מגדרי בולט בבחירת מקום העבודה, קיטוב שחלק ממנו נובע ממסלול בחינות הבגרות בתיכון ומשתקף בבחירת משלחי היד וענפי התעסוקה. כך, לדוגמה, נערים נוטים יותר לתגבר בגרויות במדעים ולאחר מכן לעבוד במקומות עבודה המאופיינים בשכר גבוה ובשעות עבודה רבות, כגון ענף ההייטק. לעומת זאת נשים נוטות יותר לבחור מקצועות הומניים, וכן נוטות יותר לעבוד במגזר הציבורי, המאופיין בשעות עבודה מועטות יחסית ובתנאי עבודה נוחים וגמישים יותר מאשר במגזר העסקי.

כאשר מובא בחשבון תמהיל משלחי היד הפער הלא מוסבר בין גברים לנשים בשכר השעתי קטן מ-26.3 אחוזים ל-18.8 אחוזים, וכשמובאים בחשבון גם משלחי היד וגם הענפים – פער זה קטן ל-15.2 אחוזים. כאשר מוסיפים לרגרסיות האלה גם התחשבות במיומנות הכמותית של העובדים פער השכר השעתי הלא מוסבר יורד ל-17.3 אחוזים ול-14.0 אחוזים, בהתאמה. זאת אומרת שכאשר מתחשבים במשלחי היד ובענפים, הפער בין גברים לנשים במיומנות הכמותית מסביר חלק קטן עוד יותר מפער השכר השעתי, וזאת מפני שהבחירה במשלחי יד ובענפים מתואמת עם המיומנות של העובדים.

כאשר מיקדנו את הניתוח בעובדים בתעשיות עילית, מהנדסים, מדענים ומנהלים בכירים – קבוצה בה שיעור הגברים גבוה משמעותית מזה של הנשים – מצאנו כי הוספת משתנה המיומנות תורמת להסבר פער השכר השעתי בין גברים לנשים גם בקבוצה זו וגם אצל שאר המועסקים. ואולם, אצל עובדי ה-IT הוספתו מקטינה אותו יותר (בכ-22 אחוזים לעומת 9 אחוזים, בהתאמה). זאת הן מפני שהפער בין המינים ברמת המיומנות הכמותית גבוה יותר בקרב עובדי ה-IT והן מפני שהתמורה בשכר למיומנות זו כפולה בענפים אלה. זאת מעבר להשפעה על הפער בתשואה למיומנויות הנובע מכך שגברים נוטים יותר לעבוד בענפים ומקצועות מסוג זה, שבהם התשואה למיומנות גבוהה יותר.

ממצא נוסף הוא כי בקרב כלל המועסקים במשק גברים זוכים לתשואה גבוהה יותר מנשים עבור המיומנות. במילים אחרות: אצל גברים עליית השכר בגין גידול של המיומנות גבוהה יותר מאשר אצל נשים.

הפנינג משאבי אנוש 2017

אין תגובות

השאר תגובה